מלחמת המחנות בבית נמשכת, ואנחנו צופים שתימשך גם בשבוע הקרוב. למי זה טוב? בעיקר למי שמושך בחוטים מאחורי הקלעים ומפעיל את כולם, כלומר לגואל פינטו מצד אחד, ולשרה לוין מצד שני.
רגע לפני שאנחנו פוצחים בסשן תאטרון בובות, החלטנו שהגיע הזמן להמליץ לאח הגדול, לדיירים וגם לכם על שירי הבוקר לשבוע הקרוב, הבא עלינו לטובה.
שישי
מוקי- שיר מלחמה
הבית סוער. ריבים בין שני המחנות, ריבים בין סער לאיילה, בין אלירז לסער. ריבים על תספורת, ריבים על פוליטיקה. המלחמה נמשכת .לפחות שיר המלחמה של מוקי משאיר גם מקום לאופטימיות. תרגיעו ומהר!
שבת
רמי פורטיס - חתול מפלצת
"מי מסתתר מאחורי המסכה?" שואל רמי פורטיס. שאלה רלוונטית מאוד, בייחוד כשכולם בבית עוטים מזכות ולא מגלים את פרצופם האמיתי. ובעיקר אחרי שחצי מהדיירים צפו ב"תעודות הזהות" של כו-לם וגילו אמיתות ודעות שאולי היה עדיף שלא היו יודעים. לנו זה דווקא טוב. האקשן חוזר.
ראשון
נינט ודני סנדרסון- זה הכל בשבילך
תאמינו או לא, היום הוא יום השנה העולמי לעותק הראשון של הספר "דון קישוט" מאת סרוואנטס. אנחנו מזמינים את דיירי הבית לשיר עם סנדרסון ונינט: "הו, דון קישוט / אל תהייה כל כך תמים / בעולם, ילד, אין מקום לסתם חולמים..." ומקדישים את השיר לארז דה דרזנר ואלירז שדה, הדון קישוטים של הבית.
שני
צבי הנינג'ה
ואם כבר הקדשנו שיר לארז, אחרי שראינו אותו השבוע בתחפושת הנינג'ה הספק-משעשעת ספק-מבהילה את השועלים, יש אולי מקום אחד שהוא יכול להצטרף אליו... ניחשתם נכון! נוסטלגיה על הבוקר: קוואבאנגה!
שלישי
תמיר גל עם אייזיק ושבו - אל תלכי
תמיר גל שוב לא מפספס והפעם עם צמד הראפרים אייזיק ושבו הוא מוציא את השיר "אל תלכי". אחרי שמעיין חודדה הודחה מן הבית, מעניין למי מבנות הבית הוא היה בוחר להקדיש את השיר.בכל מקרה אם אתם אוהבים מוזיקה ים תיכונית, הזדרזו, ענו על החידון ותוכלו לקבל את אוסף הלהיטים הים תיכוני החדש!
רביעי
יוסי בובליל - עייני חייאתי
אם יש משהו שאנחנו לא מאחלים לדיירים, זה להסתבך עם רשות המיסים, כמו שקרה השבוע לאחד, יוסי בובליל, אולי שמעתם את השם שלו פה ושם בהקשרים כאלה ואחרים ל"אח הגדול". עד שיתברר מה קורה שם, נזכיר לדיירים רגעים יותר טובים שלו, כמו השיר שכתב ושר לבתו עינב. גם ככה הם לא ממש יודעים מה מתרחש בחוץ.
חמישי
אלון אולארצ'יק - שני חלקים בתוך השלם
האם המחנות בתוך הבית ימשיכו לשבוע חדש של "אנחנו והם"? אנחנו מקווים שלא. בשביל להכניס את הדיירים לפרופורציה, נזכיר להם שהם שלם אחד, שרק במקרה התחלק לחלקים. השלום, בתוף הבית לפחות, הוא בידיים שלהם.