באופן טבעי, הרבה מהתגובות על הקליפ החדש של ריהאנה ל-"Needed Me", כמו על הקליפ הקודם שלה, נגעו למראה החושפני שהיא מציגה בו. כן, ריהאנה ממש אוהבת חולצות שקופות וחוטיני לאחרונה, וכן, היא נראית מדהים תמיד, אבל חוץ מחיבה למריחואנה ולבגדים מינימליים ריהאנה של השנים האחרונות מתאפיינת בעוד מוטיב חוזר: הריגת גברים.
הקליפ החדש הוא הפעם השלישית בה ריהאנה רוצחת גבר בקליפ שלה: ב"Man Down" של 2011 היא ירתה באנס, ובשנה שעברה היא זעזעה את העולם עם הקליפ האלים ובוטה ל"Bitch Better Have My Money" בו היא הרגה רואה חשבון מפוקפק. ב"Needed Me" כבר אין אפילו סיבה ברורה למעשים שלה - היא פשוט נכנסת למועדון חשפנות ויורה בגבר מקועקע.
לפני הכל, צריך להכיר בעובדה שאנחנו חיים בעידן האינטרנט שבו הדבר הכי טוב שיכול לקרות לאמן זה לעורר פרובוקציות - כי פרובוקציות מעוררות שיתופים ודיונים ברשת, שמיתרגמים לצפיות, שהופכות בסופו של דבר לכסף. כשריהאנה משחררת קליפים שנויים במחלוקת היא יודעת טוב מאוד מה היא עושה, ויודעת שזה יגרום לאנשים לדבר עליה. ובכל זאת, יש לקליפים של ריהאנה ואחרות רקע תרבותי וחברתי ממנו הם צומחים, יש להם סאבטקסט פוליטי, ויש להם משמעות.
“Man Down” סיפר סיפור קלאסי על הזעם שלאחר תקיפה מינית, "BBHMM" היה פנטזיית נקמה שהיו לה גם מימדים גזעיים ומגדריים בולטים. "Needed Me", במבט ראשון, נראה כבר כפטישיזציה של אלימות, נטולת תוכן ממשי. אסתטיקה של פשע ואלימות לשם האסתטיקה, בלי שום דבר שעומד מאחוריה. אבל לאחר מחשבה נוספת, יכול להיות שזה המפגן הטהור ביותר שלה עד כה לז'אנר הנשים-עם-אקדחים.
הצופים בקליפ לא מקבלים בשום שלב הסבר למה היא הורגת את הבחור, למרות שכל האווירה בקליפ גורמת לנו להניח שהוא איזה מנהיג של כנופיית פשע יריבה או משהו כזה. הנשים האחרות שאנחנו רואים בסצינה הזו הן חשפניות, שנעות לאיטן כשריהאנה נכנסת, אדישה אליהן. כשהיא מגיעה אל הבחור, הוא זורק עליה ערימה של כסף, כאילו שהיא הייתה חשפנית בעצמה. טעות. היא מכוונת אליו את האקדח ויורה בו. דווקא במקום שבו נשים הן שום דבר מעבר לאובייקטים מיניים, היא משהו אחר לגמרי. והמשל כלפי עולם הפופ והתרבות די ברור כבר, לא?
נכון שלא מדובר בקליפ מקורי במיוחד, למרות שבהתאם לסגנונו של הרמוני קורין (במאי הקליפ ובמאי סרטים מוערך) יש בו משהו מאוד מטריד ומהפנט, שלא חושש לעשות סוג של רומנטיזציה לאלימות. חוסר העניין הזה בשליחת המסר ה"נכון", החופש לאפשר לעצמה את אותה כמות של אלימות, כיבושים מיניים ופזרנות כספים שמיוחסים תרבותית לגברים בלבד - נראה שזו התוכנית הנוכחית של ריהאנה.
האם היא מהווה דוגמא רעה לנוער? האם היא תורמת לאובססיה האמריקאית עם אקדחים? ריהאנה בטח הייתה מוצאת את השאלות האלו פוגעניות, אם בכלל היה לה אכפת. היא הרי אומרת שוב ושוב שהיא לא מודל לחיקוי. נראה ששורה ספציפית אחת בשיר פחות או יותר מסכמת את עמדתה: "לא אמרו לך שאני פראית? שיזדיין הסוס הלבן והכרכרה שלך".