רדיוהד - "Creep"
להקה גדולה שהורכבה ממספר ילדים דחויים מערים קטנות במרכז אנגליה. לפני שהפכו למפלצות תהילה ופילגו את חובבי הרוק לשניים, אלה ששונאים אותם ואלה שמכירים בכך שהופעות, כמו אלה שהעלו בפראג ב-2009 הן הסיבה לאהוב מוזיקה, חברי רדיוהד הוציאו שיר שעסק באותה ילדות דחויה.
"Creep" לא התקבל בזרועות פתוחות באי הבריטי והלהקה הסתפקה בהופעות קטנות באוניברסטאות. כ-3,500 קילומטרים משם יואב קוטנר נדלק וניגן את השיר בתוכנית הרדיו הישראלית שלו. ואז ניגן אותו עוד פעם ועוד פעם וכך עשה בלי הפסקה. הלהקה שכונתה ״נירוונה לייט״ הפכה ללהיט בישראל והגיעה להופיע בתל-אביב. כדור השלג שקוטנר סייע להתחיל לגלגל הפך תוך ארבע שנים לאחד מהאלבומים המוערכים בכל הזמנים, ״OK Computer״, ולעוד מספר אלבומים שלכל הפחות הם ״לא רעים".
ביונסה ו"דסטיניז צ'יילד" - "No No No"
אז הן עוד היו ארבע - קלי רולנד, מישל ווילאמס, פארה פרנקלין, ואחת, ביונסה נואלס. אבא שלה מת'יו התנדב לנהל אותן אחרי שהפסידו בתחרות כישרונות בטלוויזיה. לצורך כך עזב את עבודתו כאיש מכירות. הכנסות משפחת נואלס ירדו בחצי, מה שהוביל לפרידת הוריה של ביונסה. המצב נראה די אבוד, אבל אז התקבל שיר שלהן, ""Killing Time", לפסקול של הסרט "גברים בשחור".
סינגל הבכורה הרשמי של ההרכב "No No No" יצא לקראת סוף 1997. מצפייה בקליפ הכל ברור. ביונסה היא הזמרת המובילה, היפה מבין ארבעתן, הכוכבת. השיר עצמו, אר אנד בי איטי וסקסי להחריד, נשמע קצת פשוט מדי, אבל עם הפקה קצת יותר מורכבת הוא היה יכול להשתלב אפילו באלבום הסולו האחרון שלה. גם לא הרבה השתנה בתנועות הריקוד מאז ועד היום. כמה יפה לראות שהשילוב בין כתיבה סבירה, איכות ביצוע ואלמנטים פופולריים היה שם מהתחלה. כמה מקסים לראות שלביונסה היתה מראש את כל החבילה.
הרולינג סטונס – "Come On"
בעוד שלושה ימים, ב-7.6, ימלאו בדיוק 51 שנה לסינגל הראשון הראשון של "הרולינג סטונס", שהיה קאבר לשיר שהוציא צ'אק ברי האגדי שנתיים לפני כן.
זה רוקנ'רול קטן וחמוד. הגיטרה של קית' ריצ'ארדס והמפוחית של בריאן ג'ונס מובילות את הפתיחה של השיר הקצרצר הזה. רק 1:45. הקצב מהיר, סטקטו רית'ם נ' בלוז עם גרוב של טוויסט, גורם לרגליים ולישבן להתחיל לזוז גם מבלי שרצית. ג'אגר שר מהר ומדויק, על בחור שמנסה לשכנע את הבחורה להיפגש איתו. ג'ונס תורם לו קול שני טוב, ומביא בהמשך סולו מפוחית קצר. זה הספיק למקום 21 במצעד הסינגלים הבריטי.
בשנה שעברה, במהלך הופעה בטורונטו, סיפר מיק ג'אגר לקהל שמחר (כלומר ב-7 ביוני 2013) השיר חוגג בדיוק 50 שנה, וביצע כמה תיבות ממנו, כשצ'ארלי ווטס מלווה בתופים. היסטוריה.
