היום הושק רשמית האלבום המרגש "יוסי בנאי - "שירים אחרונים", הכולל שירים שיוסי בנאי ז"ל כתב ותכנן להקליט בשנת 2006 לפני מותו, אך לא הספיק להקליט אותם. אליהם מצורפים שני שירים שכן הקליט - "שיר אהבה", שפותח את האלבום, ו"תרנגול כפרות". האלבום בהפקת "הליקון" כולל 11 שירים ולוקחים בו חלק כמבצעים וכמלחינים יובל בנאי - בנו של יוסי בנאי, אהוד בנאי - אחיינו של יוסי בנאי, ברי סחרוף, ארקדי דוכין, מיכה שטרית, עידן רייכל, מאור כהן, קורין אלאל, שלומי שבן, פיטר רוט, איריס פרחי ובתי פבלו.
תחילת הפרויקט בשנת 2006 כאשר עבד יוסי בנאי על אלבום חדש בביצועו. את כל המילים לאלבום כתב בכשרונו המפורסם ואת כל הלחנים לשירים אסף ובחר. לאחר פטירתו, במאי 2006, החל תהליך שמטרתו הוצאה לאור של שירי האלבום תוך שימת דגש על שימור רוחו המוזיקלית והכללת כל השירים אותם תכנן להקליט.
יובל בנאי: "זה מה שאבא רצה שיקרה"
יובל בנאי, בנו של יוסי בנאי, אמר במסיבת העיתואנים שנערכה הבוקר: "אני שמח שהתקליט הזה קיים. זה מה שאבא רצה שיקרה. אני שמח שזה קורה. כשהאזנתי לאלבום נזכרתי בהרבה רגעים יפים של אבא שלי. הטקסטים בעיני הם הסיפור של התקליט. כשהוא כתב אותם הוא ראה דברים שאנחנו לא ראינו. וגם כשהוא היה טיפה עצוב, תמיד היתה לו את הקריצה בעין".
יובל בנאי מבצע באלבום את השיר "מחשבות ליד חלון פתוח", שיר שמדבר על ניסיון החיים ומתאר את מחשבותיו של בנאי האב על הדברים שהוא יודע על העולם והדברים שאינו יודע. המסקנה שלו היא שככל שהוא יודע יותר - הוא יודע פחות. בנאי הבן למעשה מדקלם את השיר בדרך הגשה שדומה לדרך בה היה מגיש אביו שירים. התוצאה מרגשת במיוחד.
אביבה בנאי: "יוסי הוקסם מהמקוריות והרעננות של כל המוזיקאים"
אביבה בנאי, אלמנתו של יוסי בנאי, אמרה: "אני רוצה להודות לכל מי שנטל חלק בפרויקט. בשביל יוסי לשיר זו היתה פריווילגיה, לשחק במגרש של הגדולים, האלבום הזה עבורי הוא הגשמת חלום, חלום שיוסי עצמו לא הספיק להגשים. הוא הוקסם מהמקוריות והרעננות של כל המוזיקאים הצעירים ממנו והם הסבו לו אושר ושמחה, הוא חש כלפיהם הערכה רבה".
דניאל, בנו של יוסי בנאי (עליו שר את השיר "כשדניאל ישן"), הוסיף: "היתה לאבא יוסי שאיפה להמשך היצירה ולמקוריות והאלבום הזה מגשים את השאיפה הזו אחרי מותו. האלבום הזה הוא מחווה של האמנים אליו, וזהו גם אלבום שנוכחותו רבה בו, זה האלבום האחרון שלו".
מהאלבום כבר יצא השיר "ראיתי עיניים חלונות", בביצוע ברי סחרוף והבוקר הצטרף אליו השיר "את ואני" שהלחין ומבצע אהוד בנאי, אחיינו של יוסי. את שני השירים והאלבום כולו עיבד והפיק מוזיקלית רע מוכיח.
אהוד בנאי: "יוסי עזב את העולם בריקוד"
אהוד בנאי אמר היום: "מה שלמדתי מיוסי בנאי זה לתת לשיר להיות עצמו, ולא למלא אותו בפאתוס מיותר, אלא לבצע אותו בפשטות והוא כבר יהיה עצמו וינגן את עצמו".
