סיון טלמור פרצה לחיינו בשנה האחרונה דרך תוכנית הטלוויזיה "דה ווייס" כחניכתו של המנטור אביב גפן, וכזמרת במופע החדש של אביו, יהונתן גפן. מי שהחלה את הקריירה עוד כילדה במחזות זמר והשתתפה בפרויקטים כמו "השעות", מוציאה היום את שיר הסולו הראשון שלה, "מילים", שנשמע כמו חומר בטוח לפלייליסט של גלגלצ. את הסינגל השיקה אתמול במועדון "בארבי" בתל אביב, שם ביצעה שלושה שירים נוספים.
"מילים" לקוח מאלבום הבכורה של טלמור, "לונה פארק", שצפוי לצאת בחודשים הקרובים, ומורכב כולו משירים שכתבה והלחינה, בהפקתו המוזיקלית של יוני בלוך, שכזכור השיק בזמנו כיוצר ומפיק את הקריירה של אפרת גוש. להופעה של טלמור בפסטיבל הפסנתר בעוד שבועיים כבר אזלו הכרטיסים. עם כאלה נתוני פתיחה נראה שהשנה הקרובה תהיה של סיון טלמור, שכבר עכשיו נדמית כמועמדת בטוחה לתואר "פריצת השנה", אחרי שבשנים עברו איישו את המשבצת זמרות פורצות כמו קרן פלס, גוש, עלמה זהר ודניאלה ספקטור.
"הייתי כבר בטלוויזיה והופעתי בגדול ובקטן, וזו קלישאה, אבל אני כל כך מתרגשת", אומרת טלמור בדרך להשקה בבארבי. "אני בטירוף, בקרחנה, קמתי בחמש ורבע בבוקר. איזה שואה. אני מתרגשת כאילו אני רצה, כל היום דופק בין 90 ל 100, יום של סטודיו C. אני תמיד מתרגשת לפני עליה לבמה ותמיד צוחקים עלי. בגיל 11 הופעתי במחזמר 'הלב', בתפקיד ג'ולייטה החברה של מרקו, נראיתי שם כמו ילד, וששי קשת חיבק אותי ואמר לי: 'ביום שתפסיקי להתרגש זה לא יהיה זה'. אני המון שנים בדבר הזה ועכשיו אני יוצאת לאויר העולם, יולדת ילד ראשון, הנה עוד קלישאה".
-ילד ראשון? בת כמה את?
"אני בת 26. בעלי כבר מחכה שנלד ילדים פיזיים. הוא מת כבר להתחיל לתקתק עניינים. הוא לא מפורסם, אבל הוא האיש הכי טוב בעולם בשבילי. אני נשואה לו כבר כמעט שלוש שנים. אנחנו מאז שהייתי בת 20, התחתנתי צעירה בגיל 23. אנחנו גרים במושב חרוצים בשרון. הדבר הכי טוב שקרה לי זה המעבר שלי מהעיר. זה קרה לי יחד עם התוכנית והבלגן וזה שמר לי על השפיות. גדלתי בכפר ורדים עד גיל 12 והתגעגעתי לשקט, למקורות".
-מתי התחלת להיות זמרת?
"בגיל 9 וחצי באתי לאמא שלי ואמרתי שאני רוצה ללמוד פיתוח קול והיא שאלה אותי מה זה. הלכנו לקונסרבטוריון בכרמיאל ואמרו שאני קטנה מדי. עמדתי על שלי, כעסתי, בכיתי. המנהל אמר תביאי אותה, אני אסביר לה שהיא שצריכה לגדול. הוא עשה לי בחינה, יצא החוצה ואמר לאמא שלי שאני קטנה אבל יש לי קול גדול והוא רוצה לקבל אותי. שם הכל התחיל. משם באתי. שרתי עד גיל 18 אופרה. החלום היה להופיע עם הפילהרמונית. הופעתי במחזות זמר כילדה, 'הלב' שעוד הפיק פשנל ואוליבר טוויסט' בתפקיד אוליבר. הייתי טום בוי, נראיתי כמו בן. אחר כך במחזמר 'קטנטנות', הנחיתי בערוץ ילדים, היו לי פינות. בצבא רציתי להיות טייסת מסוקים, אבל מצאתי את עצמי בלהקה צבאית כזמרת שיש לה הרכב מלווה, ניגנתי אקוסטית ואיתי ניגנו מתופף, בסיס וגיטריסט. רוקנ'רול בצבא זית".
-למה לא הלכת לכוכב נולד?
