הסיפור הכי מפורסם שמספרים במנצ'סטר על סטיב דיגל, שיגיע עם הבאזקוקס לבארבי בתל אביב ב-15.3, הוא שהפך למובטל אחרי שפוטר מעבודתו, כיוון שארגן שביתת עובדים. ומי יותר מתאים ממארגן שביתות להצטרף ללהקת פאנק בריטית בשנות ה-70'. דיגל ראה הופעה של הסקס פיסטולז, והמנהל המיתולוגי שלהם מאלקולם מק'לארן שידך אותו לגיטריסט פיט אשלי ולסולן הווארד דבוטו שחיפשו בסיסט ללהקתם, הבאזקוקס.
הרמוניה בראשי
עוד באותה שנה, אחרי הוצאת ה-EP "Spiral Scrach" עזב דבוטו, אשלי הפך לסולן ודיגל קיבל פיקוד על החשמלית. הוא כתב לבאזקוקס כמה שירים כמו "Autonomy" , "Love Is Lies" (כנראה הראשון שלהם עם אקוסטית), "Fast Cars" (עם אשלי ודבוטו), Sitting Round At Home", "You Know You Can't Help It", "Mad Mad Judy, והכי מפורסם שלו - "Harmony in My Head", שהגיע ל- 40 הגדולים בבריטניה ב79'.
ב-7 במאי הקרוב סטיב דיגל יהיה בן 56, אבל רוח הפאנק נותרה אצלו צעירה ורעננה. סמים? בטח. "אני אוהב את כל סוגי הסמים באותה מידה", הוא אומר בשיחה מלונדון האפורה והחורפית. ."אבל היום אני יותר בריא, מסתדר עם זה, זה קשה לשמור על איזון. אז אני הולך לחדר כושר ואז לוקח סמים. אני שומר על כושר, דיאטה בריאה, עושה הליכות. הרוקנ'רול שומר אותי צעיר. אני מוציא הרבה אנרגיה על הבמה. בעבר חייתי חיי רוקנ'רול וגם היום אני עושה את זה אבל לא כמו פעם. זה משתנה. אני שותה, אבל הסמים גם לא באותה איכות כמו פעם. איןלי גם לוח זמנים ללקיחת סמים. אם זה מסתדר אני שם".
"שרנו על העולם כמקום מורכב, מתפיסה אקזסטנציאליסטית"
גאווה פנקיסטית? הגעתם למקום הנכון. "אנחנו אחת הלהקות הגדולות בעולם בכל הזמנים", אומר דיגל על הבאזקוקס ללא היסוס. אנחנו מאמינים במוזיקה. אנשים יכולים לראות את זה. אנחנו לא עושים להיטים, למרות שהיו לנו הרבה כאן באנגליה. אנשים מתחברים למוזיקה שלנו. אין אף אחד כמונו. הסוד שלנו הוא להיות מיוחדים.
"התחלנו עם הקלאש והפיסטולס ולכל להקה היה סטייל שונה וסאונד שונה וקטע שונה. לבאזקוקס היה סאונד ייחודי שהמצאנו ואנחנו השפענו על הרבה אחרים. אף אחד לא ניגן כמונו. כתיבת השירים היתה חשובה לנו ועשינו אותה טוב. התחלנו לא מעט דברים שעדיין נשמעים טריים עד היום. ולא שרנו על כל מה שחרא בחיים, אלא על העולם כמקום מורכב, מתוך התפיסה האקזסטנציאליסטית. יש אצלנו זעם, יש אירוניה, שרנו על המצב האנושי, בקטע הזה אנחנו כמו התנ"ך".
-מי שבא אחריכם? היו לכם יורשים?
"אחרינו לא היתה את יכולת כתיבת השירים כמו לנו. אין מי שעושה את זה מתוחכם ומלא תשוקה כמונו. אף אחד לא מתחרה, אנחנו אינדיבידואלים. אחרים אולי מנסים להיות כמונו, אבל אנחנו האוריגינל ואחרים הם העתקים. הבאזקוקס היא להקה מורכבת לא פשוטה כמו האחרות. אנחנו נותנים מופע חזק מאוד. המעריצים צריכים לצפות ללהקה אגדית שהמציאה את הפאנק. הרבה קלאסיקות מלהקה שפאקינג רוקס".
"אמרתי 'מה לעזאזל?! מה קרה לפיסטולז?!'"
-מה דעתך על זה שהפיסטולז התאחדו?
"הם קצת הזדקנו, יש להם בטן גדולה, אני נשארתי רזה. אמרתי 'מה לעזאזל?! מה קרה להם?!'. אבל הם אחלה חבר'ה, חברים שלנו עוד מההתחלה, מ-76'".
-למה אתה מצפה מההופעה בישראל?
"קודם כל נחמד לגלות שיש לנו מעריצים בישראל שמחכים להופעה. אנחנו מחכים לשמש הישראלית ולאוכל ולאנשים. שמעתי שהאוכל אצלכם מעולה. אני אראה ישראל אחרת מאשר ראיתי בטלוויזיה או שמעתי בסיפור על מכירת ישו בבית הספר. יש לי חברים יהודים ואני יודע שישראל לא במצב טוב עם הפלסטינים ברצועת עזה. אצלנו שומעים על זה הרבה. זה מצב מסובך מאוד ויש הרבה אנשים לא מרוצים. צריך לעשות מוזיקה ולנסות להביא שלום דרך המוזיקה, לחבר את כולם יחד. היינו בכל העולם ואנשים כשאתה פוגש אותם באחד על אחד הם בסדר גמור. הפוליטיקה נשארת בצד ואז אנשים איתך באותו לבל".
"אם יהיו הפגנות נבוא בכל זאת"
-ניסו לשכנע אתכם לא לבוא? אתה יודע של"דה פול" עשו הפגנות.
"אם יהיו הפגנות נבוא בכל זאת. אנחנו באים לעשות מוזיקה לאנשים ולא לוקחים צד פוליטי. אנחנו לא קשורים לעניין. אנחנו ננגן גם לאנשים בפלסטין אם ירצו לראות אותנו. אין אפליה בשבילי בין מקומות. אנחנו מוזיקאים ואם מישהו מוחה נגדנו זה עסק שלו. רק שלא יקרה לנו מה שקרה לנו בסין".
-מה קרה לכם בסין?
"היינו צריכים לטוס מבייג'ין לשנחאי ואיחרנו את הטיסה. במקום טיסה אחת של שלוש שעות היינו צריכים להחליף שלושה מטוסים וזה נמשך יום שלם".
-ולסיום?
"יש לי אלבום שלישי שיצא בקרוב בשם 'איירקונדישנינג'. הצליל שונה מהבאזקוקס, הוא פחות פוליטי, יש כמה סגנונות אחרים כי אני לא מנסה להיות כמו הלהקה. זה אלבום מאוד חזק, הוא נמכר טוב. בפייסבוק שלי אפשר לראות אותו או במיי ספייס. הרבה קנו אותו ושלחו לי מסרים, הפייסבוק הזה זה משהו".
>> איזבו ונקמת הטרקטור הוחתמו באנובה ויופיעו בפסטיבלים בחו"ל