להיטי הקיץ האלטרנטיביים של 2015 (עד כה)
עשרת השירים הטובים של 2015 עד כה לפי בילבורד
אני קצת חצוי לגבי רשימות וסיכומים. מצד אחד הם דבר די מעפן: הצורך העיתונאי לזקק את כל התוצרת התרבותית ל״עשרת הגדולים״ או ל״אלה שאתם פשוט חייבים לעצמכם״ יוצר לא פעם תחושה ריקה של חשיבות והייפ. מצד שני, בעידן של עומס יתר תרבותי, במיוחד בתחום המוזיקה, ששירים יוצאים לאור כמו לחמניות חמות אחרי הגשם, נחמד שיש מישהו שמסמן לך איזשהו שביל לצעוד בו בתוך הסבך. היום כמובן כבר לא מספיק סיכום שנתי. יש כל כך הרבה מוזיקה בחוץ שאי אפשר לחכות עד לסוף השנה, כי משהו בטוח ישכח וייסחף בזרם. אז הנה אני מביא לפניכם סיכום של אמצע שנת 2015 בהיפ הופ - שהוא בשום פנים באופן לא ״השירים הכי חשובים שאתם חייבים לשמוע אחרת תמותו״ אלא יותר ״שירים שמייצגים כרגע הכי טוב את הצליל של ההיפ הופ ב-2015 (לדעתי)״ או אולי ״היי חבר׳ה אין לכם מה לשמוע? בואו תלחצו כאן יש פה שירים יפים״. הסדר הוא כמובן אקראי, וכמובן שמדובר בפרספקטיבה האישית שלי שלא מתיימרת לקבוע שום דבר אובייקטיבי ונכון במאה אחוז. אפשר להרכיב עוד 10 רשימות כאלה שיהיו שונות לגמרי ומוצדקות לחלוטין (ואז אפשר לעשות רשימה של 10 הרשימות הכי טובות!). אוקיי אז בואו נתחיל עם עשרת השירים שעשו לי את חצי השנה האחרונה, ועוד אחד לחצי השנה הבאה.
ברכת הכהן 07: הדור הבא של ההיפ הופ
Jidenna - Classic Man
אמנם השיר הזה נשמע דומה למיליון שירים אחרים, עם ליין הבס המסונתז וצעקות ה״היי״ שעולות בפזמון, אבל יש לי הרגשה שהלהיט הזה הוא רק תחילת הדרך בשביל ג׳ידנה, ושהוא לא עוד ראפר רגיל. קודם כל הוא ג׳ינג׳י. מתי לאחרונה ראיתם ראפר שחור שהוא ג׳ינג׳י? נכון מאוד, אף פעם. ויותר ברצינות - גם בלהיט הקיצי והכאילו דבילי הזה יש הרגשה של משהו יותר מתוחכם מתחת לפני השטח. גם המלודיה של הפזמון עצמו מגיעה מכיוון לא צפוי, וגם נושא השיר והקליפ - תצוגת תכלית של המראה ה״קלאסי״, חליפות מחוייטות ומגבעות רחבות, מעין שילוב של אפרו-אמריקנים עשירים משנות ה-20 עם תנועת ה- Sapeursמהקונגו, כסוג חדש של סוואג. ברגע אחד בקליפ, המשטרה עוצרת שני נערים פרחחים, וג׳ידנה בעל המראה הג׳נטלמני משוחח איתם ומשחרר את הצעירים לחופשי. זה יותר מסתם סצנה מצחיקה - זו אמירה פוליטית. כשרואים בקליפ את ג׳אנל מונה, הבחורה הראשונה שהביאה את הלוק הזה לפני כמה שנים, ומגלים שהוא גם חתום אצלה, אז הכול מובן - ג׳ידנה הוא חלק מתנועה גדולה של אמנים שמשלבים בין הכיף של ההיפ הופ לקלאסה של הסול והפ׳אנק של פעם, ומנסים להחדיר קצת אליטיסטיות ואלגנטיות ישנים וטובים למשחק שנעשה מלוכלך מיום ליום.