"גם ל'דה וייס' כמעט לא הלכתי. אני באה מבית שמחנך לעבודה קשה וחינכו אותי שצריך לעבוד קשה. לא רציתי להיכנס לבניין גבוה, לעלות במעלית לקומה הכי גבוהה, להיות שם כמה חודשים, העולם לרגליך, האופק בהיר ויפה ואתה רואה את הכל, ואז שיורידו אותי לקומת הקרקע ויגידו לי להתחיל לעלות במדרגות. זה כאב לי. חברים שלי הלכו ל'כוכב נולד' וראיתי אותם נפגעים. לא בגלל ההפקה, בגלל הסיטואציה. מכל עונה של 'כוכב נולד' יש לי חבר או שניים. יש כאלה שזה עשה להם טוב ויש כאלה שזה הפיל אותם. אמרתי שאלך בדרך שלי. למדתי שלוש שנים ב'רימון', הקמתי הרכב, הופעתי, התארחתי, ניסיתי, עבדתי עם כל מיני".
-עד ש...
"קיבלתי שישה טלפונים משישה אנשים שונים שאמרו שמגיעה תוכנית חדשה לארץ. חודש אחרי זה הצליחו לשכנע אותי לבוא לפגישה. לא רציתי. המלהק צחי אליהו ישב לי על הראש ודיברנו פתוח. אחרי 3 חודשים שעשיתי לו את המוות חברה אמרה לי 'חיים פעם אחת, את ילדה גדולה ומגובשת, תקפצי על זה, זה הלונה הפארק שחיכית לו'. אמרתי לעצמי שאשתמש במשחק הזה, שזו סיטואציה שרק אפשר לנצח ממנה. החלטתי ללכת על 'דה וייס' כי רציתי שיילחמו עלי כמתחרה. יש שם המון מקום לסיי אישי. העבודה עם המנטורים זו חוויה בפני עצמה. הייתי מוכנה להתחדשות. זה נתן לי לעשות משהו שדחיתי כל השנים".
-מה לקחת משם חוץ מהפרסום?
"הכרתי את עצמי באמת. מול מצלמה היה ברור לי מי אני ומה אני אוהבת. גיליתי מי אני מבחינה מוזיקלית, מה אני מוכנה ומה אני לא מוכנה לשיר".
-ומי את מבחינה מוזיקלית?
"בחו"ל קוראים לזה אינדי-פופ-פולק. אבל נשמע פלצני להגיד כזה דבר בארץ".
-בארץ קוראים לזה פלייליסט.
"(צוחקת) מקווה שזה יהיה פלייליסט. כשהסגנון הזה מתערבב עם העברית זה נורא מחמיא".
-נראה כאילו את הדבר הבא במיינסטרים.
"אמן. מיינסטרים זאת מילה שיש לה מדבקות מבאסות. כולנו רוצים להיות שם. המטרה שלי היא להגיע לכולם. דניאלה ספקטור הביאה את האינדי פולק למיינסטרים. התיוג הזה מחמיא לי. הלוואי ואוכל לענוד אותו בגאווה".
-השיר שלך מדבר על פרידה, אבל את נשואה. מה יש באלבום?
"הכל סביב אהבה, ויש תמה של עכבר הכפר שעבר לעיר. שיר הנושא של האלבום 'לונה פארק' הוא עם דימוי של תל אביב כלונה פארק, עיר מדהימה שמלאה בהמון דברים וגירויים, אבל אתה לא יודע מה באמת. יש הרבה שירים סביב הנושא הזה של העיר, החוויה בעיר, מאבדים פה הרבה מהתום כשאתה בא מהכפר".
-יש בארץ מסורת של זמרות ששרות על זה, מג'וזי כץ דרך מיקה קרני ועד קרן פלס.
"כמעט כולנו מהגרים בתל אביב. זה גם דימוי להתבגרות. אתה מגלה את העולם האמיתי ולא משנה אם זה בתל אביב. אתה מגלה את הפוליטיקה, הנישואים, יוצאים מהצבא, מגלים עולם, מתבגרים, לא הכל כזה משמח".
-את רוצה להיות סלב?
"גדלתי עם הדבר הזה סביבי, ממחזות זמר וערוץ הילדים, לא התרגשתי אף פעם מסלבס. בילדות היו לי פוסטרים של חיות. ציירתי דולפין ענק על הקיר. לא היתה לי הערצה למישהו. זה לא עושה לי את זה להיות סלב. זה כיף, זה נעים, אבל העניין הזה של לחיות את הסלביות - אני מעדיפה להשקיע במוזיקה ולא בלהיות סלב. זה נלווה לקריירה שלי, אחלה, נעים, נחמד, כיף לקבל שמלה בחינם, אבל המוזיקה זה דבר שלשמו התכנסנו. אני הולכת לישון עם שיר טוב ולא עם צילום במדור הרכילות".
