שלום חנוך, הבן-גוריון של הרוק הישראלי, כבר עשה ושר וראה הכל. בגיל 63 הוא ממשיך לטחון לילות בבארבי תל-אביב במופע "חיות לילה" ובמקביל מתכונן למופע הגדול באמפי קיסריה, הפעם ללא שלמה ארצי, עליו הוא אומר "סוד החיבור בינינו היה שכל אחד מאיתנו נשאר מה שהוא", ובסוף מוסיף: "אנחנו שונים בזה שאני מוכן לקבל גם מצב של אי הצלחה".
השנה הוציא שלום חנוך אלבום חדש הנושא את שמו ככותרת, ומשלב כמה משירי האהבה העדינים ביותר שלו עם כמה מהשירים הפוליטיים והאנטי-דתיים החריפים ביותר שנכתבו בארץ. בראיון מיוחד ליאיר לפיד במסגרת "אולפן שישי" מסביר חנוך שהבין את חוסר החיבור שלו לדת ולאמונה דווקא בשיחה עם אורי זוהר, חברו ל"חבורת לול" המיתולוגית עם אריק איינשטיין, שחזר בתשובה סוף שנות ה-70'.
באותו ראיון מחבר חנוך שני קצוות הפוכים. הוא מדבר על היום שבו תיגמר הקריירה ומישהו מקרוביו ילחש באוזנו "די!", ובמקביל מעניק כיתת-אמן מיוחדת בבית הספר למוזיקה בו לומדים בתו ונכדו, שקרובים בגיל. חנוך מספר לילדים הסקרנים כיצד התלהב כילד מנגינת פסנתר בחדר האוכל של הקיבוץ וכיצד לימד את עצמו לנגן בגיטרה אותה קיבל במתנה בגיל 13.
לפני סיום חושף חנוך כי השיר המפורסם "אגדת דשא", שאת מילותיו כתב חברו מאיר אריאל ז"ל לחתונת אחיו של חנוך בקיבוץ משמרות, בו גדלו, נכתב במקור על פי המנגינה של קלאסיקה אחרת, "יצאנו אט". חנוך, כך הוא מספר, חיבר את הלחן המקורי של "אגדת דשא" אחרי שהמילים כבר היו כתובות לפי מנגינה אחרת, אתגר לא פשוט בכלל.
