שיא מכירות אלבומי הבכורה בפופ בעשור האחרון שייך לנשים. נורה ג'ונס מכרה 17 מיליון עותקים אחרי הלם מתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר, כשניחמה את האמריקנים בשיבה למוזיקת ג'אז ונשמה מסורתית. האלבומים של סוזן בויל וליידי גאגא יצאו אחרי שהמהפכה הדיגיטלית ריסקה את תעשיית המוזיקה, והשיא שהן קבעו ב-2008 הגיע רק לכ-8 מיליון עותקים כל אחת.
לפחות תדמיתית, מדובר בשתיים שנמצאות בקטבים הפוכים. בגיל 48, בויל, שגילה כפול משל הליידי, גילמה לא רק ברווזה מכוערת שפוצחת בשיר והופכת לברבור, היא גם הציעה לקהלים מבוגרים שיבה לסדר ישן ומהוגן, עם בלדות מוכרות ואהובות, קול יפהפה ועיבודים שמרניים. אבל בויל נתפסה כסמל לשמרנות ישנה, בעוד שגאגא מיצבה עצמה כמופת לחדשנות, לאומץ ולחתרנות.
מובילה במרוץ העדכנות
גאגא מרבה להצהיר על אבות המזון האמנותיים שלה, מאנדי וורהול ודיוויד בואי ועד ללהקת קווין ומדונה. היא עוד לא העמידה קטלוג מוזיקלי שיתקרב להשפעת העבודות שלהם, אבל כרגע היא המובילה במרוץ העדכנות שבו מילות המפתח הן מהירות וחדשנות, וגומאת אותו כשיאנית.
דיוויד בואי כונה בשנות ה-70' "זיקית" בשל יכולות ההשתנות הכה מפותחות וחלוציות שלו. הוא, וגם מדונה בשנות ה-80', המציאו עצמם מחדש, יצירתית, סגנונית ותדמיתית, בערך אחת לשנה, בכל אלבום ומסע הופעות חדשים. בשנות ה-90' מדונה כבר פיסלה מחדש את שערה ובגדיה כמעט מדי כל קליפ, אחת לכמה חודשים.
_c.jpg "ליידי גאגא, בובת שעווה 1 (צילום: John W. Ferguson, GettyImages IL)")
ליידי גאגא, לעומתם, בוחרת ומסוגלת כעת לספק סחורה חדשה לעיניים כמעט בכל הופעה פומבית שלה. בראיון שנתנה לפני כחודשיים הגדירה את עצמה כ"יצירת אמנות מהלכת", וסיפרה ש"חוץ מלעשות מוזיקה, להופיע לנצח ולהפוך למופע האמנות הבימתי הגדול ביותר על כדור הארץ, אני רוצה לראות תערוכה של ליידי גאגא בלובר".
המהירות, הלקטנות והפגזות המידע אינן נעצרות רק בבגדים ובעיצובים. כוכבי פופ תמיד התגייסו לקמפיינים חברתיים ופוליטיים ממוקדים שזוהו איתם. ג'ון לנון ויוקו אונו, למשל, קראו לעצירת המלחמה בווייטנאם, בוב גלדוף ובונו מקדמים את אפריקה, סטינג פעל להצלת יערות הגשם, אלטון ג'ון ומדונה מימנו את חקר האיידס והתמיכה בנשאים.
מחפשת את החיכוך במוסכמות ואת אזורי הקרבות החברתיים
ב-2010 לבדה ליידי גאגא התבטאה בעד שוויון לחיילים הגאים בצבא האמריקני, בעד נישואים חד מיניים, נגד אפליית המהגרים במדינות ארה"ב הדרומיות, והתריסה נגד אכילת בשר תוך לבישת שמלות מבשר נא. נדמה שיותר משהיא מעוניינת בקידום מעשי של מטרות הקרובות ללבה, גאגא מחפשת בעיקר את החיכוך במוסכמות ואת אזורי הקרבות החברתיים. היא מתערבת בשמחה במחלוקות שבהן ייתכן כי קולה יתרום להפיכת האנושות לגוף מתקדם ובריא יותר, אך שלבטח יזינו את תוחלת חיי הפרופיל התקשורתי העצום שלה.
בגיל 24 היא מככבת במקום גבוה ברשימת הנשים החזקות בעולם, חמושה בפחות מ-24 שירים מקוריים. כשליש מתוכם להיטים שאמנם חושפים קול מצוין וחושים פופיים מלוטשים, אבל רחוקים מאוד מלהסעיר את הדמיון והחושים כמו שעשו, נניח, אלביס פרסלי, הביטלס או עשרות אחרים לפניה בשנות הפריצה שלהם. עדיין אין על שמה אף להיט פופ נצחי באמת, כשלמדונה היו כבר בשתי שנות הזינוק הראשונות את "Into the groove" ואת "Like a virgin".
_c.jpg "ליידי גאגא, בובת שעווה 2 (צילום: Ian Gavan, GettyImages IL)")
סטפני ג'ואן אנג'לינה ג'רמנוטה נולדה בבית אמיד, למדה אמנות בניו יורק, וטרם פריצתה הקיפה עצמה בחבורה יצירתית של מעצבים וסטייליסטים שמסייעים לה בחשיבה היקפית לתכנונים ארוכי טווח, וגם ברעיונות נקודתיים לכל קליפ, כל שער מגזין וכל הופעת מפתח בטקסים או בתוכניות טלוויזיה.
