ריקי גל כבר מזמן לא בגיל שבו שואלים אישה בת כמה היא, אבל אתמול היא חגגה את יום הולדתה ה-63, עם הוצאת השיר והקליפ החדש "אתה שואל אותי", שהגיע כסינגל ראשון מאלבום תשיעי, אותו תוציא בהמשך. לדבריה מדובר בצירוף מקרים: "השיר היה אמור לצאת שבוע קודם והודיעו לי שהוא יוצא היום. העדפתי לשתוק ולתת ליד המקרה לעשות את שלה. כמה יפים החיים כשהדברים קורים במקרה. לא תמיד אתה מתכנן אותם מראש".
-איך התחושה להוציא שיר חדש?
"אף פעם לא יכולתי להתייחס לדברים האלה של הגיל באופן כל כך מקובל. בעיני עשייה זו עשייה ולא משנה מתי. יש שמחה של השנים, שאתה לא מפסיק לעשות, לחפש, לרצות עו,ד שזו החשיבות בעיני. כל השאר לא מעניין. זה מה שאני יודעת, אוהבת ועושה, ומחפשת כל זמן. אני יכולה להתענג מהעושר של שעות יצירה, מקצוע מרתק, מוזיקה ועבודה עם אנשים כל כך נהדרים, וזה מה שנשאר, כל השאר לא מעניין".
-התרגשות שלך כיום שונה מבעבר?
"בשנים הראשונות כמו כל דבר טרי אתה חסר ניסיון ואפילו קצת נרגש מדי. פה אתה לא נרגש כמו בהתחלה, אבל יש לך שמחה יותר גדולה, שמחה שאתה עוד עושה ואוהב את זה. יש משהו יותר רגוע ושלם ואני עדיין מקווה מאוד שזה יעשה משהו, ירגש, ישמח מישהו, ייגע באנשים, יגיע אליהם, שלא אתקל באדישות או התעייפות".
-התגובות הן שמדובר באחד השירם הכי יפים שלך בשנים האחרונות.
"השיר הזה כבש אותי. לא הכרתי את היוצר דידי שחר שכתב והלחין אותו. שמעתי את השיר והוא פשוט כבש אותי מיידית. הוא באמת לא דומה לשירים שעשיתי עד היום".
-השיר אומר שמול כל השאלות הגדולות, הנחמה היא בזוגיות ובאהבה.
"הנחמה היא במראה עיניים. יש מבט של מישהו שרואה אותך ואתה אותו. יש נחמה בזה שאתה בלי מילים יכול להרגיש מישהו. לדעת שהוא קיים שם בשבילך, רואה אותו והוא רואה אותך".
-את היום מרגישה ככה בחיים שלך?
"בהחלט, לכן החיבור היה לי כזה טבעי. זה יתרון השנים, אתה יודע. התעסקתי הרבה עם מילים, ספרים, ידע, אינפורמציה שנספגת, ובסוף יש ערך כל כך פשוט במבט עיניים וחיוך מנחם. ואת השאלות הגדולות שלא יודעים לענות עליהן לא מפסיקים לשאול".
-כזמרת ותיקה, היום יותר קל או יותר קשה?
"אני מאמינה בתוך תוכי ויודעת שמאוד השתבחתי עם השנים כזמרת, כמופיענית, כמישהי שמתקשרת עם ציבור. התקשורת שלי היום הרבה יותר טובה והיום אני מבינה את המקצוע על כל הרבדים שלו. אני לא כזו שאומרת 'פעם היה ככה היום כבר לא', אני זורמת עם התקופות והשינויים, הטכנולוגיה והאנשים וריבוי הטעמים והקהלים. כשאתה מתקשר נכון עם העולם ויודע מה שאתה עושה - אתה תמצא קהל וקהל יידע למצוא אותך. אתה מפעיל אנשים שמגיעים לתקשורת הזו, ומי שעושה את עבודתו - עושה אותה טוב".
-והחשש שלא יקבלו שיר חדש עדיין קיים?
"החשש תמיד מתגנב, אבל הוא ססמוגרף שמראה איך אתה לוקח הפרופורציות את הדברים ויודע לקבל את תהליך הסינון. תראה, אתה מדבר איתי על אלבום חדש ואני חושבת כבר בסינגלים, לא בדיסקים. בסוף הם יארזו לקובץ, אבל ההתיחסות היום היא ל/שירים בודדים. אתה משחרר אחד, מחכה, מפיץ בכל מיני דרכים טכנולוגיות, זה הכל מהיר ונגיש ולפעמים נקלט יותר. לנו בזמנו היה אורך רוח עצום, כי היו מעט תחנות רדיו והרבה זמן שידורים".
-זמרים בני דורך מתלוננים על קיפוח. מצד שני את, מתי כספי, שלמה גרוניך, ועוד - כן נשארים.
