תמיד מעניין להבין איך רואים אותנו מבחוץ. אתר הטרנדים והתרבות הפופולרית הנחשב "באזפיד", שמתמחה ביצירת אייטמים מרתקים, משווה בין תריסר מוזיקאים ישראלים שעושים את זה בלועזית, למספר זהה של אמנים שהקהל הבינלאומי כבר מכיר. רוב ההשוואות מחמיאות מאוד, מיעוטן מפספסות את הנקודה, ובכל מקרה הן מעניינות. אגב, הכתבה ב"באזפיד" נוצרה בשיתוף אתר "rethinkisrael", השייך לארגון שמנסה לשפר את התדמית הישראלית בעולם. לא באמת חשבנו ש"באזפיד" יזמו אותו ככה סתם.
תריסר השוואת בין אמנים ישראלים למקביליהם מחו"ל:
הצמד TYP של עברי לידר וג'וני גולדשטיין מושווה לצמד "Chromeo". "הצמד הישראלי הכניס רעננות לדיסקו. החומר המקורי שלהם אפילו יותר טוב מהקאבר שלהם ל'Video Games' של לנה דל ריי ויגרום לכם להזיז את הרגליים".
אסתר רדא מושווית לזמרת ג'יל סקוט: "רדא היא מלכת הסול האתיופי, שמיקדה את ההשפעות שלה לקריירה רצינית שנמצאת במגמת עלייה, כולל חימום לאלישיה קיז בישראל והופעה בפסטיבל גלסטונברי".
אסף אבידן מושווה לגוטייה הצרפתי: כאן "באזפיד" טועים לחשוב שהרמיקס "One Day" לשיר שלו "Reckoning Song" מייצג את המוזיקה של אבידן, וכותבים: "הזמר-יוצר הבינלאומי שר שירי וידוי ורומנטיקה, בדיוק כמו מישהו שהכרנו".
אינפקטד מאשרום, שלמעשה ייסדו ז'אנר משלהם בטראנס, מושווים ל"Bassnectar": "למעשה ככל הנראה כבר שמעתם עליהם. צמד הטראנס התאטרלי הישראלי מבדר קהל של מוזיקה אלקטרונית בכל העולם כבר מאז 1996".
ריף כהן מושווית לזמרת לזלי פייסט: "ריף כהן שרה בצרפתית ובעברית, עם עיבודים מוזיקליים מורכבים להפליא, כמו לזלי פייסט החביבה, אבל עם להבה בינלאומית חזקה יותר, והשראה צוענית".
להקת המטאל "בצפר" מושווית ל"סלייר", אחת מ"ארבע הגדולות": "קהילת המטאל הישראלית היא סצנה בפני עצמה, שבה 'בצפר' שולטים בכיפה. מאז שהוקמו ב-1998 הם הפכו לדבר הכי גדול בסצנה הישראלית, עם חוזה בחברת תקליטים גדולה, והופעה בפסטיבל "אוזפבט" הראשון בישראל, לצד אוזי אוסבורן עצמו". כנראה שבבאזפיד לא שמעו על "אורפנד לנד".
גיא גרבר מושווה לסאשה וג'ון דיגוויד: "העבירו את לפיד הפרוגרסיב האוס! גיא גרבר הוא דיג'יי מוביל שמופיע בכל הפסטיבלים והמועדונים המובילים בעולם, כשהוא ממשיך את מסורת בניית השכבות האיטית של אלמנטים אלקטרוניים ברחבות הריקודים".
שרי גבעתי מושווית ללנה דל ריי: "שירה היא רק פן אחד בפעילות של הנשים היפות האלה, שפיתחו לעצמן גם קריירות משחק ודוגמנות. השירה החלומית של גבעתי מזכירה את שירי האהבה של לנה, עם מעט פחות השפעות היפ הופ".
מאיה איזקוביץ' מושווית ללורה מרלינג: "עם מלודיות מרגיעות גיטרה אקוסטית וקול ייחודי, שאין לטעות בו, מאיה איזקוביץ' היא ספר יפהפה יפתוח, שבימים אלה מופיעה ומקליטה בארצות הברית".
זבולון דאב סאונדסיסטם מושווים ל"Michael Franti & Spearhead": "לרגאיי המודרני יש נציגות מושלמת בישראל. זבולון דאב סאונדסיסטם עושים אותו הרבה יותר fאנקי ממייקל פרנטי".
"Men of North Country" מושווים ל"Fitz and the Tantrums": "לישראל יש נשמה רצינית! אם אתם בעניין של רוק גיטרות משנות ה-60' שמאוזן על ידי סקציית כלי נשיפה עם זיקורי fאנקי, אז תשאל את עצמך איך הלהקה הזו היא לא חלק מהחיים שלך".
אבי אביטל מושווה ל-"Punch Brothers": "זוז הצידה, כריס ת'ייל, תעשה מקום לעוד אמן מנדולינה בדרכו לכוכבות. הוא משחק עם תזמורים קלאסיים ובארוקיים, עם פיסות בלוגראס ופופ - זה האיזור שבו אבי אביטל מרכז את הכישרון שלו".