אין הרבה מוזיקאים ישראלים שיוציאו ממוקי ציטוט כמו: "כוח חדש ומרתק במוזיקה הישראלית. הפקה אינטיליגנטית, רגישה ובעלת רצון לאמירה אישית. הבחור כאן כדי להישאר. חוצמזה, ברמה האישית - אני מת עליו, הוא חמוד לאללה",
ומשלומי שבן את המחמאות האלה: "היה לי העונג לשתף פעולה עם ג'וני באלבום הבכורה שלו. ג'וני, לטעמי, הוא ללא ספק אחד הכוחות היצירתיים החזקים והמסקרנים במוסיקה הצעירה. הכישרון, הטכניקה והתעוזה שלו שמים אותו במשבצת משל עצמו ואין גבול לכמה רחוק שהוא יכול להגיע".
אם מוקי ושבן אומרים, אז כנראה שאין ויכוח. בפעם הבאה שהערך "ילד פלא" יתעדכן במילון, סביר להניח שתתנוסס לידו תמונה של יונתן "ג'וני" גולדשטיין, רק בן 17, המפיק המוזיקלי והראפר הצעיר הכי מדובר בארץ. אלבום הבכורה שלו "The Johnny Show" הוא לא רק מפגן עוצמה הפקתי מרשים, עם גלריית אורחים שכל מוזיקאי ישראלי היה מתפאר בה (רמי פורטיס, הדג נחש, שלומי שבן, מוקי, Useless ID, סאבו וקותי, כהן את מושון ועוד ועוד), אלא גם דיסק באמת טוב. מגוון, מעניין, עשוי בטעם ובתבונה, ומלא באמירות.
גולדשטיין (שלהלן ייקרא "ג'וני") החל לתופף בגיל 9, ובגיל 11 כבר נכנס לאולפן עם שאנן סטריט ודודוש קלמס מהדג נחש. השילוב של כישרון נדיר ואמביציה מטורפת הובילו אותו לאלבום ראשון שנגנז, ולאלבום שני, שיוצא בימים אלה, וכולל, למשל, שיר כמו "קרנפים", טקסט שכתבו דן תורן ורמי פורטיס בשנת 90', עוד לפני שג'וני נולד. ג'וני קיבל את המילים מתורן, הלחין אותן ושלח לפורטיס. התוצאה היא קטע מחאה חזק, שמתחיל במיתרים דרמטיים, נוזל ללחישה הרועמת של הפורטיס, ממשיך בראפ החדש של ג'וני ומסתיים בצעקה צרודה.
"באלבום הזה במקום שהסולן יהיה זמר, הסולן הוא המפיק", אומר ג'וני. "הוא מכוון להיות יצירה אחת שלמה, כשהנושא הוא ההפקה המוזיקלית. האלבום משייט בין היפ הופ, פופ ועד לפאנק, Fאנק ואלקטרוניקה, אבל אם שומעים אותו מההתחלה עד הסוף מרגישים את הרציפות שלו. החוויה הכי חזקה בעבודה עליו היתה המעבר מעבודה בין אמן לאמן, כי לכל אומן יש דרך שונה לעבוד, הרגלים שונים, צורות עבודה שונות. וזו חוויה מאד מעניינת, כי אני צריך להוציא מכל אמן הכי הרבה שאני יכול בשביל אותו שיר, ולנסות תוך כדי גם להשתמש בשיטות העבודה שלי. עבדתי עם אומנים שאני מעריץ וגרמתי להם לשיר בדיוק כמו שחלמתי".
-לאיזה שיר כאן אתה הכי מחובר רגשית?
"לשיר האחרון, 'הספד אלטרנטיבי', בגלל הטקסט שלו, שכתב אילן ברמן. זה טקסט מאוד אישי וריגש אותי מאוד ליצור איתו. כמובן שהעובדה שהבסיסט אבישי כהן מנגן בו יחד איתי מוסיפה עוד מימד גדול מאד מבחינתי. בגדול מעניין אותי להמשיך לכתוב על בעיות חברתיות או פוליטיות, ולצד זה שירים אישיים על כאב, אהבה או סתם כיף".
-יש לך שאיפות להיות כוכב גדול, שמעריצות רודפות אחריו?
"למה לא? אני לא בא לכאן בשביל זה. זו לא המטרה לשמה אני עושה את מה שאני עושה. אבל אם זה מגיע, זה תוסף נחמד אני חושב. אבל השאיפות שלי לעתיד הן לעשות עוד פרויקטים רבים עם האמנים שמשתתפים באלבום, להפיק עוד אלבומים לאמנים אחרים וכמובן שהשאיפה הגדולה זה גם להצליח בחו"ל. כרגע אני מפיק את אלבום הבכורה של נועה פארן, מפיק אלבום לגליה ירון, עובד עם עדי אולמנסקי, בוגרת 'כוכב נולד', זמרת-יוצרת מאד מוכשרת, ועובד על עוד כמה דברים שעוד אסור לי לספר. יש משהו סגור עם אחד האמנים שהתארח באלבום, אבל לצערי זה עוד לא ניתן לפרסום".
-עם איזה אמן ישראלי שלא עבדת איתו היית רוצה לעבוד? להקליט?
"אביב גפן, ברי סחרוף, עיברי לידר, שלום חנוך. והרשימה עוד ארוכה. אני גם כותב לאמנים אחרים, זה תהליך אחר של יצירה ומעניין לא פחות".
-הזכרת את חו"ל.
"אני מקווה לנסות לעבוד שם כמה שיותר מהר. יש לנו ארץ נהדרת והאמנים בה עוד יותר נהדרים, אבל חוץ מחלומות שיש פה מחכה לי החלום הגדול שם. אם היו מציעים לי לעזוב היום את הארץ לתקופה כדי להקליט אלבום בניו-יורק, אז תלוי איזה אלבום, אבל המשפחה שלי מאד תומכת ועוזרת ואם זה הדבר הנכון לעשות זה מה שהייתי עושה".
-מה תאמר למישהו בן גילך שחולם להשיג את מה שאתה השגת?
"החבר'ה בגיל שלי מאוד מפרגנים. הייתי מליץ להם לעבוד קשה ולחשוב בגדול!".