דידי (ידידיה) מנוסי ז"ל, ילד 1928 ובן קבוצת גבע, היה אחד הפזמונאים האנונימיים הנהדרים של הזמר העברי לדורותיו. הלוחם, היוצר, המצחיקן, איש העולם הגדול, התרבות וההשכלה, עם חוש ההומור המיוחד, התגלה ברבות השנים כפזמונאי ומשורר רגיש, עם חוש מיוחד למילה הכתובה.
כאשר מונים את גדולי הפזמונאים והכותבים בזמר העברי, שמו של דידי מנוסי ז"ל, בדרך כלל לא נכלל באותן רשימות, למרות שהשירים היפים שכתב הפכו קלאסיקות של המוזיקה הישראלית. הוא החל לכתוב שירים בשנות ה-50' וכתב כל חייו. לשיאו הגיע בשנת 1967, אז היה פורה במיוחד ויצר שירים שעסקו בהוויי הלאומי סביב מלחמת ששת הימים, לפניה ואחריה. הכתיבה של מנוסי נעה רוב הזמן בין הלאומי, הפטריוטי והצבאי, לבין האישי, הרומנטי והיומיומי.
דידי מנוסי הרבה לשתף פעולה עם המלחין יוחנן זראי. את שיריו שרו אריק איינשטיין ז"ל, יהורם גאון, חיים טופול, אריק לביא ז"ל, הגבעטרון, החלונות הגבוהים, הגשש החיוור, להקת הנח"ל, להקת גייסות השיריון, הדודאים, ריקה זראי, קורין אלאל ועוד רבים.
הנה תריסר שירים בולטים אותם חיבר:
"קול אורלוגין"
הזמרת ריקה זראי הקליטה בשנות ה-50' את המילים שכתב דידי מנוסי, ללחן שרקם בעלה, יוחנן זראי. השיר יצא לראשונה בתקליט בשנת 1955. בהמשך הקליטו את השיר גם אילנית, יגאל בשן, עדנה גורן ונתנאלה.
"שיר על צביקה"
שלישיית "פינג'אן" כללה את שמעון בר וראובן שפר (לימים ב"רביעיית מועדון התאטרון"), ונקראה על שם ההצגה "פינג'אן" של תאטרון "הזירה", בה בוצע השיר לראשונה. ב-1958 הקליטה השלישייה את השיר שכתב דידי מנוסי והלחין יוחנן זראי על שלושת הצביקה, א', ב' וג', כשבסוף נותרים רק שניים. בשנת 1975 חידשה אותו להקת "הכל עובר חביבי".
"כוכב הצפון"
השיר נכתב על ידי דידי מנוסי עבור להקת פיקוד צפון בשנת 1963, לתוכנית "ידיים למעלה". הוא הולחן על ידי יוחנן זראי והושר כסולו של דני בן-ישראל. בלהקה היו חברים אז גם קובי אושרת וגדי יגיל. לאותה התוכנית כתב מנוסי גם את "שיר לחיילת", שהלחינה נורית הירש.
מילות השיר "כוכב הצפון" בשירונט
"לי ולך"
שיתוף הפעולה של דידי מנוסי עם יוחנן זראי התקיים גם בלהיט "לי ולך", שהקליטו אריק איינשטיין ז"ל וגאולה נוני בשנת 1964 לפס-קול הסרט "סלאח שבתי" של אפרים קישון ז"ל, בו כיכבו.
השיר זכה מאז למספר ביצועים (ביניהם של אריק סיני ושל נינט טייב ואושרי כהן בסדרה "השיר שלנו"). להקת "טנגו" בהנהגת מיקי שביב עשתה ממנו רגאיי.
"ארבינקא"
שלוש שנים אחרי "סלאח שבתי", ב-1967, ביים אפרים קישון ז"ל את חיים טופול בסרט הקומדיה "ארבינקא", שריכז כמה מערכונים גדולים של קישון לדמות אחת של תל אביבי שרמנטי ומשעשע, שמסדר לעצמו את החיים הנוחים, מכלום.
