הרגע שלפני עזיבתי את שורות כוכב נולד, זכור לי באופן צלול וברור. עמדתי בערב ההוא לשמאלה של חגית יאסו בדממה, לפני שצביקה הדר הכריז על המודח הבא של כוכב נולד 9. לקחתי נשימה ארוכה דרך האף פנימה אל תוך החזה בכדי אולי להרגיע קצת את הלחץ, כשלפתע הבשורה בקעה מפיו של צביקה... “רון ויינרייך...” בתוך כל הרעש, הלחשושים וקולות האכזבה שפתאום עלו מתוך הקהל עם ההודעה המצערת, עצמתי את עיני ומצאתי את עצמי בתוך מקום שקט בין כותלי אוזניי ל-2 שניות ארוכות ושלוות. ובתוך השקט הזה, המילים היחידות שעלו לי בראשי היו "Let's Go Siren", (קדימה סיירן). לקחתי שוב נשימה ארוכה, כי ידעתי שאני יוצא עכשיו לדרך חדשה ומרגשת. דרך שאצא אליה בכדי לעלות גבוה יותר מהמקום שנמצאתי בו אז, בימת כוכב נולד המפוארת.
עכשיו אני רגע לפני המסע הגדול לארץ רחוקה, אולי אפילו סוג של ארץ מולדת בשבילי... אני אולי אפילו, בהרבה מובנים, "חוזר הביתה”. בקרוב מאוד אני עולה עם הלהקה שלי, SIREN, על המטוס וטס לארץ האנשים החופשיים וביתם של הגיבורים (מתוך המנון ארה"ב). אמריקה! היר איי קאם!
אז בואו ותרשו לי להכיר לכם את הלהקה שלי, SIREN: שנים רבות אני וחבריי המוזיקאים מהשכונה בחולון מנגנים ביחד בכל מיני הרכבים, מפיקים שירים ועוסקים במוזיקה במישורים רבים. אך לפני כשנתיים משהו הביא אותי לאסוף את החברים באופן רשמי ולהקים להקה שהפעם תתנהל בצורה הרבה יותר רצינית. מה היה הזרז להחלטה הזו? איש די מוכר בעולם המוזיקה בשם חיים וייץ. אתם אולי מכירים אותו כג'ין סימונס מלהקת KISS, שביקר השנה בארץ.
ג'ין סימונס, "Kiss" ואני
הכול התחיל בגיל 12 כשעוד חייתי בארה"ב וחבר שלי הביא איתו אלבום אוסף של הלהיטים של להקת קיס. בהתחלה סלדתי מהמראה הקיצוני של חברי הלהקה המרוחים באיפור שחור לבן מפחיד ועם הלשון הארוכה המפורסמת שמשתלשלת לה מפיו של אחד מחבריה. מיד כל הסטיגמות התעוררו בי. בזמנו הייתי מאזין לביטלס, ואמרתי לחבר שלי "שאני לא יכול לשמוע את הצרחות האלה...”, איזה דבילי, לא צרחות ולא נעליים, רוקנ'רול אמיתי וטוב כמו של פעם. מהר מאוד מצאתי את עצמי, כמעריץ שרוף של קיס, עומד באמפיתיאטרון בניו יורק בהופעה חיה של הלהקה הכי טובה בעולם... ללא ספק אחד האירועים המעצבים בחיי שעוד אספר לכם עליו בהזדמנות אחרת.
ג'ין סימונס, סולן ומייסד להקת קיס, הוא בעצם אותו חיים וייץ מחיפה. ישראלי, בן לניצולת מחנה אושוויץ, שעלתה מהונגריה לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה. לימים, ג'ין הפך לפרצוף המפורסם של הליצן האימתני עם הלשון, הדמות שהכי מזוהה עם קיס. מדובר בלהקה ששברה יותר שיאים בעולם הגדול מלהקות כמו מטאליקה, בון ג'ובי והסקורפיונז, ועוד רבות מפורסמות אחרות. סימונס, איש עסקים ממולח, הוא כיום מיליארדר. אין ספק שהאיש עשה איזה דבר או שניים בחייו. מעבר לעובדה שג'ין הוא אחת הדמויות שהכי עיצבו את דרך חיי ודרך חשיבתי, כל המסע הזה לארה"ב מתבסס על זה שאני חייב לו תגמול על מה שהוא עשה בשבילי. ואני חייב לו בגדול.
הפתעה מג'ין סימונס אחרי הפציעה בלבנון
כ-3 שבועות לאחר פציעתי במלחמת לבנון השנייה, ג'ין הפתיע אותי בג'סטה שיצרה הדים בכל העולם. מול מיטתי בבית חולים ליד הדגל של הפלוגה ("ומפיר אימפריה"), היה לי פוסטר גדול של קיס, ובעזרתם של אנשים רגישים ומדהימים, בשעתי הקשה ביותר, קיבלתי קלטת וידאו מלא אחר מאשר ג'ין סימונס, בה הוא פונה אלי אישית ומברך אותי, אומר לי שהוא גאה בי ומחזק אותי על המשך דרכי. אני כותב את זה עכשיו, ומתרגש, באמת.
אני לא חושב שאפשר להסביר איזו השפעה הייתה להקלטה הזאת. ברגע שהקלטת של ג'ין הסתיימה נשבעתי בליבי שיום אחד אני אגיע אליו ואחזיר לו על מה שעשה בשבילי. רק שלא ידעתי איךבדיוק אעשה זאת... שהרי יש לו פחות או יותר את הכול. אחרי השיקום כשחזרתי לעסוק במוזיקה וליצור, כחלק מהתעניינותי הקבועה בקיס ובעשייה שלהם, נודע לי שג'ין סימונס הקים חברת תקליטים והוא מחפש כישרונות. אם עד אז לא ידעתי איך אני מחזיר לג'ין תודה, אז עכשיו זה היה ברור.
המסע של רון ויינרייך לכבוש את ארה"ב יוצא לדרך
המסע של רון ויינרייך לכבוש את ארה"ב יוצא היום לדרך. אני הולך לממש את מה שגדלתי עליו. כל ההשראה שספגתי מגיבורי ילדותי תנחה אותי. להקת קיס היא זו שגרמה לי להבין שרק המעז מנצח, שמחשבות חיוביות ואמונה בעצמך להגיע לשמיים הם מהות החיים. ואם חשבתם שהמסע הזה לא יכלול את קיס אתם טועים. לג'ין סימונס כמו שאמרתי יש חברת תקליטים. אני מתכוון להגיע עד לדלת משרדו. אני אגיע עד פתח ביתו. אני אמצא אותו איפה שלא יהיה ובכל מחיר. והמטרה היא ברורה: להוקיר לו תודה על מה שעשה בשבילי ולהגיד לו שהדבר הקטן ההוא שעשה לפני חמש שנים, בשביל איזה חייל פצוע, שהוא לא הכיר, מצידו השני של העולם, סוף סוף חזר אליו בתור ההחתמה הבאה של חברת התקליטים שלו.
אני יוצא עם להקתי Siren למסע בעקבות ג'ין סימונס ו"קיס" ומבחינתי, ישנן רק שלוש עובדות ברורות בחיים: שכולנו נולדים, שכולנו מתים, שאין שום דבר שיכול לעמוד בפני הכוח של הרוקנ'רול. עוד דיווחים מהמסע בהמשך. תאחלו לי בהצלחה!