מייקל ג'קסון ו"חמישיית ג'קסון" - "I Want You Back"
ה-7 באוקטובר 1969 הוא יום מכונן בתולדות הפופ. "חמישיית ג'קסון" מוציאה את שיר הבכורה שלה "I Want You Back" בחברת מוטאון. את השיר מוביל בשירה מייקל, הבן הצעיר מבין החמישה, רק בן 11. אם מחפשים רגע בזמן שבו הביטוי השחוק "כוכב נולד" נוצר עבורו – זה הרגע הזה.
ארבעה שבועות רצופים במקום הראשון במצעד הסול. שבוע אחד במקום הראשון במצעד הכללי (בסוף ינואר 70'). הראשון מבין ארבעה סינגלים רצופים של הג'קסונים שיגיעו למקום הראשון. והנה עוד קלישאה שבמקרה הזה נכונה מתמיד - וכל השאר היסטוריה.
ניל יאנג ו"הסקוורס"- "The Sultan"
הרבה לפני שהפך לסמל הפולק-רוק-גראנג'. הרבה לפני שהצטרף לקורסבי, סטילס ונאש ואפילו לפני "בפאלו ספרינגפילד", הלהקה בה עיצב את הצליל המוקדם שלו, היתה לניל יאנג בקנדה להקה בשם "The Squires" שניגנה בעיקר קאברים ל"שאדוז" ושירים שנשמעו כמו קאברים. ב-1963 הם הוציאו סינגל אחד ויחיד בשם " The Sultan", קטע אינסטרומנטלי שנשמע כמו "הצלליות".
הסינגל הזה הודפס רק ב-300 עותקים, ועד היום נותרו ממנו עשרות בודדות, אם בכלל. אבל מי שחשב שניל יאנג מתכחש לפרט ההיסטורי הזה בעברו - טועה. בהופעה בפריז ב-2008, כשלסינגל מלאו 45 שנה, הוא ניגן אותו על הבמה בנוכחות שחקן מחופש לסולטן, בסגנון כוורת.
סטיבי וונדר - "Fingertips"
הוא היה רק בן 12. נער עיוור ומוכשר בטירוף, כשעלה על במת ה"ריגל ת'יאטר" בשיקאגו ביוני 1962, עם מפוחית ביד, לבוש בחליפה, חמוש במשקפי שמש, עם מרווין גיי בעמדת התופים. הדקות הבאות נחרטו בנצח, כשהילד שר, מיפח במפוחית, ושיגע את הקהל שמחא לו כפיים לפי הקצב.
במקור הופיע השיר כקטע אינסטרומנטלי באלבום הג'אז הראשון של וונדר. כאן הוא בוצע בחי, עם שירה, מול קהל, עם אנרגיות נהדרות של הופעה. אחרי שירד מהבמה חזר "ליטל סטיבי" להדרן, צעק לקהל, הקהל ענה לו, והוא המשיך כשרק מחיאות הכפיים, התופים והבס מלווים אותו. כך נולד "פינגרטיפס" חלק 1 ו-2, שיצאו כהקלטות חיות משני הצדדים של אותו התקליטון, כמה חודשים אחר כך, כש"ליטל סטיבי" כבר היה בן 13. הסינגל הגיע למקום הראשון באמריקה, כשלראשונה בהיסטוריה שיר בהופעה חיה רושם את ההישג הזה.
הראמונס - "Blitzkrieg Bop"
הראמונס מעולם לא רצו ללמוד לנגן ״כמו שצריך״. הם רצו את המעריצות, הם רצו את החוויות, הם רצו לעלות על הבמה ולהרגיש כאלים מול עשרות מעריצים, כשהם לבושים בבגדי עור שחורים. וזה מה שעשו. באחת מההופעות הראשונות שלהם הם פגשו את הסקס פיסטולס והקלאש, לפני שאלה ידעו שהם כאלה, ועודדו אותם להתחיל ליצור מוזיקה. הסקס פיסטולס לרוב נשארו לצד הראמונס כלהקה שהיא יותר רעיון מדהים מאשר מוזיקה נפלאה. הקלאש התחילו באותה הצורה ויציאו בהמשך דרכם את אחד מאלבומי המופת של התקופה, ״לונדון קולינג״.
