בסוף שנות ה-60' ותחילת ה-70', כשהתקליטים של להקות הרוק הבינלאומיות הגדולות הגיעו אלינו בזמן אמיתי, נהגנו להשמיע אחד לשני קטעים פחות ידועים של דיפ פרפל, לד זפלין, אוריה היפ, בלאק סאבאת', פינק פלויד, ג'נסיס ועוד, ולשאול זה את זה לאיזו להקה שייך הקטע. פעמים רבות השמעתי לחברים את "הצ'רצ'ילים" ושאלתי מי הלהקה המבצעת. כיוון שהם נשמעו כמו להקה מחו"ל, קשה היה לזהות שזו להקה ישראלית והתשובות היו שמות של להקות בריטיות ואמריקניות מפורסמות.
>> לכל כתבות הפרוייקט "אתה רוקר חיי"
כן, עד כדי כך "הצ'רצ'ילים" היו טובים. שלושת אלבומיהם עומדים בסטנדרטים הכי גבוהים של הרוק הקלאסי הבינלאומי. בעידן שבו אמנים ולהקות מישראל מתהדרים בהצלחות כאלה ואחרות בחו"ל - חייבים לזכור ש"הצ'רצ'ילים" עשו את זה הרבה לפני כולם, לפני יותר מ-40 שנה. הם הצליחו בחו"ל כלהקת רוק ישראלית ששרה באנגלית ואלבומים מקוריים שלהם נחשבים כיום למצרך אספנות מבוקש. מעבר לכך, חברי הלהקה, יחד ולחוד, בולטים בתרומתם לרוק המקומי, הן כלהקה מבצעת, הן ככותבי שירים מעולים, והן כלהקת ליווי מיתולוגית.
באותן שנים, סוף הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז, התרחשה במוזיקה הישראלית מהפכת רוק, ש"הצ'רצ'ילים" שיחקו בה תפקיד מרכזי כלהקה בפני עצמה, וכהרכב הליווי של אריק איינשטיין באלבומים "פוזי" ו"בדשא אצל אביגדור", איינשטיין ושלום חנוך ב"שבלול" ו"פלסטלינה", אושיק לוי ב"קצת שקט", מרדכי "פופיק" ארנון באלבומו וצביקה פיק באלבומו הראשון. האנרגיות והנגינה המחשמלת של הטריו הרוקיסטי - חיים רומנו (גיטרה חשמלית), מיקי גבריאלוב (גיטרה בס) ועמי טרייביטש (תופים) תרמו תרומה משמעותית למהפכה, בכך שהצליל של אותם אלבומם היה הרבה יותר רוקיסטי מכמעט כל מה שנשמע עד אז בעברית.
הסולן והגיטריסט השני של "הצ'רצ'ילים" היה רוב הקסלי, זמר ומוזיקאי שהגיע לארץ אחרי שהיה חבר בלהקה האנגלית "הטורנדוס". הקסלי הביא לארץ סטנדרטים בינלאומיים מבחינת הכתיבה הלירית של רוק, הלחנים והצליל. הוא כתב מספר שירים יפים, כמו "אסור לוותר" ששר אריק איינשטיין, "האיש על הצב" ששר שלום חנוך, וגם שניים שזכו לגירסאות בעברית - "אחינועם לא יודעת" של איינשטיין ו"אל תחדלי לאהוב".
את "הצ'רצ'ילים" הקים בכלל יצחק קלפטר, המכונה "צ'רצ'יל", כלהקת-קצב שמנגת גרסאות כיסוי לשירי רוק מחו"ל, עוד כשהיה תלמיד תיכון. הלהקה נקראת על שם הכינוי שדבק בו. אבל הוא פרש מהלהקה עוד לפני שהחלה להקליט והתגייס לצבא. גם מבלי להיות חבר בהמשך הדרך של "הצ'רצ'ילים", תרומתו של יצחק קלפטר לרוק הישראלי כמובן גדולה מאוד, בלהקות ובקריירת סולו עניפה.
השם הגדול הנוסף בלהקה הוא כמובן בסיסט "הצ'רצ'ילים" מיקי גבריאלוב, שלימים היה לאחד המלחינים הבולטים במוזיקה שלנו. הוא כתב ושר להיטים שרבים מהם הפכו לנכס תרבותי וקלאסיקה כמו "אני ואתה", "הכניסיני", "בדרך לגימנסיה", "קפה טורקי", "סיפור של חורף", "סע לאט", "אמא אדמה", "את יפה שלי", "עוף גוזל", "שיר השיירה" ועוד רבים רבים.
האלבום הראשון (1968) של להקת "הצ'רצ'ילים" יצא ב-1969 ונחשב לאלבום מעולה, בכל קנה מידה, עם שילוב ייחודי לאותן שנים בין רוק פסיכדלי והשפעות אתניות-אוריינטליות. מבחינת הביקוש בחו"ל לעותקים מקוריים שלו (שנעלמו עם השנים), הוא נחשב לתקליט היקר ביותר שהוקלט על ידי אמן ישראלי. "הצ'רצ'ילים" הגדילו לעשות והיו חלוצים גם בשילוב בין רוק ומוסיקה קלאסית, כשהופיעו יחד עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בסוף שנות השישים, בקונצרט מיוחד. הלהקה אף הקליטה תקליטון עם שתי יצירות של באך בעיבוד רוקי, תחת הכותרת "יוהאן סבסטיאן צ'רצ'יל".
הלהקה קיבלה חיזוק משמעותי כשבתחילת שנת 1970 הצטרף אליה דני שושן, אחד מגדולי זמרי הרוק שצמחו בארץ. אם הייתי צריך לבחור תקליט ישראלי לקחת לאי בודד, הייתי בוחר ב"Junkies, Monkeys & Donkeys", אלבומם השני, והראשון עם דני שושן, שיצא ב- 1971, תחת השם "Jericho Jones". אלבום נהדר, עם נגנים וזמר מעולים, וקטעים נפלאים, ביניהם הלהיט "עכשיו הזמן" שכתב להם ריי דורסט מ"מונגו ג'רי". גם אלבומם השלישי "Jerico" משנת 1972 הוא אלבום רוק מעולה, וגם הוא, כמו שני האלבומים הראשונים זכה להערכה בינלאומית גדולה.
לכבוד יום העצמאות ה- 64 של מדינת ישראל, התאחדו "הצ'רצילים" והקליטה יחד עיבוד רוקיסטי את השיר של הביטלס "When I'm 64". הקאבר הזה מצטרף ל-"She's Woman", גם הוא של הביטלס, שהלהקה הקליטה לו גרסה ב-1970. שתי גירסאות אלה לשירי הביטלס, שכה שונות מהמקור, מראות גם הן את גדולתה של להקת "הצ'רצ'ילים" בנגינה, בשירה, בעיבוד ובהפקה.
אני מרבה להשמיע את "הצ'רצ'ילים" בתוכנית "מציאות", שאני עורך ומגיש עם נועם גיל-אור, המשודרת בכל יום שישי מ- 14.00 עד 16.00 ב- FM88, ובמיוחד את הקטע המצוין שהוא שיר הנושא לאלבום "ג'אנקיז, מאנקיז ודונקיז".