ינואר: "ילד של אבא" - מוקי
גם להם מגיע: "פרח המדבר" - דקלון וסגיב כהן - שיר הנושא מהפרויקט המשותף של דקלון הותיק וסגיב כהן נציג הדור הצעיר, מסכם למעשה את תופעת הקאברים הנוסטלגיים לשירים מזרחיים, וחותם את העידן בו שלטו "הפרויקט של רביבו", שאפילו הם הוציאו השנה אלבום מקורי.
עוד ב-mako מוזיקה:
- 50 השירים הלועזיים הכי טובים של 2014
- 50 אלבומי השנה הלועזיים הנבחרים של השנה
- 20 הקליפים הלועזיים הכי הטובים של 2014
פברואר: "תרגיל בהתעוררות" - שלומי שבן וחוה אלברשטיין
גם לו מגיע: "כמעט כבר נוגע" - יהודה פוליקר. יהודה פוליקר הוא אחד האמנים המורכבים, העמוקים והייחודיים במוזיקה הישראלית, ולמרות שהיותו עילוי וביישן מייצרת איזשהו ריחוק, שירים מהסוג הזה גורמים לך לרצות לחבק אותו. מהפתיחה שמיד תופסת את האוזן, דרך הטקסט שכרגיל מדבר עליו ועל כולם, התחושה של הרעננות גם אחרי גיל 60, וכמו שהוא עצמו שר: "בחוץ הרוח הנושבת מלטפת ואוהבת, היא קוראת לך לצאת אל העולם האמיתי". נגד כל הציניות והרוע שהיו בשנה הזו, בעולם הזה, טוב שיש שם את פוליקר שינסך אופטימיות ויגיד שאנחנו כמעט כבר נוגעים.
מרץ: "עולם חדש" - אביב גפן
גם לה מגיע: "ואם פרידה" - דיקלה. כבר בסינגל הראשון מהאלבום היה ברור שדיקלה הולכת לדבר חזק השנה. מה שהכי יפה אצלה, מעבר לכניסה שלה למיינסטרים, היא היכולת לשמור על הכנות וליצור דמות נשית של זמרת מזרחית כנה ואמיתית, שהיא תמונת מראה לכוכבות הגדולות בז'אנר.
אפריל: "ימים יגידו" - אייל גולן
גם לו מגיע: "סופה" - עמיר בניון. עמיר בניון אוהב ויודע לחולל סופות, אבל אם שמים לרגע בצד את הפוסטים המולחנים שהוא מעלה לפייסבוק, מקבלים יוצר שממשיך להביא את עצמו במלוא הכנות והביקורתיות גם לשירים ה"רגילים". "סופה" הוא מהשירים היותר יפם של בניון בשנים האחרונות, וכמובן עם יותר מרובד אחד של משמעות.
מאי: "נועצת מבט" - עומר אדם
גם לו מגיע: "ואולי ביום יפה" - אייל גולן. השיר הכי אופטימי באלבום של גולן שרובו עצוב. השיר הכי רוקיסטי בקריירה של גולן. הלחן עם ההוקים הכי קצ'יים שיצא כאן בשנה האחרונה. להיט סוחף עם לב חצי שבור. לו רק סולו הגיטרה היה פחות קיטשי. העלייה של גולן בסוף מפצה. שיר פצצה.
יוני: "עוד היום" - ישי לוי ומוש בן ארי
גם לו מגיע: "אני עף אלייך" - ליאור נרקיס. בשנה שבה לא הפסיקו להגיד שהמוזיקה המזרחית גמרה את הסוס הגיע ליאור נרקיס, שבשנים האחרונות ראה את כל הקולגות שלו מככבים בתוכניות ריאליטי, ושיחק אותה עם השתתפות בסדרת הלהיט הכי גדולה על המסך (לצד "להיות איתה"). שיר הנושא במקרה הזה הוא בונוס, אבל נרקיס הוא אחד שלוקח בונוסים מהסוג הזה ומגביר אותם למקסימום. זמר שהוא אמפליפייר של להיטים.