ומה הוא אותו רעיון נפלא של הראמונס? ההבנה שלפעמים רעש ופוזה הם כל מה שצריך. יש כמה מועמדים לשיר הביכורים שלהם, אך הראשון שבאמת פיצץ את ראש המאזינים היה הסינגל הראשון מהאלבום הראשון, "Blitzkrieg Bop". אותו השיר המשיך, או ליתר דיוק התחיל, את המסורת של שירים קצרים בני פחות משתי דקות, שכמו שרע מוכיח אומר כשהוא מדבר על הראשון של זקני צפת, מלוכלכים בכוונה, ומוכיחים למה הלהקה הזו נחשבת לאחת מהמשפיעות בהיסטוריה של הרוק המודרני. הי הו, לטס גו.
ארקטיק מאנקיז - "From the Ritz to the rubble"
כשאלכס טרנר, מאט הולדרס וחבריהם הקליטו ושחררו בצורה מחתרתית את השיר הראשון שלהם כלהקה אין סיכוי שידעו מה חוללו. הם ביצעו לא פחות ממהפכה. הילדים האלה, שב-2005 היו בני 19 בסך הכל, הוכיחו שאפשר להצליח בלי שום עזרה מחברת תקליטים. אני אישית הכרתי אותם כפי שכל האחרים שמעו עליהם לראשונה, מפה לאוזן. בריטית צעירה אמרה לי שאני חייב לתת להם צ׳אנס, שהיא שומעת אותם במיי-ספייס והם הדבר הבא.
את הסינגל שהביאה לי שמעתי בריפיט במשך שבועות. חודשים לאחר מכן האלבום הראשון שלהם שוחרר ועמו הלהיט הענק הראשון שכבר זכה לתמיכת המכונה התאגידית. I Bet You Look Good On The Dance Floor הוכיח לכל העולם שאלכס טרנר הוא כוכב חד פעמי שכותב רוק תחת השגחתה של השכינה, אבל עבורי השיר הראשון שהם שחררו, From the Ritz to the rubble, ישאר חקוק לעד כרגע שבו הבנתי שהארקטיק מאנקיז היא הלהקה הגדולה בעולם עד הודעה חדשה.
פינק פלויד - "Arnold Layne"
כבר מהרגע הראשון היה ברור שפינק פלויד לא הולכים בתלם. עדין תחת השפעתו הפסיכודלית של סיד בארט, הלהקה נכנסה בכל הכוח במבנים הקיימים והפכה את הפופ על ראשו באמצעות סיפור על טרנסווסטייט שנהג לגנוב בגדי נשים מחבלי כביסה. אלה לא היו רק המילים, אלא בעיקר הצלילים.
אותה פומפוזיות חבויה, אותם קולות לא בהכרח מובנים, אותו רצון לחרוג מהגבולות המוכרים, הם כולם היו שם ב-Arnold Layne והכינו את השטח לכמה מהאלבומים המוערכים בכל הזמנים. בעשורים שהגיעו לאחר מכן נהיה פופולארי ומחתרתי מאוד לומר שהמוזיקה של פינק פלויד שנואה ועם חולצה שכזו ג׳וני רוטן מהסקס פיסטולס נהג לעלות לבמה, אבל בשורה התחתונה? זו עדין מוזיקה מדהימה, שבחלקה הגדול שייך לרמות הגבוהות ביותר של היצירה האנושית באשר היא.
ד״ר דרה וסנופ דוג - "Deep Cover"
לפני שהפך לראפר המיליארדר הראשון בזכות חברת האוזניות שלה שותף, לפני שמיצב את עצמו כאחד מהמפיקים האיכותיים והמשפיעים בעולם המוזיקה השחורה, ד״ר דרה (אנדרה יאנג) היה גם ראפר טוב. טוב? מעולה. מעולה? אגדה. כי אין דרך אחרת לתאר את הקריירה של דרה ששחרר כמה מהאלבומים האיכותיים בז׳אנר ואחראי לגילויים של חלק מהכשרונות הבולטים בעולם המוזיקה בעשרים השנים האחרונות.
האלבום הראשון שלו, “The Chronic”, נחשב בצדק לאחד מהאלבומים החשובים שיצאו מאז ומעולם, אבל לא ממנו הגיע הסינגל הראשון של דרה. לכבוד הזה זוכה יצירה שחיבר לכבוד פס קול של הסרט "Deep Cover". מי אם לא סנופ דוג מככב שם ביחד עמו.
