זוהי אינה האינטראקציה הראשונה שלי עם חברי "הקולקטיב". ההיפך הגמור הוא הנכון. שבעת חברי ההרכב הנפלא הזה עברו תחת עדשתי ומקלדתי לא פעם, ודווקא בגלל הנתון הזה התעקשתי על כך שאני אהיה זו שתשוחח עימם על הדרך הפתלתלה שעברו ועוד יעברו, על העבודה עם מפיק מוזיקלי בעל שם עולמי, ועל הרך שנולד זה עתה - אלבום ראשון בשם "Onwards", בעטיפת קרטון, בכתב יד, בעמל רב ועבודה קשה. שיחה בין חברים בצהריים, שמנסה בעיקר להשלים פיסות מידע חסרות ולהוציא החוצה את השלם הקולקטיבי.
"לונדון יצרה לנו מסגרת מחייבת"
עידן רבינוביץ' (27), רועי ריק (27), רועי רבינוביץ' (24, שם המשפחה המשותף אינו צירוף מקרים), עמנואל סלונים (24), יוסי מזרחי (21), נדב לוזיה (24) ודניאל שהם (25), התחילו לנגן ביחד כחברים. "לא היה שבוע או טווח של כמה חודשים שהיה אפשר להצביע עליו ולהגיד - שם התחלנו לעבוד ביחד בתור להקה". אומר עידן.
"מלכתחילה היינו חברים שהיו נפגשים ומג'מג'מים ביחד, ועם הזמן נכנסו לשם גם שירים שאני ורועי (ריק) כתבנו והבאנו. אפשר לומר שההופעה הראשונה שלנו ביחד הייתה לפני שלוש ומשהו שנים". "עד שלא נסענו ללונדון", מוסיף רועי (רבינוביץ'), "היו לנו את כל המסגרות האלה אבל הן לא היו מחייבות ואבסולוטיות כמו שנדרש כשאתה בלהקה".
-איך נולדה ההחלטה לטוס ללונדון?
רועי ריק: "הרגשנו שיש משהו מאחורי האיכות של הקבוצה ושזה לא היה רק קטע של חברים. שיש בזה עניין שהוא יותר גדול מהאינדיבידואל שבקבוצה ושצריך לתת לזה מקום והזדמנות ראויה להתפתח. מכר שלנו התחיל לעבוד בתעשיית המוזיקה בלונדון ודרכו נעשו קשרים ראשוניים. פתאום נוצרה סיבה לנסוע ללונדון לשבועיים-שלוש ולערוך שם כמה הופעות ויותר מזה לא הייתה תכנית מוגדרת. בלונדון הגענו לסיטואציה שבה אנו נמצאים כולנו ביחד וקיבלנו החלטה לנסות להישאר ולהתקדם שם. לנסות וללמוד על בשרנו מה זה אומר".
"חיינו במטר על מטר ואחד על השני, הלו"ז היה קולקטיבי"
עידן: "לונדון הייתה חוויה מאוד מכוננת. זה היה כמו הטירונות של האינטנסיביות מבחינת הקולקטיב. חיינו במטר על מטר ואחד על השני, הלו"ז לא היה עצמי. הוא היה לו"ז קולקטיבי שחל על כולם. ברגע שעשינו את זה, שרדנו את זה ולא הרגנו אחד את השני – נהיינו חברים הרבה יותר טובים ולהקה הרבה יותר טובה. גם מוזיקלית וגם מבחינת הדינאמיקה".
רועי ריק: "ברגע שחזרנו לארץ אחרי חצי שנה בלונדון, משהו השתנה. פתאום היה משהו שהיה בו חותם קולקטיבי".
מאותה התקופה עליהם דיברו הקולקטיבים, צמחה מעין תנועה. אותם אנשים אשר תמיד נמצאים שם, אם מדובר בקהל שבא הופעות, בנוכחים בחזרות או בכל העבודה הטכנית והתכנית שמסביב ללהקה. "האנשים שהיצירה שלנו חשובה להם כמו שהיא לנו, בסופו של דבר נהיים חלק אינטגראלי לחלוטין ממנה", מציין רועי ריק.
מעגל התמיכה הזה, או "תנועת הקולקטיב", תפסה נופך מרגש במיוחד כשההרכב התבקש לסייע בהצעת נישואין בפסטיבל "אינדינגב" האחרון: "אחד מ'חברי התנועה' רצה להציע לזוגתו נישואין בזמן שאנחנו מנגנים את "ארמון מנייר סופג", אמר רועי רבינוביץ' בחיוך, "זה היה ממש מרגש. היא אמרה 'כן' על המקום".
כריס שואו: שלושה פרסי "גראמי" ועבודה עם בוב דילן ופאבליק אנמי
-איך החל הקשר עם כריס שואו?
עידן: "ערכנו רשימה של שמות מפוצצים שהיינו רצים לעבוד איתם. זה מצחיק, כי דווקא אל כריס (בעל שלושה פרסי גראמי, עבד בין היתר עם בוב דילן, ווילקו, סופר פרי אנימלס, פאבליק אנמי ועוד) הגענו דרך אלבום יחסית צדדי. ברגע שנכנסנו לאולפן ביחד והתחלנו לעבוד, הבנו עד כמה הוא היה הבחירה הנכונה. מדובר באדם סופר פדנטי ומקצועי, אבל עדיין מתבדח על איך שהוא הקליט את ג'ף באקלי בזמן שהוא היה מצונן".
c.jpg "הקולקטיב הופעה 3 (צילום: גילי גרשוני)")
-אז אחרי שחרשתם את בריטניה, את ישראל ואת אולפן ההקלטות עם המפיק של דילן, מה עכשיו?
עידן: "מבחינתנו ההרגשה היא שהאלבום חצי בחוץ. זה כמו השלב הממש לא אסטתי של הלידה כשרק הראש בחוץ, אז עדיין אי אפשר להגיד על הילד שהוא לא יפה".
אלבום אקלקטי
ה"ילד" של הקולקטיב דווקא יפה מאוד. לאחר אינספור האזנות וניסיונות שווא לקטלג את השירים ב"Onwards", כל מה שניתן לשים עליו את האצבע מסתכם באקלקטיות הקולקטיבית. מדובר בקבוצה של מוזיקאים צעירים ומוכשרים בטירוף, שיודעת לקחת את עצמה ברצינות תהומית אבל גם להיקרע מצחוק, כשיש ממה.
הקולקטיב משלבים את עצמם בעצמם. הם יוצרים שתי וערב של ז'אנרים, מקצבים והרמוניות, ויוצקים את הכל לעטיפת קרטון שכוללת 13 שירים קסומים וארבע שנים של מסע. אין ספק שהקולקטיב ממשיכים קדימה, הלאה, ובשיא הכוח.
הופעת ההשקה של הקולקטיב תיערך ביום חמישי 10.3.11, במועדון הבארבי בתל אביב.
>> הקולקטיב בסרט התיעודי "Made In Israel" בהגשת עידו רוזנבלום