כמה זמרות ישראליות יכולות להציג רזומה שכולל הופעות בהיכל נוקיה והיכל התרבות בתל אביב, היכל רוממה בחיפה ואמפי אשדוד, הופעות עם מתי כספי והתזמורת הפילהרמונית הישראלית, הופעות עם התזמורת האנדלוסית הים-תיכונית הישראלית אשקלון, הופעה באירוע ממלכתי רשמי בבית הנשיא בירושלים, להיט גדול שמועמד ל"שיר השנה", עבודה עם יוצרים כמו ארקדי דוכין, משה פרץ וסגיב כהן, חוזה-אמן בחברת "אן.אמ.סי-יונייטד" וזכייה בתוכנית שירה בפריים-טיים של ערוץ 2?.

עוד ב-mako מוזיקה:

לאגם בוחבוט, זוכת "בית ספר למוזיקה" יש את כל אלה ברזומה, והיא רק בת 10 וחצי. לא ברור מה הילדה הזאת יותר - חמודה או מפחידה (ביכולות שלה), מתוקה או הדובדבן של כל הפקה (שהיא משתתפת בה), מוכשרת או בוגרת (באופי שלה). ואת כל זה היא עושה עם שתי רגליים על הקרקע, הורים שלא דוחפים אותה חזק מדי קדימה והולכים איתה צעד צעד, ומבלי לוותר על הלימודים בבית הספר.

היום מוציאה אגם בוחבוט את הבלדה "ביום הזה" (מילים ולחן: אבי אוחיון, עיבוד: אסף צרויה), שהיא שיר חופות שעובד לפי חוקי הז'אנר - קיטשי במידה, מרגש במידה, עם פנייה לזוג המתחתן ולבורא עולם. מה שהופך את השיר למיוחד הוא הקליפ שלו, שצולם בחתונה האמיתית של הדודה של אגם בוחבוט, כשהזמרת בת ה-10 וחצי שרה לבני הזוג באמת את השיר הרומנטי שאחרי החופה, ומסיימת אותו עם דמעות של התרגשות בעיניים.

"הקליפ הזה הוא ממש מתוך החיים, ממש אמיתי ומראה את כל היום שעברנו בחתונה של דודה שלי שירן", אומרת אגם בוחבוט. "שירן היא כמו אחותי הגדולה, אני מאוד אוהבת אותה וחוויתי יחד איתה את ההתרגשות מהיום של החתונה שלה שבו ליוויתי אותה. שרתי את השיר בחופה שלהם ומאוד התרגשתי, הייתי על סף דמעות. התאפקתי הרבה וכשהפסקתי לשיר הכל עלה לי, והתחלתי לבכות מרוב התרגשות".

-אפשר להבין אותך.
"הכל ביחד ריגש אותי - החתונה שלה, ושאני שרה לה, ושהיא באה 'יפה כלבנה בים הזה', כמו במילים של השיר. גם אני לבשתי שמלה לבנה כמו כלה. היא אמרה לי שנהיה דומות בקליפ, עשינו כמעט את אותו דבר בשיער, כאילו הייתי 'מיני שירן'. מאוד שמחתי שהיינו כל היום ביחד. זה עזר לי לראות אותה כל היום מאופקת, כדי שלא לבכות בעצמי".

-אומרים שבנות מדמיינות את החתונה שלהן המון שנים מראש.
"יש לי עוד המון שנים עד אז, אבל הייתי רוצה חתונה יפה עם שמלה לבנה וכל הדברים, ושישירו לי גם".

משה פרץ בנוקיה (צילום: אלוני מור)
"שעליתי לבמה משה נתן לי את הביטחון, החזקנו ידיים, קיבלתי ממנו כוח ולא התרגשתי". בהופעה בנוקיה | צילום: אלוני מור

-ובינתיים את שרה על הבמות הכי גדולות בארץ.
"ההופעות בנוקיה, היכל התרבות וברוממה זה הכל בזכות משה והדואט שלנו 'ילדה קטנה'. משה הוא הזכיה הגדולה שלי ב'בית ספר למוזיקה'. הוא מוציא ממני דברים שאני אפילו לא יכולה לחשוב עליהם. הוא בן אדם מדהים באופן אישי, הוא מצחיק ואוהב אנשים. אין דברים כאלה. והוא הבטיח שיכתוב לי שיר".

-אפשר להגיד שיחסית לגילך, הפכת בזכותו לכוכבת.
"כן, זה נכון. באמפי אשדוד אפילו שרתי איתו יחד את 'הטעם הישן'. שם התחלתי לקפוץ ולשמוח, זה שיר בסגנון ערבי, ומשה הוציא ממני שם משהו שאף פעם לא יצא ממני".