רמי פורטיס - "שמש לך מצפים"
אחרי גיחות על הבמה כקוריוז בהופעות של "תמוז" וההקמה של להקת "זבוב", פורטיס היה בשל להקלטות ראשונות.
סמי בירנבך כתב, חיים רומנו ניגן, עיבד והפיק מוזיקלית את הלהיט של קיץ 77' שהופיע בתקליט "פלונטר" ולמעשה, נחשב שיר הרגאיי הראשון בעברית. חבל שמחר הוא כנראה לא יבצע אותו בהופעת החימום לרולינג סטונז.
אהוד בנאי - "יידישע רסטהמאן"
חנש שנים אחרי "שמש לך מצפים", בשנת 1982, גם אהוד בחר לשחרר שיר רגאיי לרדיו בתור הסנונית הראשונה, אבל לעומתו הוא די נכשל. מי שדווקא כן התלהב מהשיר והביע עניין הוא זוהר ארגוב שהזמין את אהוד לביתו כדי לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה.
למרות שארגוב ראה בשיר "חזון למשהו חדש", הקשר התנתק ואנחנו פיספסנו אולי את אחד מהחיבורים המוזיקליים הכי גדולים אבל הרווחנו בענק את החיבור בין בנאי לאלפנט. השיר פורסם שוב ב-98' באלבום "טיפ טיפה" - ביצוע דאב נדיר מ-88'.
זוהר ארגוב - ילדה חיכיתי שנים
מדהים להקשיב לזה, אבל השיר שיצא ב-77, פשוט נשמע כמו המשך ישיר ללהקות הקצב בכיכובו של גבי שושן. שיר רוק קלאסי שכמעט אין לו קשר לכל מה שהגיע אחר כך, אבל מעניין מה היה קורה אם.
משה נגר כתב והלחין, גרי אקשטיין ניגן בגיטרה ואיקי לוי (להקת ברוש), תיפף אבל התקליטון שבו הופיע גם השיר "כל יום שעובר" נכשל וארגוב פנה למוזיקה המזרחית שהפכה אותו למלך הבלתי מעורער.
דודו טסה - אני שר
אם טסה היה ממשיך באותה דרך בה התחיל כילד פלא בגיל 13, סביר להניח שהוא היה היורש של זוהר ארגוב במקום אייל גולן.
האלבום "אוהב את השירים" מכר המון עותקים ב-1990 והביא לטסה הרבה פניות להחתמה, אבל הוא בחר לוותר. היום אחרי עשרה אלבומים, בתור אחר הרוקרים המובילים בארץ, הוא עדיין מיוסר אבל בקטע אחר לגמרי.
אביב גפן - "חבר"
שיר שהקליט ב-1990 גפן יחד עם ההרכב הראשון שלו "חתולים בצנרת" במטרה לעניין את חברת "הד ארצי". למרות שגפן היה בטוח שמדובר ב"שיר ענק שימכור יותר מגידי גוב", כפי שסיפר לאחר שנים.
ברדיו כמעט לא השמיעו אותו אבל הוא לא התייאש כמובן. כמה חודשים אחר כך, משה לוי לקח את המושכות כמפיק מוזיקלי של האלבום "זה רק אור הירח" בעקבותיו גפן הפך לאחד מגיבורי הרוק המקומיים.
ריטה - "לכל אתמול מחר חדש"
ריטה בכלל כיוונה לקריירת משחק והחלה אחרי הצבא בלימודים בבית צבי, אבל לרוני בראון, סמנכ"ל CBS בזמנו, היו כנראה תוכניות אחרות.
הוא סיפח אותה (יחד עם רמי) ב-1983 להקלטות הפסקול של הסרט "הפנימייה", שם הקליטה את שירה הראשון שכתבו והלחינו יחד בראון ויוריק בן דוד. שנתיים אח"כ, עם יציאת השיר "בגידה", הגיעה הפריצה הענקית שהשאירה אותה בתודעה עד היום.
אביתר בנאי - "תתחנני אלי"
ביצוע הבכורה מלא הרגישות והזעם של אביתר בנאי בתוכנית של יאיר לפיד ב-1995, היה רגע טלוויזיוני נדיר ומעורר השראה.
