מארינה מקסימיליאן בלומין מוציאה הבוקר את שירה החדש "עמוק בטל" - סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה שלה, שייקרא באותו שם וייצא בחודשים הקרובים, בהפקה מוזיקלית של תמיר מוסקט (בלקן ביט בוקס). השיר "עמוק בטל" משלב לחן מקורי של מקסימיליאן בלומין לטקסט של המשוררת לאה גולדברג, אליו הוסיפה הזמרת בית ברוסית, שהוא תרגום חופשי למילותיה של גולדברג כפי שתורגם על ידי אמה, אלה בלומין.
האלבום החדש של מקסימיליאן בלומין יכלול שירים שכתבה והלחינה, לצד לחנים שלה לטקסטים של משוררים עבריים גדולים, ביניהם נתן זך, נתן יונתן, יונה וולך, רחל חלפי וכאמור גולדברג.
מופע ההשקה של השיר החדש יתקיים בפסטיבל הפסנתר הקרוב במרכז סוזן דלל בתל אביב (שישי 19.11 13:30, שבת 20.11 22:30). מארינה, פסנתרנית קלאסית בהכשרתה, תלווה את עצמה בפסנתר במופע ותבצע את שירי האלבום בצורתם החשופה והגולמית, כפי שיצרה אותם. בנוסף תבצע מספר שירים מוכרים האהובים עליה, בפרשנותה המיוחדת. לאחר מכן מתוכנן המופע להמשיך לאולמות והיכלי תרבות ברחבי הארץ.
"לוקח לי זמן לי להבשיל, בגלל הרב גוניות שלי"
מקסימיליאן בלומין, למי ששכח, היא גם בוגרת "כוכב נולד" בעונתה החמישית, אז הגיעה לגמר וזכתה במקום השני אחרי בעז מעודה. מאז היא שיחקה והגישה בטלוויזיה ובתאטרון, שרה עם מגוון אמנים, משלומי שבן ועד דקלה, העלתה שני מופעים - "התבוננות" ו"אקספרימנטאל" המצוין ועשתה גם קמפיינים פרסומיים. נדמה שמארינה יכולה להופיע על שער ב"רייטינג" ורגע אחר כך לתת קונצרט עם הפילהרמונית והכל ייראה טבעי, כי הקרדיט שלה אינסופי כמעט, או כמו שאמרה הערב בחדשות 2: "שהמיינסטרים יבוא אלי".
כשהיא עונה לטלפון היא כבר באמצע הצילומים לסדרה החדשה "ילדי ראש הממשלה" בה היא משחקת את המזכירה. "עשיתי עד עכשיו לא מעט דברים, אבל מזכירה עוד לא הייתי", היא אומרת.
-את מרגישה את כובד הציפיות ממך?
"אני גם בציפיה והתרגשות. אני אוהבת לעשות הרבה דברים וברור בשם הנאמנות למוזיקה שאני חייבת להתנסות כיוצרת וכאדם סקרן. התוצר חייב להיות עגול ושלם ולכן לקח לי זמן להקליט אלבום, אבל גם בלי תקליט אני כל הזמן מייצרת. בכל זאת המוזיקה נשארה הכי חשובה לי ולוקח לי זמן לי להבשיל, בגלל הרב גוניות שלי. עכשיו זיהיתי קו שבשל לצאת".
-הוצאת בעבר שני שירים, "סוף סוף" ו"Maurin" - מרגישה עכשיו שונה?
"כן, זו הרגשה אחרת מבשני הסינגלים הקודמים. 'סוף סוף' קידם את המופע 'התבוננות' ו'מורין' את המופע 'אקספרימנטל'. עכשיו בפעם הראשונה אני מוציאה סינגל לאלבום".
-נתקלת הרבה בשאלה למה עוד אין לך אלבום?
"לא. רואים אותי בהופעות כל הזמן בצורה כזו או הפוכה. הנאמנות שלי לקהל וליצירה היא טוטאלית. המנהלת שלי, טמירה ירדני, הבינה שיש לי דרך שלי ושצריך לכבד אותה כי היא מכבדת אמנות ותהליכים וקצב, ואגב עם הכבוד הזה היא יודעת לעשות גם בידור טוב, אז אני לא מרגישה לחץ. את הציפיה אני מרגישה. עד לרגע שהבנתי מה הולך להיות בדיסק. תוך כדי העבודה, בעצמי לא היה לי מושג עם איזה פן ארצה לצאת לעולם, בגלל שיש לי הרבה צדדים ללכת איתם, והבחירה בצד היא לא קלה. וזה הודות לטמירה ולתמיר מוסקט.
"נהייתה לי ציסטה על המיתר השמאלי בבכורה של המופע"
-תסבירי.