Kanye West - All Day
קראתי לא מזמן בפיצ׳פורק שיש מצב רציני שהאלבום של קניה ווסט הולך להיות כישלון. שהוא כבר מתבשל יותר מדי זמן, שהוא לא ממוקד (ולכן הוא משנה את שמו כל הזמן - מ"Good Ass Job" ל"So Help Me God" ל"Swish" נכון לעכשיו) ושקניה עסוק יותר בלעשות ילדים לקים מאשר לעשות מוזיקה. מה אני אגיד לכם, אולי הם צודקים. אני עדיין חושב שהוא עומד שנות אור מעל אמני היפ הופ אחרים, וגם אם "All Day" הוא לא איזו בשורה מוזיקלית כמו הסינגלים שהובילו את האלבומים הקודמים שלו, מדובר בשיר פצצה שללא ספק עשה לי את ה(חצי) שנה האחרונה. מדובר בקניה קלאסי - המקהלה האוטו-טיונית בהתחלה, האופרות המלכותיות, הבניה המורכבת של הבתים והפזמון. כיף גדול. ואתם יודעים מה, גם אם 2015 תהיה השנה בה קניה נכשל, היא עדיין תהיה עוד שנה בה כולנו מדברים עליו, וזה עדיין אומר משהו.
Rae Sremmurd - No Flex Zone
הידעתם? השם Rae Sremmurd הוא בעצם היפוך של השם Ear Drummers, צוות ההפקה של מייק וויל הגאון (שעומד מאחורי "Signs" של ריהאנה ועוד מיליון להיטים מהשנה שנתיים האחרונות), שאמון על ההפקה המוזיקלית של צמד הנערים הפוחזים. כן, אני יודע שהשיר הזה טחון וצמד הילדודס האלה, שהוכתרו בתור ה״קריס קרוס של שנות ה-2000״ כבר יוצאים מהחורים עם הצרחות שלהם. אבל תגידו לי שאפשר להגיד את המשפט ״2015 בהיפ הופ״ בלי להזכיר אותם. לדעתי, ההצלחה של ריי סרמורד היא עדות לכך שהקהל הצעיר של ההיפ הופ היום מחפש לדפוק ת׳ראש יותר מאי פעם, כמעט כמו בפאנק או במטאל. ריי סרמורד הם צמד שהוא פשוט אנרגיה טהורה, וכשזה תופס אותך זה תופס אותך חזק.
Snoop Dogg - California Roll
השתפכתי על השיר הזה כבר בביקורת על האלבום של סנופ, אבל אין לי בעיה לעשות זאת שוב. אני מוכן להתחתן עם השיר הזה. לקנות לו יהלומים. להביא לו ארוחת בוקר למיטה. לעשות לו ילדים. לשלוח אותם לגן אנטרופוסופי. להתגרש ממנו ולתת לו חצי מהרכוש שלי. גם אם השיר הזה מנותק לגמרי מהזרמים החזקים שרצים היום בהיפ הופ, הוא עדיין שיר כל כך מצוין, שכל כך מכבד את מעמדם הרם של החבר׳ה שעשו אותו - סנופ דוג, פארל וסטיבי וונדר, שאי אפשר לתת לו לעבור מתחת לרדאר. 2015 בהיפ הופ זה גם זה.
NXworries - Suede
הנה משהו שאתם אולי לא מכירים. הצמד NxWorries מורכב מהמפיק Knxledge (הגייה: נולדג׳), אחד מאשפי הביטים הפוריים ביותר באנדרגראונד האמריקאי, ואנדרסון פאק, זמר נו-סול שהולך וצובר באזז ברשת. שניהם עדיין לא פרצו אל המיינסטרים בשום דרך (למרות שנולדג׳ נתן ביט בחדש של קנדריק לאמאר, כבוד) אבל גם אם הם לעולם לא יגיעו לשם, מה שהם עושים ישפיע על מישהו שכן - וזה לפעמים מה שמגדיר אמנים גדולים באמת.