למרות הטקסט הקשה והפסנתר הקורע, השיר הצליח בגדול עורר די מהר צימאון לחומרים נוספים. ושנתיים אחר כך יצא אלבום המופת הראשון שבאופן מיידי הסיר ממנו את הצל של הבנאים הקודמים.
גלי עטרי - אם יש לך שמש
בזכות פגישה עם דוד קריבושי, עטרי הקליטה את השיר הזה כבר ב-71 כשהיא בגיל 17 בלבד. עוד באותה השנה, היא ביצעה את השיר בפסטיבל בטוקיו, בזמן שבארץ הוא כבר הפך ללהיט גדול.
למרות זאת, הפריצה האמיתית הגיעה רק שבע שנים אח"כ כשהופיעה בפסטיבל הזמר עם "ולנטינו" ולאחר מכן הזכייה באירוויזיון 79 כמובן עם "הללויה".
זהבה בן - "טיפת מזל"
השיר המצליח ביותר וזה שהכי מזוהה עם זהבה בן, הוא למעשה הראשון שהוציאה כשיר הנושא באלבומה הראשון. הסרט שיצא לאחר מכן והדמיון המסוים לרקע ממנו הגיעה בן, שינו ב-89' את פני המוזיקה המזרחית.
היא הוכיחה שלא מדובר בז'אנר שבו מככבים רק גברים, מה שאולי סייע בעקיפין לאחר כמה שנים לפריצה של שרית חדד.
לאה שבת - לא זוכרת איזה חורף
השיר יצא ב-1989 בהפקתו המוזיקלית של ארקדי דוכין שהיה אז בן זוגה של שבת. הצלחתו של השיר שהזכיר את הלהיטים הגדולים של דפנה ארמוני בשנות השמונים, סימנה אותה כתגלית מבטיחה.
קצת אחרי הגיע השיר "בגלל הרוח" שהיא הלחינה לאחיה ואז שבת כבר הפכה לאחת מזמרות הנשמה הבולטות בארץ.
כנסיית השכל - רעפים
אחד השירים הכי יפים של הכנסייה עד היום, דווקא לא נחשב ברשימת המוכרים. ההיכרות של קובי אוז עם רן אלמליח שכתב והלחין יחד עם דוד ראסד, הובילה להקלטות והשיר הופיע לראשונה באוסף 'נענע2' בשנת 91.
הטקסט הקודר והסאונד האפל יצרו אווירה שלא נשמעה כמו שום דבר אחר שיצא לפני כן. תוך זמן קצר, הרביעייה משדרות, הפכה לדבר המסתורי הכי מסקרן של אותם שנים.
בעז שרעבי - Pamela
שרעבי בכלל התחיל בנערותו כמתופף, בלהקות קצב עם מיקי גבריאלוב וגרי אקשטיין, אבל הכריזמה הובילה אותו בגיל 23 לפרונט.
בתחילה, האנגלית התגלגלה לו הרבה יותר טוב ולכן הסינגל הראשון ב-1971 היה "פמלה" בגרסה האנגלית. בהמשך יפה ירקוני הקליטה את השיר בעברית ומאז, הוא זכה להמון ביצועים במשך שנים שהציבו אותו כקלאסיקה נצחית של שרעבי.
ריקי גל - "מול מפרש בודד"
ב- 1971, כנראה שחג הביכורים נתן השראה להמון אמנים וגם לריקי גל מסתבר. עמוס אטינגר וכתב ומשה וילנסקי הלחין את השיר שבו גל עדיין נשמעת מאופקת ומושפעת מאילנית.
זה לקח 16 שנים אבל לשמחתנו, העוצמות ושחרור הרסן הגיעו בסופו של דבר באלבום הבכורה שסיפק הרבה רוקנרו'ל ונשמה כמו שגל כ"כ רצתה.
שרית חדד - "שלום חבר"
בשנת 95', כשהיא בת 16 בלבד הוציאה חדד את "ניצוץ החיים", אלבום הבכורה בניהולו של אבי גואטה.
הטקסט הקליט והבחירה בשריף עבור הדואט, הפכו את השיר להצלחה מטאורית שרמזה על מה שצופן העתיד עבור שרית חדד. מאז העץ אכן טיפס, נגע בעננים ונשאר שם במתכונת פופ הרבה יותר נגישה לקהל הרחב.