-אביב גפן?
"הוא מתנה גדולה שקיבלתי בתוכנית. הוא חבר. נשארנו בקשר קרוב, הוא הכניס אותי למשפחה שלו. התארחתי בהופעה שלו בביתן 1 שזה היה מטורף, אחת החוויות הכי משוגעות שעברתי בחיים. גם ברוק עצמאות הייתי איתו. הוא הכיר לי את אבא שלו יהונתן. אביב הוא באמת מתנה גדולה. עד היום הוא סוג של מנטור וחבר. יש הרבה דברים שאנחנו מסכימים עליהם ויש שלא. למדתי שאני יכולה לא להסכים עם אנשים שאני מעריכה אותם, כי יש לי דעה שלי שמאוד ברורה לי. איתו יש לי הרבה דיונים. הוא מפרגן בטירוף".
-יהונתן גפן?
"הוא עוד אבא בשבילי. זאת מערכת יחסים משונה ומופלאה. אני ילדת הכבש השישה עשר לא ילדת אור הירח. הוא כל השירים שגדלתי עליהם. המוזיקה שהוא כתב, השירים של דיוויד ברוזה, הכל. לקבל ממנו סמס של שבת שלום וחג שמח זה הדבר האמיתי. אנחנו חבורה מעולה בהופעות. הנה ממש עכשיו הוא שלח לי סמס מפרגן. יחד עם ורד (פיקר) נוצרה משפחה, אנחנו מתראים המון. לפחות פעם פעמיים בשבוע. זה קרוב ואינטימי, חברות אמיתית ממש".
-כמי שמכוונת למיינסטרים, לא הרתיעה אותך הפוליטיקה של יהונתן, ההתרסה שלו?
"בכלל לא. אני לומדת ממנו המון, מה להגיד ואיך להגיד. זה משהו אחר לגמרי משלי. יש לו גם עשרות שירי אהבה הכי יפים. אני לא מתעסקת בפוליטיקה כי אני תלושה מהמציאות, לא יודעת מה קורה במדינץה חברות שלי קוראות לי 'בברלי הילס 90201'. אני מתמודדת דרך יונתן עם בעיות של המדינה והפוליטיקה שהדחקתי".
-יוני בלוך.
"יוני הוא אהבה ענקית שנכנסה לי לחיים. שיחקנו כדורסל יחד בימי שבת ולא סבלתי אותו. הוא עשה לי סימנים כחולים. לא ניהלנו שיחה מעבר למגרש. זה חבורה שמשחקת יחד. הביאה אותי לשם מאיה בלזיצמן הצ'לנית שהיא חברה טובה שלי. היינו הולכות יחד לשחק עם חבר'ה מכיתה ט' עד בני 50 ומשהו. לא אהבתי את יוני, הוא נראה לי תחרותי ומעצבן. למה הוא נתקע בי כל הזמן. הוא הכי תחרותי במדינה הזאת. רגע לפני התוכנית חיפשתי מפיק מוזיקלי. חברה בשם הילה שמנהלת אותי היום אמרה לי לדבר איתו. אמרתי לה שהוא מעצבן. היא אמרה שהחיבור יהיה מדהים. הוא התקשר אלי בסקייפ מחו"ל, ביקש שאשלח חומרים, שלחתי, דיברנו אחרי שלושה ימים והוא אמר בואי נעשה אלבום, לא חשבתי שככה את יוצרת. הקלטנו בארץ וגם בניו יורק. הוא בא לארץ, אני טסתי לחו"ל. יש לי אבא טייס אל על, אז הגעתי בכיף לניו יורק".
-היופי החיצוני שלך ישפיע על ההצלחה?
"תמיד הרגשתי הברווזון המכוער. להיות יפה זה חדש בשבילי ונעים לי מאוד. לא הייתי מכוערת ולא הייתי יפה. לא הייתי נשית. הייתי טום בוי. הרגשתי שיופי קשור לבנות מתיפייפות ומגונדרות והיום זה נורא מחמיא לי. אם זה יעזור אז יאללה, הגיע הזמן שזה קצת יעזור".
צילומי וידיאו: שרון רביבו, עריכת וידיאו: אילן אמויאל