Popcaan - Unruly Prayer
פופקאן הוא אמן דאנסהול חדש מג׳מייקה שהוחתם לא מזמן על ידי דרייק ללייבל שלו OVO. סצנות הדאנסהול וההיפ הופ תמיד משחקות יפה יחד, והיום נדמה שהגבולות בין הז׳אנרים כבר ממש מטושטשים, עם אמנים כמו פטי וואפ, יאנג ת׳אג ושאר הזויים עם ראסטות. חשוב מבחינתי להכניס את השיר הזה לרשימה בגלל ש-א) הוא מייצג בכבוד את ג׳מייקה, ואסור לשכוח את ג׳מייקה אף פעם. ב) הוא באמת שיר מיוחד, גם בתוך הז׳אנר שלו וגם בכלל, וזאת בגלל חסרונם המורגש של התופים. הסינתיסייזרים נשמעים בכלל כמו מוזיקת אסיד בריטית מהניינטיז, והתפילה השל פופקאן, שמחפה על החוסר בחטיבת קצב בעזרת הקול שלו, מצליחה לצמרר. חוץ מזה שממש כיף לראות את התגובות לקליפ של כל מיני ילדודס ששואלים ״איפה הדרופ!?!״. ובכן ילדים, לפעמים בחיים אין דרופ. תתמודדו.
Young Thug - Everything Gucci
הייתי חייב להכניס לכאן את יאנג ת׳אג, שללא ספק חווה את השנה המגדירה של הקריירה שלו. לדעתי הוא כבר קצת בחשיפת יתר - בכל שני וחמישי דולף איזה שיר אחר שלו, כבר לא ברור כמה מיקסטייפים הוא הוציא או יוציא בעתיד, ובגדול אי אפשר להתחמק כיום מקריאות ה״סקרררררררררט״ שלו. קשה לבחור שיר אחד שייצג אותו כאן ברשימה, אבל בכוונה בחרתי באחד קצת פחות מוכר, שמציג את הצד ההזוי והטריפי של ת׳אג במלוא תפארתו. מדובר במחווה לגוצ׳י מיין, סנדק סצנת הראפ של אטלנטה שיושב עכשיו בכלא ומבסס את מעמדו כנלסון מנדלה של הטראפ. וכמו שמנדלה קיבל שיר, גם לגוצ׳י מגיע, ויאנג ת׳אג עולה על הביט הכה מוזר הזה של מטרו בומין ואומר כל מיני דברים לא ברורים שאיכשהו מתקשרים לזה שהוא מאחל לגוצ׳י שחרור מהיר מהכלא. מדובר בטראפ טריפי לחלוטין שיכול להכניס את המאזין למצב של נירוונה מוזרה, עוד תת ז׳אנר בהיפ הופ שהולך ומתחדד ב-2015.
Drake - Know Yourself
המון זמן לא היה לי כוח לדרייק. האמת שמאז המיקסטייפ הראשון שלו, "So Far Gone״, לא שמעתי ממנו משהו שאני ממש אהבתי, למעט כמה סינגלים פה ושם. הוא ראפר מצויין כמובן, אבל מסוג הראפרים שאני לא יכול לשמוע יותר משלושה שירים שלהם ברצף. באיזשהו שלב כל דיבור ה״מסמס לה באמצע הלילה שהכי יפה לה בלי איפור והיא לא צריכה את החבר שלה״ כבר ממש עולה על העצבים. אבל אז הגיע "iF you're reading this its too late״ ופגע בי פגיעה ישירה. דרייק כבר התחיל לשייף את הסאונד הייחודי והמינימליסטי שלו ב"Nothing Was The Same״, האלבום שיצא לפני, אבל באלבום החדש הוא כבר הפך אותו לסימן הכר של ממש, והביא אותה ביצירה האחידה, יציבה והמרשימה ביותר שלו עד כה. הוא גם עושה הרבה יותר ראפ ושר הרבה פחות, שזה מבורך. "Know Yourself" מסתמן בתור הלהיט הוויראלי הגדול ביותר מתוך האלבום, עם המשפט הגאוני "Runnin Thru the 6 with my woes" שאיש לא יודע מה הוא אומר בדיוק אבל אף אחד לא מצליח להפסיק לשיר.
