רפלקטור 11: מחווה לאיש העצוב שנעלם בחופי אירלנד
Mac Demarco – The Way You'd Love Her
מק דמרקו הוא ילדון קנדי בן 25 שכותב, שר, מפיק, ובימים אלו עסוק בעיקר בלכבוש את העולם. הוא הוציא עד היום שלושה אלבומי אולפן ואינספור קסטות, הקלטות ביתיות וחומרים מוקדמים. המוזיקה שלו מאופיינת באלמנטים של רוקנרול, קאנטרי, אינדי רוק, בלו וויב, ושילוב בין גיטרות למלודיות פופיות בהשראת שנות ה-60 שמכונה "ג'אנגל פופ". דמרקו מוגדר על ידי רוב מבקרי המוזיקה ומבקרים באופן כללי כטיפוס די סליזי. הוא כמובן לא מסכים עם ההגדרה וטוען שהוא אולי קצת גס, אבל מעדיף יותר שיראו בו "טינאייג'ר מלוכלך שלא מחליף את הגרביים לעתים תכופות". ובכל זאת, הוא לא מתבייש לעשות גרעפסים או להפליץ גם בשידור חי, אך תמיד דואג להתנצל ולגרום לכל דבר שהוא עושה להראות כל כך טבעי ולא מביך.
ההופעות של דמרקו הן חוויה מובטחת שבזכותה בין השאר הוא התפרסם והפך להיות שם הכרחי בכל ליינאפ שמתפרסם בשנים האחרונות. הן כוללות ריקודים מטופשים, שיתוף של הקהל, קראוד סרפינג, שכרות והכנסת חפצים שונים לישבן (כמו מקלות תופים - אזהרה! תמונות קשות מאוד). כמובן שבסוף כל העסק, עולה על פניו הפרצוף הנאיבי של "DID I DO THAT?" והוא יוצא מזה מקסים וחינני מתמיד. למרות שבמבט ראשון קשה להבין כיצד הלוק המוזנח, הציניות הבלתי-נגמרת והתנהגות הדבילית של דמרקו יכולה להשתלב באופן כל כך מושלם עם המוזיקה המתוקה שהוא מייצר, מהר מאוד קל להתאהב בו כחבילה שלמה, גם בדמות שלו וגם במוזיקאי הרומנטיקן. דמרקו שחרר השבוע סינגל חדש בשם "The Way You'd Love Her", שיר בעל סאונד דמרקו טיפוסי שיוצא מתוך EP חדש בשם "Another one". ב-2.6, תודות לנרנג'ה, יגיעו דמרקו, הלהקה והחברה קיקי אל הבארבי. אם התמזל מזלכם לרכוש כרטיסים לפני שכולם נמכרו, מובטחת לכם חוויה מוזיקלית מענגת והופעה בלתי נשכחת.
FFS – Collaborations Don't Work
ואגב הופעות בלתי נשכחות: כשהספארקס הופיעו בטופ אוף דה פופס בשנת 1974 עם הלהיט שלהם "This Town Ain't Big Enough for the Both of Us", הם החליטו שנמאס להם לעשות ליפסינק לצלילי הפלייבק כנהוג באותה תקופה. במהלך שנראה היום משעשע ותמים אך היה מרדני יחסית לתקופה, הצמד האמריקאי המשונה של האחים רון וראסל מאל הופיעו בתוכנית הלהיטים עם מוזרות מכוונת, רון עם הבעה רובוטית מאיימת וראסל בתנועות ילדותיות על גבול הטיפשיות. הספארקס השפיעו על לא מעט להקות, מסוזי והבאנשיז ועד לפרנץ פרדיננד. אותם פרנץ פרדיננד לא הסתפקו בהערצה מרחוק ולאחרונה הקימו סופרגרופ עם הרכב הסבנטיז המוזר, שנקרא FFS (כלומר, Franz Ferdinand Sparks, צל"ש למקוריות). כיאה לשתי להקות בעלות הומור עצמי מפותח ומודעות בריאה, הסינגל האחרון שלהם נקרא "Collaborations Don't Work" ומשלב בצורה נפלאה בין התיאטרליות הקאמפית של הספארקס לבין הבריט-פופ המהודק של פרנץ פרדיננד.