אריאל זילבר - "Movie instead"
בתחילת הדרך זילבר חיפש את דרכו דווקא באירופה ואחרי ש"בטי בם" כבר הוקלט ע"י זמרת צרפתייה, החליט להקליט בעצמו את שיריו. הראשון היה Movie instead שנחשב באותה תקופה (1971 כמה מפתיע), לכסאחיסטי ומוטרף במיוחד יחסית ליוצר ישראלי.
הניסיונות והחיפושים האומנותיים עברו פאזה כשהקים יחד עם שלום חנוך את "תמוז" שסללה גם את הדרך לקריירת הסולו המוצלחת.
מאיר אריאל - "ירושלים של ברזל"
כבר בנערותו אמנם, אריאל כתב וביצע שירים עם שלום חנוך ב"משמרון" ביניהם "אגדת דשא", אבל למעשה הסינגל הראשון ששיחרר היה "ירושלים של ברזל" שנכתב בהשראת שירותו במלחמת ששת הימים, כלוחם בחטיבת הצנחנים ששחררה את ירושלים.
גם היום, כששירים אנטי-מלחמתיים נגנזים לעיתים מגלצ, עצם היציאה של השיר ב-67 היא פשוט בלתי נתפשת. משחקי המילים העידו כבר אז על גדולתו ככותב, שאותה הוכיח לאורך כל הקריירה.
רונה קינן (יחד עם טל גורדון) - כמו שיורד הגשם
בימים אלו, קינן חוגגת עשור לאלבום הסולו הראשון שלה, "לנשום בספירה לאחור", אבל כבר ב-99 כיכבה בגרסת כיסוי יחד עם טל גורדון לשיר שיצא במקור בשנת 91.
קינן נראתה אז בקליפ שליווה את הביצוע היפהפה, כילדה שלא ממש מוצאת את עצמה תחת אור הזרקורים. למרות זאת, שיתופי הפעולה שהגיעו בהמשך עם אמנים כמו ערן צור ויזהר אשדות והאלבום הראשון הוכיחו שהיא יוצרת עצמאית בחסד.
חווה אלברשטיין - "כנרת"
לא בהכרח הסינגל הראשון, אבל אחד מאלו שהופיעו בתקליטה הראשון של אלברשטיין, "בשירים עבריים". הטקסט שכתבה רחל המשוררת הלאומית והלחינה נעמי שמר, המלחינה הלאומית הפך בדיעבד את אלברשטיין לקול הישראלי האותנטי החדש.
הוא ייצג בצורה הטובה ביותר את יכולותיה הווקאליות של אלברשטיין ומאז 1967, היא לא הפסיקה להוכיח זאת באלבומים רבים עם כיוונים מוזיקליים שונים.
משינה - "אופטיקאי מדופלם"
הגרסה הראשונית לשיר נקראה בכלל "קשיים בחקלאות" והייתה מעין רגאיי איטי ולא מעובד. לא משהו שצפוי להפוך לאחד הלהיטים הגדולים של העשור, אבל הפקה מהוקצעת יותר של ראובן שפירא עשתה את שלה והרדיו פשוט התאהב.
משינה יצרה מאז שירים יותר איכותיים, אבל באותה תקופה זה הספיק כדי שייפתחו עבורם הדלתות מצד חברות התקליטים.
עמיר לב - "הכל כמו ראי"
נסיים את סשיין הביכורים בסיפור אישי: איכשהו לפני כמה שנים התגלגל לידיי תקליט השדרים הראשון של עמיר לב משנת 89, "הכל כמו ראי". (שנתיים לפני אלבומו הראשון).
בראיון טלפוני איתו לפני שנתיים בערך, הסתבר לי שלעמיר בעצמו אין עותק ומאז, למרות שברור כי מדובר בפריט אספנים נדיר, הבטחתי לעצמי שמתישהו אחזיר את הויניל לבעליו המקורי. לפני חודש בערך במסגרת אירוח רדיופוני באולפן, האיחוד המרגש קרה אחרי 20 שנה בערך שעמיר בכלל לא שמע את השיר. אריאל זילבר פתח את הדלת כאן לעמיר, הפיק מוזיקלית ואפילו ניגן בחצוצרה בשיר שחזה מראש ומשקף את כל הטקסטים של עמיר עד היום: "את זה כמו אני, הכל כמו ראי".