-ראיתי אותך על הבמה בהיכל נוקיה, ספרי לי מה עבר עליך?
"התרגשתי ברמות מטורפות. רעדתי ואמא היתה איתי ווידאה שהכל בסדר עם האוזניות והמיקרופון, כי הייתי בסטרס רציני. כשעליתי לבמה משה נתן לי את הביטחון, החזקנו ידיים, קיבלתי ממנו כוח ולא התרגשתי. הוא כמו אח גדול שלי שנותן לי כוח, וזה כל כך כיף. אני אוהבת ומעריצה אותו תמיד".

-את מצליחה לעכל את מה שעובר עליך? עד בית הנשיא הגעת.
"כיף ומחמיא לי שאוהבים את השירה שלי ואותי. אני לא חושבת על המשמעויות. אני אוהבת להופיע כי אני מרגישה על הבמה בבית, כאילו אני שרה למשפחה שלי. אני גם שרה שירים שאני אוהבת, ועושה מה שאני אוהבת, זה הסוד".

-עמדת השנה באתגרים מקצועיים, כמו התזמורת האנדלוסית של אשקלון.
"האנדלוסית זה חוויה שמעלה חיוך על הפנים, כי נכנס לשם הומור. אני שרה שם את 'צלצולי פעמונים' של אהובה עוזרי, ו'יא מאמא' של שמעון בוסקילה. ואני כל הזמן לומדת. יש על הבמה הרבה נגנים, והיו כלים שאני לא הכרתי כמו קאנון. לפני כן לא שמעתי על הכלי הזה, ועכשיו הוא מלווה אותי. הוא כלי מאוד בסיסי בתזמורת, וזה ממש יפה, כי הוא גם כלי מאוד יפה שדומה לנבל".

-לא הרבה זמרות בארץ זוכות להופיע עם מתי כספי בליווי התזמורת הפילהרמונית.
"עם הפילהרמונית ועם מתי זה כמו חלום. אני כמובן מכירה אותו מ'בית ספר למוסיקה', והשירים שלו כל כך יפים. גם התזמורת, אני לא נתקלתי עוד בכזה עושר מוזיקלי. לשיר עם עיבוד של מתי כספי זה כבוד גדול. הוא נתן לי לשיר שם את 'אילו יכולתי' של ריקי גל, שהרבה מכירים בשם 'אמא'. שיר מאוד קשה. הוא ניגן בפסנתר, הסתכל עלי ואמר לי מתי להיכנס, דאג שהכל יהיה בסדר. יצא מאוד יפה, ובכלל זו הופעה מאוד יפה. כבר פעם שלישית או רביעית שהוא ממלא את היכל התרבות, שזה כבוד עצום".

-"אמא" של ריקי גל הוא שיר שגורם למאזינים לבכות, בדרך כלל.
"כן, קלטתי כמה אנשים בקהל שהזילו דמעה. אני חשבתי על אמא שלי, רחל. כשאני שרהאת השיר הזה אני מתרכזת בה, כאילו שרק היא בקהל ואני שרה אליה, ואין אף אחד בעולם, חוץ ממני וממנה".



-כל הכבוד לך. ועל מה עוד את עובדת?
"ארקדי דוכין כותב לי שיר חדש. אני לא יכולה להגיד יותר מזה, תצפו להפתעה (צוחקת). אני בתהליך של לאסוף שירים לאלבום משלי, אלבום ראשון, שהוא החלום שלי.

-חוששת שהקול שלך מתישהו יתחיל להשתנות?
"כן, אבל זה לא כמו אצל בנים. בינתיים אני מתייחסת למוזיקה כמו חוג. אני רוצה לסיים את הלימודים בהצטיינות -  יסודי, חטיבה ותיכון. קודם להצליח בלימודים ואחרי זה השירה".

-מהיכל נוקיה להיכל התרבות, זה ממש חוג. קטן כזה, צנוע.
"כן, אני משקיעה בלימודים במקביל לשירה. אני עושה תמיד שיעורי בית".

-יש לך זמן להצטלם "סלפי" עם מעריצים?
"אני משתדלת לענות למעריצים בדף הרשמי שלי בפייסבוק, אוהבת את זה מאוד, וכיף לי שאוהבים אותי. אני מתייחסת אל האנשים כחברים שלי, זאת הדרך הכי טובה. בבית ספר התרגלו כבר, אבל תלמידים מכיתות נמוכות כמו א' ו-ב', חמודים קטנים כאלה, אומרים איזה יפה את שרה, באים מחבקים אותי, והולכים. וכן, מצטלמים איתי להמון תמונות סלפי (צוחקת)".

-איזו תגובה את זוכרת שממש ריגשה אותך?
"אמרו לי שהקול שלי ממיס הגנות ושולח מיד לממלכת הרגש. זה ריגש אותי ואני אומרת תודה. לא צריכה יותר מזה כרגע".