"כל השנים נדהמתי שוב ושוב מהעובדה שאני אחיינו של יוסי. בגיל 12 קיבלתי ממנו פטיפון עם תקליטים של ג'ורג' ברסאנס ושארל אזנבור, והיתה לי הזכות הגדולה להיות בן אחיו".
"הזיכרון האחרון שלי ממנו הוא ממסיבה משפחתית ביום העצמאות, שבה היינו כולנו. נפגשנו באיזו חצר, יוסי דיבר אלינו, ולמעשה נפרד מאיתנו בהומור המיוחד שלו, ואז שר שיר בלדינו ורקד ריקוד. הוא חי בצורה טוטאלית ומבחינתי עזב את העולם בריקוד".
שלומי שבן: "יוסי אמר לי: 'לא פרשת נכון את כוונת המנוח'"
היוצר והזמר שלומי שבן מבצע באלבום את השיר "בגלגול הבא" ומספר: "הפגישה אמנותית הראשונה שלי עם יוסי בנאי היתה בשיר 'תרנגול כפרות' שבו ניגנתי בפסנתר. זה השיר האחרון שהוא הקליט בחייו. יום אחד קיבלתי ממנו טלפון שהוא רוצה לשלוח לי טקסט להלחנה. מאוד התרגשתי וכמובן הסכמתי כי הערצתי אותו עוד מאז שהייתי ילד. הוא שלח אלי את השיר 'בגלגול הבא', שמדבר על כל מה שהוא לא יספיק לעשות בגלגול הזה. פרשתי את הטקסט בצורה מאוד דרמטית ונתתי לו לחן מאוד דרמטי, מינורי, ז'אק ברלי. שלחתי לו את ההקלטה וקיבלתי ממנו טלפון שבו הוא אמר לי: 'לא הבנת נכון את כוונת המנוח'".
יוסי הסביר לי שהוא מחפש לחן קליל יותר כדי להקליל את הטקסט, כדי שהעצב לא יהיה בפרונט. הלחנתי שוב, אחרת, ובאתי אליו הביתה להשמיע לו. זו היתה פגישה מאוד אופורית, הוא שר איתי את השיר וגם זכיתי לנגן איתו שיר של ברסאנס ודיברנו על לעשות מופע משיריו בפסטיבל הפסנתר. לא ידעתי שהוא חולה. הוא נפטר זמן קצר אחר כך והכל נקטע.
היום אני מבין את הטקסט הזה אחרת. הוא מדבר כאן על חייו שהגיעו לקיצם. כשאני מבצע אותו אני שר אותו כמחווה לאדם וליצירתו, הרי כתבתי אותו במיוחד ליוסי, כשאני מדמיין אותו שר אותו עם תנועות הידיים. כשהקלטתי את השיר ניסיתי לא ליפול לתוך הצל הכבד שלו אלא למצוא שביל אחר, זה משהו שכולם התמודדו איתו אני חושב, כי אתה צריך למצוא בשיר גם את עצמך".
פיטר רוט: "היצירה של יוסי באה ממילה כתובה"
הזמר והיוצר פיטר רוט מבצע באלבום את השיר "הציפורים" שהלחינה איריס פרחי. רוט אומר: "באופן אישי זה כבוד אדיר עבורי להשתתף באלבום הזה. מי שעוקב אחרי הדרך שלי יודע שאני מחובר ליצירה הישראלית, ואת יוסי בנאי אהבת עוד כשהייתי ילד והוא היה כוכב בשנות ה-80' עם שירים כמו 'אני וסימון ומואיז הקטן'. בוודאי שאייקון כמוהו דיבר אלי ומדבר אלי. אבא שלי, פול רוט, ניגן איתו כנגן בס בשנות השבעים בשני אלבומי הופעות. לצערי לא יצא לי להכיר אותו אישית. נכנסתי לאלבום הזה בדלת האחורית, עם שיר שהוא השיר האחרון שצורף אליו, הביאו לי אותו מוכן ואני רק מבצע אותו".