Kendrick Lamar - King Kunta
אח קנדריק קנדריק, כמה מדברים עלייך לאחרונה, וכמה עוד ידובר בעתיד. מי ימלל גבורותייך. יש את ההיפ הופ, ויש את קנדריק, והוא הוכיח את זה סופית באלבומו האחרון ובסינגל המדהים הזה, שלא נשמע כמו שום דבר אחר. פתאום אפשר לנגן פ׳אנק עמוק עם מסרים חברתיים באמצע מסיבת היפ הופ סליזית וזה ממש בסדר. תודה קנדריק.
Yasiin Bey & Electric Wire Hustle - Marigolds
רק לשם הגיוון, אני מכניס לכאן את השיר החדש הזה של יאסין ביי, הלא הוא מוס דף האחד והיחיד. יאסין הוא עוף מוזר בהיפ הופ - הוא גיבור אנדרגראונד למביני עניין, אנטי-ממסדי ואניגמטי, אך גם חבר קרוב של אסאפ רוקי וקניה ווסט ופאשניסט לא קטן. עבר עליו לא מעט מאז ימי הזוהר שלו יחד עם טאליב קוולי בצמד המיתולוגי Blackstar, ובעוד ששותפו הלך למחוזות מבאסים של בינוניות, הוא רק הלך והקצין - בבחירת הביטים שרק הולכים ונעשים מוזיקליים ומפוזרים יותר ויותר, ובראפ שהולך ונשמע כמו שירת ספוקן וורד יותר מאשר וורס של ראפר. לאחרונה הוא עזב את ארצות הברית ונודד בין דרום אפריקה, פריז ולונדון, משל היה איזה אמן ג׳אז לא מובן. בעיני הוא עדיין אחד האמנים המעניינים ביותר בשטח, והשיר הזה, שהוקלט באתיופיה (!) הוא עוד שלב בהתפתחות המרתקת שלו.
Rihanna - Bitch Better Have My Money (DJ Quik REMIX)
לסיום סיומת אני נותן פה שיר שהוא בעצם רמיקס. אבל לא סתם רמיקס, רמיקס ללהיט החדש של אחת הזמרות המצליחות בעולם, שנעשה על ידי אחד המפיקים הכי אנדרייטד בהיסטוריה. די ג׳יי קוויק הוא אגדה קליפורנית, מפיק שאחראי לסאונד הלוס אנג׳לסי לא פחות מאשר ד״ר דרה (יש גם לא מעט ביטים עליהם דרה חתום שקוויק הוא למעשה זה שהפיק אותם). למרות שהוא אוחז בנוסחה לאחד מהז׳אנרים הכי מצליחים בעולם, הוא לא הצליח להפוך לכוכב על כמו חבריו, אבל הוא תמיד שמר על קהל מעריצים נאמן וכבוד ענק בתוך הסצנה. לא יודע איך הוא השיג את הכיוון לרמיקס הזה, כנראה בגלל שהיה לו שיר כזה פעם אבל אני מאוד שמח שזה קרה, כי הרבה זמן לא שמעתי רמיקס שעונה להגדרה הקלאסית של רמיקס היפ הופ - כזה שהופך את השיר על פניו והופך אותו למשהו חדש לגמרי, עם וורסים חדשים וגישה מרעננת וטרייה.
זהו, אתם מוזמנים להתחיל להתווכח איתי בתגובות. אני בטוח שיש הרבה שפספסתי - כמו חבורת Awful Records שמתחילה לצבור פופולריות אבל עדיין לא הביאה השנה שיר שממש תפס אותי, או אדריאן יאנג וגוסטפייס קילה שהוציאו אלבום חדש וקולנועי. נו לא נורא, נכניס אותם לרשימת ״10 שירים שלא נכנסו לרשימת ׳עשרת השירים שאתם חייבים לשמוע׳ שאתם פשוט חייבים לשמוע״.