יולי: "20 אלף איש" - אריאל הורוביץ
בעיצומה של מלחמת "צוק איתן" שחרר אריאל הורוביץ את "20 אלף איש", שנכתב על הלוויית החייל הבודד שון כרמלי ז"ל מחיפה, אליה הגיעו באופן ספונטני עשרים אלף ישראלים שלא הכירו אותו, אבל חשוב היה להם לחלוק לו כבוד אחרון ולהכיר לו תודה על שהקריב את חייו למענם. מכל שירי המלחמה (והיו עשרות שירים) זה הוא המוצלח והאותנטי מכולם. תוך כדי שהוא מקפיד על פשטות ואיכות, הורוביץ מביט על האישי והאנושי ולא על הממלכתי וההירואי, ומצליח ללכוד "בקליפת אגוז" את סיפורה של ישראל במלחמה הזו.
כזכור, אריאל הורוביץ היה זה שיצר (יחד עם יאיא כהן-אהרונוב) תוך כדי מבצע "עופרת יצוקה" את השיר "רקפות בין הסלעים", שנכתב על התגייסות חיילי המילואים למערכה. והוא כמובן גם בנה של נעמי שמר ז"ל, המשוררת הלאומית שאחראית ל"ירושלים של זהב" במלחמת ששת הימים ו"לו יהי" במלחמת יום הכיפורים. "עשרים אלף איש" שלו מזכיר לנו שעוד יש מפרש לבן באופק, מול ענן שחור כבד.
גם לו מגיע: "תחזור" - רותם כהן. על רותם כהן עברה שנה מדהימה מבחינת התגלות לקהל הרחב הצלחה, והוא אף נבחר ל"פריצת השנה" במצעד השנתי. אבל לעומת שירי האלבום שלו, שרובם ככולם רומנטיים, במהלך המלחמה הוא הוציא את "רק תחזור", שיר תפילה לשובם של חיילי ה". קיטשי, אבל גם קיטש צרך לדעת לעשות כמו שצריך, ובזה כהן הוא אלוף.
אוגוסט: אביב גפן ומתי כספי - מסתובב
ספטמבר: "שבע בערב" - דקלה
אוקטובר: "הכי ישראלי" - התקווה 6
נובמבר: "הכל בוער" - עברי לידר
גם לו מגיע: "עוד שיר אחד" - יובל בנאי. השיר הכי מרגש שיובל בנאי כתב בקריירה. יחסי אב-בן הם תמיד נושא מרתק, ובמקרה של בנאי ואביו שהיה ענק בדרכו, העניין מרתק שבעתיים. מהשירים שיש אנשים שציפו להם שנים. עוד פרק בהיסטוריה המופלאה של השבט, ושל הענף הספציפי מתוכו.
דצמבר: "דרך השלום" - פאר טסי
מוזיקלית "דרך השלום" הוא להיט גדול יותר מ"תגידו לה" של דודו אהרון ו"ערב טוב" של ליאור נרקיס, כי יש בו הרבה פחות "עוקצים" מזרחיים שמרחיקים קהל שלא אוהב את הז'אנר. וכמו ש"BMW שחורה" של אתניקס סיפר על מפגש של "ערס" עם שינקינאית, שבגללה הוא שם ג'ל בפוני ועגיל בגבה, אבל בסוף חזר לשכונה כי שם נמצאת האהבה האמיתית, אצל פאר טסי (עם אבי אוחיון ויעקב למאי) מדובר בסך הכל בסטוץ. כי סטוץ זה הרבה יותר 2014 מבאמת להתאהב. סטוץ זה הסלפי של מערכות היחסים. בראייה כללית, "דרך השלום" הוא השיר הכי חשוב שיא השנה במוזיקה הים תיכונית, לצד "נועצת מבט" ו"ימים יגידו".