סצנת הפוטוורק של שיקגו תגרום לכם לחטוף שבץ
Tame Impala - Let It Happen
עכשיו שביקורם של אלט ג'יי מאחורינו, אפשר להתחיל לפנטז שגם הלהקה הנכונה באמת של הרגע תצליח להגיע למעמד שכל להקת אינדי מייחלת לו - מופע בראשל"צ מול 12,000 סחים שחושבים שהם היפסטרים. באלבום החדש שלהם טיים אימפלה עשו את הקרוס אובר אל עבר הפופ במטרה לקרוץ לקהל רחב יותר, אבל לא זנחו את המקורות הפסיכדליים. הקליפ החדש של "Let It Happen" מרגיש כמו טריפ, אבל טריפ רע של לחץ, חוסר אונים וקריסה תחת עומס החיים. למרות שהוא מלווה בגרסה מקוצרת של השיר המלא, בלי החלק שנשמע כאילו הדיסק קופץ, הוא עדיין מתעל את אותה התחושה של להיתקע בתוך לופ מבלי לדעת איפה ההתחלה, איפה למעלה ואיפה למטה. אם זה מה שמשדר הקליפ של הסינגל הראשי של האלבום, אפשר להמר שטיים אימפלה לא בדיוק בנויים למרוץ המהיר של המיינסטרים - חדשות מעולות לכל מי שאוהב אותם.
The Weeknd - Tell Your Friends
עוד מישהו שמגלה קצת סימנים של מצוקה יחד עם ההפיכה שלו לכוכב גדול באמת זה אייבל טספאיה הקנדי, הידוע בשם The Weeknd. בקליפ הקודם הוא עלה כולו באש בזמן הופעה, ובזה שלפניו ריסק את המכונית בתאונה, והפעם הוא לא פחות מקובר את עצמו חי במדבר. קשה להבין אם יש גם עלילה לווידאו הזה שרץ בזמן שדה וויקנד שר על סקס, סמים ולספר לחברים, אבל כנראה שהיא כן מסתתרת אי שם בפנים. יותר מזה, נראה שהבמאי גראנט סינגר הולך פה על טרילוגיה (או אפילו יותר) של קליפים מהאלבום החדש, שאיכשהו סובבים סביב גבר/אשה/זומבי שהופיע/ה בסוף הקליפ הראשון, הצית/ה את דה וויקנד בקליפ הקודם, ונורה/נורתה למוות על ידיו בקליפ הנוכחי. המשך יבוא…?
FKA TWIGS - M3LL155X
מי שגם הולכת על יצירה אחת שגדולה מסך חלקיה זו FKA Twigs: האמנות שלה הרבה יותר מקיפה מהמוזיקה בלבד, אי אפשר להפריד אותה מהויז'ואלז, הדימויים, התנועה, התלבושות והדרמה, כמה דרמה. הווידאו החדש שלה, שמתפרש על 16 דקות, מורכב מקליפים לארבעה שירים שונים (שאחד מהם כבר יצא לפני כמה חודשים). במהלכם היא מופיעה כבובת מין מתנפחת, נכנסת להריון, רוקדת ארנ'בי כאילו היא בקליפ של TLC, יולדת שרשרת בדים צבעוניים ומככבת בתצוגת אופנה ביער באמצע הלילה. אם אתם לא בקטע של טוויגז, סביר שלא תהיו גם בקטע של הקליפ הזה. אבל בין אם תאהבו אותה או לא, קשה לזלזל בטוטאליות שלה וברמה הכל כך גבוהה של כל אספקט במה שהיא עושה, של כל פריים ופריים.
The Chemical Brothers - Sometimes I Feel So Deserted
בשלב הזה אפשר לקבוע בוודאות שכיף, צחוקים ופאן זה לא הקטע של קליפים בשנת 2015. פחדים, אימה, הזיות וסתם זוועות - כן. הכמיקל בראדרז אולי לא חדשים במשחק אבל לגמרי לא מפספסים את הטרנד. הקליפ החדש הוא מין סצנת מתח או מרדף שמתרחשת במדבר. הכוכבת בו היא רובו-זומבית שניזונה מדלק, מרכיבה לעצמה חלקי גוף מחתיכות מתכת, מאנשים ומכל הבא ליד, ובעיקר מפחידה את כל המשתתפים ואת הצופים. מה עוד יש כאן? האמת שאין. אבל זה נראה טוב, מעניין במידה מסוימת, ו...מפחיד, כבר אמרנו?
Peaches - Close Up feat. Kim Gordon
גם לפיצ'ס אין מחסור במוזריות ומראות לא פשוטים לעיכול בקליפ החדש שלה. היא בסך הכל רצתה ללמוד אגרוף, אבל כנראה שלקחת את קים גורדון בתור המאמנת שלה לא היתה ההחלטה הכי חכמה. גורדון, שנראית יותר כמו סרסור מאשר מאמנת ומתעניינת בעיקר בשאכטה ובכסף שלה, סידרה לה קרבות עם הטיפוסים המפוקפקים ביותר בעולם ההיאבקות, ופיצ'ס המסכנה נאלצת להתפלש בנוזלי הגוף של היריבים שלה ולחטוף לא מעט מכות, אבל מצד שני גם להתמזמז קצת בזירה ולרקוד עם ליידיבוי. במחשבה שניה, נראה שהיא קיבלה בדיוק את מה שחיפשה.
Young Thug - Again feat. Gucci Mane
בינתיים באטלנטה, יאנג ת'אג עושה לנו סיבוב פרטי בטראפ האוס של גוצ'י מיין – הראפר שיושב כרגע (שוב) בכלא אבל ממשיך להוציא מוזיקה ולהפוך למיתוס גדול יותר ויותר בכל רגע. מה עושים בטראפ האוס אתם שואלים? נו, זה ברור: הבנות מבשלות קראק כשהן לבושות בביקיני שחור, וההומיז עושים פוזות ובעיקר מפריעים להן. מצד אחד, כן, עוד קליפ די טיפוסי לז'אנר. אבל בעצם, הוא כנראה יותר ריאליסטי ממה שאפשר היה לחשוב. הווידאו צולם כולו בתערוכה של הצלם Cam Kirk שהתרחשה בכנסיה שהוסבה למאורת סמים ועוטרה בתמונות של גוצ'י שצולמו במשך השנים. מדובר לכאורה באמנות, אבל נראה שזה הרבה יותר קרוב לחיים האמיתיים של המעורבים בדבר ממה שנדמה.
Deerhunter - Snakeskin
היה אפשר לחשוב שדירהאנטר, גם הם מאטלנטה, עשויים לשפר קצת את התדמית של העיר ולהקליל את האווירה עם קליפ באווירת קאנטרי שבו הסולן בראדפורד פוקס הוא מין הילבילי שמח וטוב לב ששר בבקתה שלו. אבל העניינים לא פשוטים כמו שזה נראה, והקליפ, כמעט בלי שום סיבה נראית לעין, הופך מטריד יותר מרגע לרגע. החיוכים נהיים קריפיים יותר ויותר, איזו גולגולת מתחילה להופיע כל הזמן, המוזיקה הופכת מוזרה ואינטנסיבית, ואנחנו שוקעים לתוך קלוז אפ על הזמר, דמות מטרידה כשלעצמו, שרק בוהה חסר חיים במצלמה בזמן שהפנים שלו מחליפות צבעים וטקסטורות. תחושה של טירוף מחלחלת דרך שוטים יפים של נשל נחש מוזהב בשמש. מלחיץ.
