בשנה האחרונה ידעה הקריירה של קובי אפללו כמה הישגים נאים, כמו האלבום המצליח "שמע", אותו מימן מכיסו, סיבוב הופעות מוצלח שהושק באמפי שוני ולאחרונה פרויקט "עיר ללא אלימות" בערוץ 24. בקרוב יתווסף אליהם הישג נאה נוסף, כאשר אפללו יופיע עם תזמורת צה"ל בפסטיבל ראשון לציון (3.10, "גן המושבה", 20:00) ויזכה לשמוע את שרשרת הלהיטים המרגשים שלו מבוצעת בהרכב תזמורתי בצבע ירוק זית.
"אני אחרי חזרות איתם ואני מופתע לטובה", אומר אפללו. "הגעתי ואמרתי מעניין איך השירים יישמעו. ההפקות שלי הן בדרך כלל קטנות אקוסטיות ופה זה 30-40 נגנים שנשמעים מדהים, התרגשתי בכל סנטימטר בגופי. חרי כל שיר מחיתי להם כפיים. למשל השיר 'כשאת שבה אלי' מהאלבום החדש וגם "צחורת כנף" יצאו שונים ו"שיר געגועים" זה שוס, מאוד שונה וגם דומה. אתה שומע פתאום כלי נשיפה וכלי מיתר עם הרכב רוק קטן שיש שם וזה מאוד מיוחד. רועי פרידמן שכתב את התזמור לכל המופע לקח את העיבודים למקומות פילהרמוניים. הם לא לוקחים את השירים למשפחה אחרת או ארץ אחרת, רק מחזקים את מה שקיים ומגדילים אותו, מה שעושה את זה לעוד יותר מרגש".
-אתה עומד להופיע עם התזמורת הרשמית של צבא ההגנה לישראל.
"אתה יודע מה? אני עוד לא מעכל את הכבוד. הבנתי שבין אמנים שכבר זכו למחווה הזאת נמצאים יהורם גאון, הראל סקעת וירדנה ארזי - כבוד ליטול חלק ולהיות חלק מהרשימה הזו. מדובר במופע פתוח לקהל שיכלול 12 שירים. היוזמה היא של עפרה הלפמן מרשת ג' והמופע יועבר שם בשידור חי".
"מושתל כליה שלא דיבר חצי שנה התחיל לדבר בזכות 'ים הרחמים'"
-אתה מסיים הופעות קיץ ובחודש הבא ממשיך את הסיבוב לחורף.
"עכשיו הגיע השלב שהקהל מכיר את השירים החדשים ושר איתי בהופעות וזה תמיד הגשמה חדשה של החלום. והחלום לא נגמר כי המשימה היא להחדיר שירים חדשים. זו התקווה בכל אלבום והפעם זה גם קרה, אפילו יותר מהאלבום השני. גם שירים שלא יצאו כסינגלים - הקהל מכיר אותם ואוהב אותם. זה אומר שהקשר שלי עם הקהל התחזק וזה הכי מחמם את הלב עושה לי כיף גדול".
-איזו תגובה מהקהל הכי ריגשה אותך?
"מישהי מחיפה התקשרה וסיפרה לי שבעלה עבר השתלת כליה, שקע בדיכאון והפסיק לדבר. חצי שנה הוא בקושי הוציא הגה. היא השמיעה לו את 'ים הרחמים' והוא נשבר והתחיל לבכות ושאל מה זה השיר הזה. הם התחילו לדבר על השיר ומשם הוא חזר לדבר. כשאני שומע את זה אני אומר שהשיר יותר גדול וחזק ממני. אני לא לוקח את הזכות לעצמי, אלא נדהם מהכוח של השירים".
-היו לך גם פאדיחות?
"באחת ההופעות, לפני חצי שנה בערך, שכחתי שני בתים של שיר. היתה לי הופעה בצפון והתחלתי את אחד השירים אבל היה לי בלק אאוט ולא זכרתי את הבית. אז אמרתי לקהל שנהיה מקצועיים ואתחיל עוד פעם, אבל גם בפעם השניה לא זכרתי אז דילגתי על השיר. יש גם בדיחות פנימיות שבהן אנחנו הופכים את השמות של השירים. 'שיר געגועים' זה 'גיר שעשועים', 'מכתב לאחי' זה 'פתקית לאחותי' והנגנים קוראם ל'בא מן השתיקה' 'בא מן השחיקה' מרוב שניגנו אותו, אבל זה באמת בהומור".