היא טוענת שמילדות חשה כ"דחויה" וכ"פריק", ושקהלה בעצם מאגד מיליוני אנשים חריגים כמותה, שלמענם היא הופכת לקול ולמודל הזדהות. זה תיאור יפה ונוגע ללב, אבל הוא לא באמת מסביר את עוצמת נחיתתה הכה רועשת על הבמה הציבורית.
הפוכה מאיימי וויינהאוס ביחס בין אמנות לתהילה
לפני ארבע שנים יצא אלבום הפופ המושלם של העשור הקודם, השני של איימי וויינהאוס, והצליח לעשות משהו שכבר כמעט חלף מן העולם. אחרי שתעשיית מיתוג ושיווק מוצרי הפופ כה השתכללה עד שריסקה לגמרי את הדמוגרפיות הנרחבות שלו, והתמחתה במכירות מדויקות לקהלי נישה, וויינהאוס בראה לראשונה זה שנים פופ שדיבר בגובה העיניים, הלב והאגן, לבני כל הגילאים והטעמים.
לוויינהאוס אמנם לא חסרה חשיפה תקשורתית, חלקה שלילית, אבל אצל גאגא היחס בין האמנות לתהילה בערך הפוך: גאגא בהחלט משגרת להיטים שנקלטים בעיקר בקרב קהלים צעירים, אולם היו אלה דמותה, פעלתנותה והכותרות סביבה שהטיסו אותה למעמד של שם המוכר כמעט בכל בית במערב. וכאמור, לאו דווקא בזכות מצוינות אמנותית.
אם וויינהאוס כבשה את לבם של מיליונים, כשהזכירה כמה עמוק וחכם ונוגע, ובו זמנית כיפי וסקסי, יכול שיר פופ להיות, הרי שזו גאגא הדמות ולא גאגא המוזיקאית, שהפכה לספקית התוכן המועדפת על עורכי חדשות בכל מדיום אפשרי. אמנם יש לה די כישרון ותבונה על מנת להתפתח ליוצרת מרתקת באמת, אבל דומה שמלכתחילה זו לא המוזיקה שהפכה אותה לכזה מגנט. אלו הכוחות, מוסר העבודה, הדחף היצירתי, השאפתנות ושימור גורם ההפתעה. הסוג הכה נדיר הזה של נוכחות, ערנות ולהט, הוא שמושך אליה את הכמיהה התקשורתית והציבורית לחיים רעננים, לחושניות, לעניין.
האנרגיה מייצרת את הכריזמה יותר מהמוזיקה, המראה או השערוריות
יותר מהמוזיקה או מהמראה החיצוני המשתנה תדיר, ואפילו יותר מרצף השערוריות העקבי, זו האנרגיה שמייצרת את הכריזמה הגאגאית. סך כל השירים, הקליפים, השערים, התלבושות והעירום, הציטוטים וההתנהלות שלה, מצטברים בתרבות ההמונים לדימוי ואולי אשליה של גאגא כנשמה חופשייה, כאדם נטול מורא, כמי שבזה לכללי המותר והאסור ומממשת ומספקת את עצמה תוך בדיקת והרחבת גבולות.
בכלל לא בטוח שהיא באמת מהפכנית חברתית, אבל זה לא מה שחשוב: אלו לא רק ההישגים שלה שמכתיבים את הביקוש אליה. אלו גם המצוקות ההולכות וגוברות של הנפש המערבית, המתוכנתת לצייתנות ולהסתפקות בגירויים תלויי צריכה. מצוקות שזקוקות ביתר נואשות לגיבורים ולסמלים שכמותה.
הנה מישהי שעוד לא עשתה שום דבר גדול במוזיקה, אבל שבדומה לסמלי הפופ הגדולים מהאלף הקודם, אכן נדמית כמרדנית וכנשמה חופשייה. וליידי גאגא, עם הספקי העבודה והחשיפה הבלתי נלאית שלה, היא כנראה פחות מודל להערצה ויותר מושא לקנאה. נדמה שכל עוד מיליונים ברחבי העולם ימשיכו להרגיש כאילו חייהם עומדים במקום, צפויים מראש וחד גוניים בעוד שהסופה המסחררת של הליידי לא נרגעת, התהילה שלה מובטחת.
גאגא שוברת שיאים
הנה כמה שיאים של ליידי גאגא, רק בת 24: יוטיוב - בחודש שעבר זה קרה. ליידי גאגא חצתה את מיליארד הצפיות בקליפ "אלחנדרו" ביוטיוב, משאירה מאחור את הזאטוט התורן ג'סטין ביבר. טוויטר - למעלה מ-7 מיליון עוקבים, מיליון יותר מנסיך הטוויטר אשטון קוצ'ר. פייסבוק - 24 מיליון מעריצים עשו לה לייק.
כסף - ב-2009 הסתכמו הרווחים שלה בכ-62 מיליון דולר. מסע ההופעות הנוכחי צפוי להביא להכנסות של כ-200 מיליון דולר עד שיסתיים באביב 2011. מדובר בסכום שמתקרב להכנסות של מדונה במסעי ההופעות האחרונים שלה, וכמחצית מההכנסות של האמנים המצליחים ביותר - הרולינג סטונס ויו 2, שמתקרבים ל-400 מיליון בכל מסע עולמי, ושפועלים הרבה יותר שנים ממנה. אקדמיה - בגילה הצעיר, גאגא כבר עומדת במוקד קורס אקדמי: "ליידי גאגא והסוציולוגיה של הפרסום", בהנחיית פרופ' מתיו דפלם מאוניברסיטת דרום קרוליינה.