פיטר רוט הקליט אלבום עם אריק איינשטיין ובימים אלה הוא מנגן עם שלמה ארצי. "יוסי היה פחות זמר מובהק מהם", הוא אומר, "הוא לא התיימר לכבוש את קיסריה. היצירה כאן באה ממקום אחר, ממילה כתובה. יוסי ידע שהוא יותר מגיש מזמר, אולי בדומה לאריק לביא".
רע מוכיח: "תרומתו התרבותית של יוסי בנאי אדירה"
b.jpg "ברי סחרוף רע מוכיח הופעה 10 (צילום: עידו קליר)")
"כמוזיקאי תמיד עניינה אותי הדרך והרבה פחות התוצאה", מתאר המוזיקאי רע מוכיח את העבודה על הפרויקט "שירים אחרונים" - שכולו מחווה ליוסי בנאי ז"ל, בראיון לטל פרי ב"גלובס". "במקרה הנוכחי הדרך הייתה מאתגרת במיוחד כי לא רציתי להפיק פרויקט הצדעה במובן הרטרו המסורתי של המילה. רציתי לשמור על סאונד הכי אותנטי. כאילו הנוכחים באולפן הם הנגנים הקבועים של האמן, ובגלל שהוא משתהה בדרך לחזרה הם מתחילים בלעדיו".
-זכית להכיר אותו אישית?
"לצערי לא. אבי, המוזיקאי אילן מוכיח, ניהל מוזיקלית את המופע האחרון שלו, וערב אחד הגעתי לבקר אותו מאחורי הקלעים ויוסי אמר לי 'שלום' אבל זה הכל. עדיין, התרומה התרבותית של יוסי בנאי לתרבות הישראלית אדירה בעיניי, וזה מתבהר ככל שהשנים מאז מותו חולפות. אין כמעט אמן מקומי שלא הושפע, בצורה זו או אחרת, מיוסי בנאי. הוא ידע להגיש טקסט כמו שאיש לא עשה לפניו או אחריו".
"יש תחושה ברורה שיוסי נוכח גם אם קולו לא נשמע"
-אתה רואה ב"שירים אחרונים" אלבום של יוסי בנאי, או של מבצעי השירים?
"עבדתי על הפרויקט יותר משנה, והמחמאה הגדולה ביותר שקיבלתי כאשר אנשים מסוימים האזינו במהלך התקופה לשירים המתהווים היא שיש תחושה ברורה שיוסי נוכח בהם גם אם קולו לא נשמע. המילים הן שלו, וכל לחן נשמע כפי שנשמע כי יוסי אישית אישר אותו. את שלומי שבן, למשל, הוא שלח בשעתו שלוש פעמים לעשות תיקונים עד שהיה מרוצה מהתוצאה. גם קהל היעד של האלבום, וחשבתי על זה לא מעט במהלך ההקלטות, כולל בעיניי מעריצים ותיקים של יוסי לצד קהל חדש שאולי ירצה לשמוע את המבצעים אבל דרכם יתחברו גם אל המקור".
-התפתית לשלב בעיבודים את הנגיעות האלקטרוניות המאפיינות עבודות רבות שלך כמעבד וכמפיק?
"לרגע לא. זה פרויקט אקוסטי לחלוטין על טהרת נגנים חיים. הבעיה בהרבה אלבומי רטרו היא שיש ארומה של הומור, כאילו כולם באולפן חושבים שזה מגניב לנגן 'כמו פעם', ולא רציתי אווירה כזו. רציתי סאונד של שנות ה-70', שיזכיר עד כמה שניתן את ההקלטות המקוריות ברוב הלהיטים הגדולים של יוסי, גם אם פה ושם יש זיוף במובן המלודי הטהור. זה נשמע יותר נכון, וזו גם הייתה אחת התכונות הגאוניות ביותר שלו כאמן. האותנטיות הייתה חשובה לו יותר מהדיוק היבש ואת זה היה לי חשוב לשמר. אני מקווה שהצלחתי".