_c.jpg "קובי אפללו פרומו (צילום: כרמית חדידה)")
-אתה כבר משלב בהופעות שירים מהאלבום הבא?
"לא, כי רק התחלתי לכתוב שירים לאלבום הבא. הפעם מסתמן כיוון טקסטואלי שמתכתב עם המציאות, פחות דברים מופשטים ורוחניים ורשמים נפשיים, ויותר טקסטים שיותר מישירים מבט. זה תהליך התבגרותי שאני עובר. בדרך כלל אני מוצא את עצמי בשירים שלי, אבל אם באלבום הבא יהיו שירים בגוף ראשון הסיכוי שיזדהו איתם יותר גבוה. גם 'שמע' ו'ים הרחמים' ו'סודות' ו"חצי אדם" נכתבו ממקומות אישיים. אני גם מאוד אוהב את הלחנים שיצאו לי".
-כתבת שיר אהבה חדש?
"אני כותב על חוסר הוודאות בתוך קשר, משהו שהמון נתקלים בו. אני כותב מילים על המציאות הישראלית. שירי מחאה. אני מתעצבן לראות ניצולי שואה שעל גבם קמה המדינה ואין להם מה לאכול. זה נשמע לך הגיוני? אולי עד שהשיר ייצא כבר תיפתר הבעיה".
"אני מקווה להחזיר בקרוב את ההשקעה הכספית באלבום השלישי"
-השקעה מכיסך באלבום השלישי, כבר החזרת את ההשקעה?
"עדיין לא אבל אני בדרך. אני מאוד מקווה שזה יקרה בקרוב. צריך למכור עוד הרבה אלבומים. אנחנו באזור ה-16 אלף אז עשיתי זהב רשמי אבל אני רוצה לחגוג ב-20 אלף עותקים, שזה מקסים. האלבום הראשון על 38 אלף. השני ב-40 אלף. אני מקווה שכל מי שקנה אותם יקנה את השלישי".
-ציפית להצלחה שלישית ברציפות?
"לשמחתי האלבום השלישי הולך וצומח להיות הצלחה מאוד ראויה ומכובדת. זה תמיד אצלי מעבר לציפיות כי אני תמיד מנמיך ציפיות כמנגנון הגנה. עברתי דרך מאוד ארוכה וחוויתי כל כך הרבה לאווים ודחיות משך עשר שנים אז אתה מפתח מנגנוני הגנה כדי לא להיפגע. אני משתדל לא לחשוב על הצלחה לפני ששיר יוצא ואז כל הישג מחמם את הלב. שום דבר לא מובן מאליו, אני חוגג יציאה של כל שיר ומשתדל תמיד להגיע לנקודת ההתחלה, למקום הראשוני והבתולי שבו אתה כמו אמן שהרגע התחיל וצריך להוכיח את עצמו. אני חוזר לנקודה שממנה כל הישג משמח ולא מובן מאליו, לא מפתח ציפיות. כי אם אתה מפתח ציפיות והמציאות לא מיישרת קו אתה מתאכזב ואז אכזבות זה אומר חוסר ביטחון ואמונה בעצמך. הדרך שמצאתי לנהוג עם עצמי זה להגיע למקום של עזוב מה היה עד עכשיו יש משהו חדש".
_c.jpg "קובי אפללו הופעה (צילום: ראובן שניידר )")
-אבל אתה כבר לא אמור להיות בנקודה הזאת, כי כבר הוכחת.
"קשה להגיע לנקודה הזאת כי עשיתי דברים ואני כאילו במקום אחר היום. אבל מבחינתי כל שיר הוא סיפור חדש. אני לא מתעסק במאקרו, בדברים הגדולים. אני אומר תודה לפני השינה על המאקרו, אבל עוקב אחרי כל שיר ושיר ברמה הפרטנית ובודק כמה הוא הצליח ומה הוא מלמד אותי וכמה הוא חודר אלי. אני לא מתעסק בדבר הגדול שמסביבי ובהתנהלות גדולה שכביכול אני חווה אלא בנקודה אחת".
-אבל מה עם האגו?
"אני איש מאמין ואחת הדרכים הבריאות להימנע מהאגו זה לעצור ולהודות, לשלוח את מה שקורה לך בהודיה. אתה משתף את האל בדבר הזה, על כל הישג אתה מסתכל למעלה ואומר תודה. אתה מבין שמה שקרה לך - קרה לך ולא לעשרות אלפי אחרים שהיו רוצים שזה יקרה להם. אתה שואל 'למה דווקא אני?' ואז מתמלא תודה ואז מצליח לחיות חיים שלא מובנים מאליהם וחפים מאגו כמה שאפשר. הבנתי גם שהשירים הם מנגנון של נתינה שמשרת את הקהל ולא את האמן.