"אנחנו מדינה צעירה וצריך להתבגר כדי להבין את מה שקורה בחו"ל. אני יכולה להגיד שתופעה כמו לאונרד כהן, פול מקרטני ורולינג סטונז - כל מי שהתחילו בשנות ה-60' - היום העולם רואה את הערך העצום שלהם וגם אנחנו נדבקים בזה, רואים את ההתבגרות שיש לה ערך, ורואים הצלחות כמו כוורת, שלמה ארצי, כמוני וכמו מתי במופע המשותף שלנו. אולי זה כי אנחנו מאוד עקביים וכן נמצאים ועובדים, גם כשאנחנו לא כל הזמן בכותרות ובחדשות. נראה לי שזה עניין של להישאר מתחילת הדרך ועד עכשיו. למשל, הופעות - כל הזמן אני מופיעה, לא ירדתי מהבמה. כשאתה כל הזמן עובד, מופיע, ממשיך לשיר, עושה דברים יותר או פחות מצליחים, אבל לאורך זמן אתה צובר ניסיון. והקהל מבין איכות ואת הערך שיש לזמן בעשייה הזו ולאנשים שעושים אותה".
_c.jpg "מתי כספי ריקי גל (צילום: ענבל צח)")
-אפשר לספור על כף יד אחת את הזמרות בנות דורך ששרדו.
"היו המון זמרות מוכשרות והמון זמרים מוכשרים. אולי הם ויתרו, לא התרעננו, לא התחדשו, אולי האנרגיה כבתה קצת ומשהו התרפט, או שעשו בחירה אחרת, אי אפשר שכולם יצליחו, אי אפשר שכולם יהיו כוכבים".
-אפרופו כוכבים, היית השופטת הראשונה ב"כוכב נולד", את צופה בתוכניות המוזיקה בטלוויזיה?
"לא תשמע ממני מילת ביקורת על זה. אני מקבלת את מה שעושים. זה מה שאנשים מחליטים לעשות ויש לזה סיבה כנראה. אני יכולה להגיד שאני מאוד סלקטיבית. אני צופה בזה כן, מעניין אותי הכישרון של האנשים, כן אני אוהבת, ואני עובדת עם צעירים. הרבה מהמשתתפים בתוכניות באים אלי לקבל הדרכה ואני עוזרת בזה. כך שאני שותפה באיזה מקום. ואני אומרת להם - זה מה יש, לכו נסו את מזלכם, תפרצו דרך בכל צורה. אני מעודדת אנשים לעשות את זה. ואם לא בא לי לצפות - אני יכולה לסגור את הטלווזיה".
-יש סיכוי שתחזרי לעשות טלוויזיה?
"אני יודעת מה זה טלוויזיה ואמרתי 'לא' להמון הצעות, כולל משהו שהיה מאוד מעניין, תוכנית מאוד מעניינת שאולי עוד תצא. אז אני לא יודעת, אי אפשר לדעת. לא ידעתי שאעשה סטארט-אפ בכוכב נולד ולאן זה ייקח אותי, כך שאין לי מושג. לאנשים יש המון רעיונות ואולי אחד מהם יתפוס אותי ביום בהיר. בעיקרון אני לא חושבת, זה לא מדיום שמושך אותי מאוד. אם ממש היתי רוצה לעשות טלוויזיה אז כבר הייתי שם, אבל האמת שלא בא לי לדבר יותר מדי. אני מעדיפה לשיר ולהופיע, לכתוב ולקרוא".
_g.jpg "ריקי גל הופעה (צילום: ענבל צח)")
-שמרת על עצמך כל השנים, אני נראית טוב.
"אני אומרת תודה על כל מחמאה מהסוג הזה. מסכימה בכנות וזה אמיתי שהיום אני מרגישה יותר נשית, אני חושבת שמרגישים היום את היופי הפנימי שלי. אני בטוחה שכאשר אדם חש אושר פנימי ויופי פנימי ורואה יותר טוב את עצמו זה מקרין החוצה. אני מודעת לעצמי, אוהבת יופי, אוהבת לשמור על עצמי ולטפח את עצמי. לא בהגזמה, לא בלהילחם בגיל, אלא לאהוב את היופי כמו שהוא".
-את מרוצה ממה שהשגת עד היום?
"באלבום כולו יבינו דברים שאני לא יכולה לדבר עליהם כרגע. גם ככותבת וגם מי שבחרתי לעבוד איתו, ומשם נגזר אופי הדברים, ועוד נדבר על זה. אני אומרת שאני חייבת תודה גדולה לאינטואיציה שלי, כי יכולתי לעשות אולי יותר או אחרת, אבל בחרתי מה שבחרתי. לצד הקריירה כזמרת עשיתי תפקידים בסרטים ותפקידים גדולים בתאטרון ובמחזות זמר. זה היה מבחירה, בלי שמץ של צער או חרטה, הכל מאינטואיציה. גם אמרתי 'לא' להמון הצעות ואני חושבת עשיתי נכון. אני שמחה מהדרך שעשיתי. היו איזה 15 שנה שלא ראיתי את הבית, כך שהיום כשיש לי יותר זמן לראות אותו אני מאוד שמחה".
-היית עושה היום תאטרון?
"למה לא? לא אסרב להצעה טובה, זה בטוח".
-מה את מאחלת לעצמך לשנה הקרובה, עד יום ההולדת הבא?
"בריאות, כוח, אהבה, סבלנות, והמון יצירה, עניין, שמחת חיים ואלבום חדש שהוא כבר בפעולה".