"מאחר ויצאתי מכוכב נולד והצוות שם היה מאוד בעדי וחיפש איך לצמצם את עצמי מהקצוות כדי שאגיש את עצמי לציבור. ואני כל הזמן מקיימת דיאלוג עם הגוף שלי - מה הוא מרשה לי ומה לא, ונהייתה לי ציסטה על המיתר השמאלי בבכורה של המופע שלי 'התבוננות'. זה היה מופע ביניים, שקול, המשך ישיר לכוכב נולד, כי לא רציתי לבגוד בקהל. אבל לא יכולתי יותר. יצאתי במופע 'אקספרימנטל', שהיה ההפך המוחלט, ממש תזה ואנטי תזה. ואת כל זה טמירה נתנה לי לעשות בלב שלם".
-ותמיר?
"אני כותבת ושרה בעברית וגם באנגלית והרגשתי שעלי להפריד. ברגע שהפרדתי גיליתי שבאנגלית אני הרבה יותר פופית וקלילה וזורמת ובעברית אני כמו עולה חדשה שהגיעה לארץ ישראל, כלומר זה נשמע מוזר. אבל קרה דבר מאוד מיוחד כשפגשתי את תמיר. בגלל שהאנגלית עובדת לי אז הוא אמר שדווקא מעניין אותו לעבוד איתי על חומרים בעברית, וגם טמירה רצתה שאוציא משהו לפה, לפני שאני מוציאה לחו"ל".
מתכננת להוציא אלבום בינלאומי בחו"ל
-יש תכנון להוציא אלבום בינלאומי?
"כן, בטח, יש מחשבות על קריירה בחו"ל כי למוזיקה שלי יש משמעותית פחות קהל פה. על כל פנים הבחירה של תמיר בעברית כל כך ריגשה אותי וכמעט פרצתי בבכי, כי הבנתי שהילדה המוזרה שיש בי זה מה שצריך לטפח ולא לדחוק לצד. והשיר הזה 'עמוק בטל' לגמרי מאפיין את אלבום, כי הבנתי שבעברית אני עולה מרוסיה שבאה לארץ עם המון יראת כבוד לשפה. מה שהכרתי בעברית היה סשה ארגוב ויוני רכטר, שניהם מלחינים שהתמודדו בדרך מסוימת עם העברית וככה ניגשתי לשפה, בכובד ראש. אני לא יכולה להלחין עברית כמו שאני מלחינה בקטנה באנגלית. כי באנגלית אתה יכול להגיד "איי לאב יו" ולא להתכוון לזה, או לדבר שטויות ולא ישימו לב, כי אנחנו לא נטפלים לטקסטים באנגלית ובעברית כן".
-והרוסית?
"ברור שהשירים בעברית הם הבסיס, אבל ראיתי כמה אני מושפעת מהתרבות הרוסית, שזה משהו שהדחקתי במשך תקופה. גם עם הפסנתר לא ניהלתי שנים מערכת יחסים וחזרתי אליו, אחרי שגדלתי איתו והוא והמוזיקה היו כל הילדות שלי, בצורה טראומטית. עד שהבנתי בגיל מסוים שלפסנתר יש גם תפקיד חברתי ולא רק טכני, ואז הלכתי לכתיבה, ובסוף הבנתי שאני צריכה להכיר את עצמי לבד. אז במופע בפעם הראשונה אני עולה לבד עם הפסנתר".
"התרגשתי כמו בגיל 9"
-ותארחי את אמא.
"אני באה מקלאסי ומג'אז. אמא שלי סבלה מנוקשות - אז כלפי היא רכה, אבל עדיין היא אומרת שרובינשטיין ורחמנינוב הם פסנתרנים - ואני מנגנת פסנתר, זה הצד הקלאסי. בצד של הג'אז היה לי ברור שהשירים מובנים מאליהם ומה שאתה מלביש עליהם זה המוזיקה - גישה שבאה מג'אז.
"ופתאום הבנתי שהיצירה עם הפסנתר לבד זה מה שמספיק לי והתרגשתי כמו בגיל 9. פתאום כל הביקורתיות שפגשתי מהצד הקלאסי, הצד הטכני והשכלתני - פתאום הוא נפגש עם הצד שחינכתי את עצמי עליו, של 'להלביש' על השירים, ועכשיו בפעם הראשונה אני שמה על זה את הדגש. אז באלבום יהיו קטעים של פסנתר ושירה ויהיו קטעים עם 'הלבשות', שתמיר מנגן תופים ותכנותים, ויהיו קטעים בגישה אלקטרונית, אבל מעולם הסאונד שבא מהפסנתר, וזו התמודדות ממש חריפה".
>> רוקפור, "כל החתיכים אצלי" ועוד משתתפי פסטיבל "שתמשרה" ב-12 מילים על האירוע