"אתה מבין גם כמה הכל נזיל. אלבום אחד מצליח וזה שאחריו לא. זו מלחמה על כל שיר. הדרך להתמודד היא נפשית. כדי להגיע למקום הכי בריא שבו אין סרטים של אגו צריך להנמיך ציפיות ומה שקורה קורה לטובה. כי אין מצב כמעט שהכוס מלאה לגמרי. כשיש מצב של אגו אני מרים את העיניים ומבין שהכל ניתן לי במתנה. אחד כמוני שעושה הרבה התנדבויות ורואה אנשים שנמצאים במקומות קשים בחיים יוצא משם ומקבל פרופורציות. כל זמן שאני מתפרנס מלשיר אני יכול להגיד משהו? אין לי על מה להתלונן".
-מה אתה עוד צריך לשפר?
"את יכולות ההלחנה, להשחיז את הטקסטים, וברמת הפרפורמר על במה, לדעת לתת מינונים נכונים מול הקהל. בנקודות החיבור שלי איתו בהופעות אני מרגיש נקודות יותר חלשות ויותר חזקות. וברמה ההפקתית לקחת את מקומות שבהם אני מרגיש שהקהל פחות איתי או פחות עם אותו שיר ולשפר את זה, תמיד יש עבודה".
"ביום כיפור יש לי מקום קבוע בבית הכנסת ליד הבית"
-איפה אתה ביום כיפור?
"בבית עם ההורים בצפון. יש לי מקום קבוע בבית הכנסת ליד הבית. הרבה מאוד תפילות, צום, הרבה בית כנסת, התבוננות פנימית, חשבון נפש. אני משתדל לקחת את היום למקום הראוי לו. צריך לעצור, להסתכל במראה, להבין איפה הפגמים, לומר סליחה ולהתפלל שיהיה לך כוח להתגבר עליהם".
-אתה מצטער על משהו אחד שקרה השנה?
"לא כי גם הדברים הלא נעימים איכשהו משרתים דברים אחרים טובים, אז אני לא מצטער".
-"ים הרחמים" הוא שיר קלאסי ליום כיפור.
"זה שיר שמדבר על התבוננות פנימית ונשמה שמחפשת תשובות וכיוון בין העולמות. זה שם ממש. אבל לא משמיעים אותו ברדיו משום מה (מחייך)".
-מה מעצבן אותך?
"יוקר המחיה בארץ מוציא אותי מהכלים, גובה המיסים, השחיתויות, התנהלות לא פיירית, בירוקרטיות, כל מה שאזרחים חווים וסובלים ממנו וטעון שיפור במדינתנו הקטנה והנחמדה מוציא אותי מהכלים".
"אני מובך לקרוא על חיי האישיים"
-אתה משלם מחיר כסלב, התעסקו הרבה השנה בדייטים שלך.
"אני לא אוהב לחשוף את חיי האישיים, כי אני פה בשביל מוזיקה, לא מעבר. קצת מבאס אותי כשזה קורה, במיוחד כשזה לא נכון, אבל לומדים להתמודד, זה חלק מהעניין. אני לא מבין איך ממציאים עלי דברים. כנראה מגיע מידע ויש ספקולציות שהן על מה שקורה. אולי אחרים מתמודדים עם זה אחרת, אותי זה מאוד מביך. אני מובך לקרוא על חיי האישיים. רציתי להיות מוזיקאי, וכוכבים זה בסלקום. אני רוצה לשיר שירים לאנשים. מוזיקה זה נס ואני קיבלתי מתנה להתעסק איתו, זה מה שמעניין אותי".
-ככל שתצליח יותר יתעסקו בך יותר.
"אני רואה הרבה אמנים מצליחים שעושים מוזיקה בלי שנדע עליהם כלום והם מודלים לחיקוי מבחינתי כמו אהוד בנאי, שלמה ארצי, ברי סחרוף, אביתר בנאי. פחות מתעסקים עם החיים שלהם ויותר עם המוזיקה. ככה הכי נכון לי לעשות".
-אם יציעו לך הרבה כסף כדי לשיר את שיר הבחירות של אחת המפלגות?
"מסרב בנימוס. לא מחפש נגיעה פוליטית. מאחל לכולם בהצלחה. לא נכנס לפוליטיקה. לא מזדהה עם אף גוף מנהיגותי".