Astronaut Project – Night
שפע המוזיקה המופלאה שמגיע מקו ברלין-ברוקלין-מלבורן-לונדון גורם לנו לשכוח לפעמים את המוזיקה המשובחת לא פחות שנעשית בטריטוריות אחרות. על כן, אפשר רק להודות לחופש המידע על שהביא לאוזנינו את Astronauts Project, פרוייקט פסיכדליה חדש של המוזיקאי אלברטו זגארה. זגארה נולד בבודפשט, חי בפרו ומוציא את המוסיקה שלו בלייבל סינגפורי בשם Hype. מיזוג התרבויות הזה לא מפריע ל"Night" למזג לתוכו פתיחה יציבה של מכונת תופים, גיטרות שוגייז עדינות ואווירה לילית חמה ומלטפת. אין יותר מדי קטעי שירה ב"Night". כמו השוגייזרים הבריטיים המקוריים, זגארה לא ממהר למצות את הפוטנציאל של שיר הפופ, ומשקיע את רוב זמנו של השיר הקצרצר הזה בנגינה ויצירת אווירה. זה הוא למעשה הסינגל הראשון של האסטרונאוטים, אחרי שחרור של כמה דמואים מוצלחים לעמוד הסאונדקלאוד שלהם. השאלה המתבקשת היא האם בעתיד זגארה ייקח קדימה את השוגייז וייצוק לתוכו את ההשפעות הגלובליות המגוונות שלו. כך או כך, השיר הזה הוא התחלה מעוררת תיאבון.
Du Blonde – Black Flag
המוזיקאית בת' ג'ינס יוטון נראית כאילו שיצאה מסרט מדע בדיוני מפוקפק משנות ה-50, ונשמעת כמו הכלאה בין פי ג'יי הארווי וקורטני לאב, אך מצליחה להתעלות על סך ההשפעות שלה. הפרויקט החדש של יוטון, Du Blonde, הוא אחד המוצלחים שיצאו מתחילת השנה, ובאלבום החדש של הפרויקט "Welcome Back To Milk" כל שיר הוא כמו אגרוף לאוזניים. ההפקה חדה ומוקפדת והקול של יוטון מודגש מעל הגיטרות העוקצניות, בעוד היא נשארת נאמנה לפוזת הרוקרית שלא לוקחת שבויים. רוב השירים קצרים, ממוקדים ולא חורגים מעבר לשלוש דקות. כך גם "Black Flag" שפותח את האלבום, מעין הצהרת כוונות / מלחמה שמאותתת לנו לשים לב אליה.
La Luz – You Disappear
לה לוז הוא הרכב סרף-רוק מסיאטל, שישחרר את אלבומו השני באוגוסט, ולקראתו שחרר לאחרונה שיר חדש מתוכו. האלבום הופק על טיי סגל, אותו מוזיקאי שהוזכר כאן לא פעם ומסתמן שהוא בדרכו להפוך למלך הרוקנרול החדש.
העובדה הזו מגבירה את הציפייה לשילוב הסרף והגאראג' שצפוי להתקיים באלבום של לה-לוז ולחשוף זוויות מעניינות גם מצדו של סגל וגם מצד הלהקה. בסינגל החדש "You Disappear", הגיטרות זועקות "סרף!" אך משתלבות עם רוק פסיכדלי ונגיעות רוקנרול קלאסי קליל. קולה הנשי והעדין של שאנה קליבלנד הסולנית מנצח על המלודיה הנעימה והממכרת, ולחישותיהן של בנות ההרכב מוסיפות להרמוניה. הסיום הפתאומי של השיר השאיר לנו טעם של עוד, כך שאפשר רק לקוות שהם ימשיכו לשחרר לנו טעימות נוספות עד שחרור האלבום המלא.
רפלקטור הם תומר קריב, ניצן פינקו ובר זבדה, המנצחים על ליין המסיבות של מוזיקת האינדי החדשה והרקידה על שלל גווניה. עוד מוזיקה חדשה ללא הפסקה בפייסבוק ובמיקסקלאוד.