את שיר הנושא "ארבינקא, מתי תהיה כבר בן אדם?", כתב דידי מנוסי, הלחין דובי זלצר ושר טופול עצמו, עם קולות רקע נשיים בולטים. שיר נוסף שכתב מנוסי וכיכב בסרט "ארבינקא" היה "מי זה תכנן את תל אביב?".
"פגישה במילואים"
כולם מכירים את השיר הזה בשם "באנו למילואים", המילים הראשונות שלו. שלישיית "החלונות הגבוהים", עם אריק איינשטיין ז"ל, שמוליק קראוס ז"ל וג'וזי כץ, הקליטה את מילותיו של מנוסי בתקופת ההמתנה שהקדימה את מלחמת ששת הימים במאי 1967. הטקסט כולל את המשאלה הישראלית הנפוצה באותם ימים: "אם נאצר כל כך גיבור - יופיע בלילה, ויאללה, אינשאללה, ייפול הוא לתוך הבור". השיר נכלל באלבום האוסף "ירושלים של זהב" שהפיק בני אמדורסקי ז"ל מיד אחרי המלחמה.
מילות השיר "פגישה במילואים" בשירונט
"המכתב"
שיר נוסף מתקופת מלחמת ששת הימים שכתב מנוסי הוא "המכתב" שביצע יהורם גאון - שיר של חייל למשפחה שמחכה לו בבית, עם הגעגועים לאהובתו.
"מי שחלם"
הביצוע המקורי של השיר, שהלחין יוחנן זראי, שייך ללהקת גייסות השריון עם הסולנית תיקי דיין והסולנים דורי בן זאב ואבי טולדנו. השיר נכתב על ידי מנוסי לתוכנית של הלהקה "6 ימים בטנק" שהועלתה בקיץ 1967, אחרי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים. הוא נחשב עד היום לאחד השירים היפים של תקופת "תור הזהב" של הלהקות הצבאיות.
אריק איינשטיין ז"ל הקליט גרסה משלו לשיר כ"בי סייד" לתקליטון "פראג", שהוציא בשנת 1969. למעשה הוא הפך את השיר "מי שחלם" משיר ניצחון במלחמה לשיר תקווה שמזדהה עם המאבק הצ'כוסלובקי.
"המגויסת"
בשנת 1967 העלתה שלישיית "הגשש החיוור" את תוכניתה השלישית "סינימה גשש"", שכלל את מערכון "המכונית המגוייסת". אל המערכון נלווה שיר שכתב דידי מנוסי בשם "המגויסת" והלחין (מי אם לא) יוחנן זראי.
"מיני מקסי"
מייק בורשטיין הקליט ב-1971 את השיר שהלחינה נורית הירש למילותיו של מנוסי. השיר, בסגנון שנות ה-30', דיבר במילותיו על אורך השמלות של בנות ישראל החסודות, יותר או פחות, באותן שנים.
"שיר הוא לא רק מילים"
אריק לביא ז"ל, מגדולי המבצעים בזמר העברי בכל הזמנים, הקליט אחרי מלחמת יום הכיפורים (1973) את מילותיו של מנוסי, שנכתבו ללחן של ז'ילבר בקו הצרפתי. השיר מתחיל בחיילים שהולכים וחוזרים, אבל מעלה תקווה גדולה ואופטימית. הקרב נגמר או לא, ויש נצחונות ומפלות, אך השלום תלוי רק בנו, אומר כאן מנוסי.
מילות "שיר הוא לא רק מילים" בשירונט
"בת שישים"
דידי מנוסי, יוצא קבוצת (קיבוץ) גבע שלמרגלות הגלבוע, כתב את השיר לרגל יובל השישים של הקיבוץ (אז עוד קבוצה), בשנת 1981. השיר נכתב כשיר הלל לגבע, הולחן על ידי קובי אושרת, והוקלט על ידי הלהקה של הקיבוץ, ה"גבעטרון". הוא הפך לאחד מלהיטיה הגדולים של חבורת הזמר, אשר היתה לשם-דבר בזמר העברי ואף זכתה בפרסים רבים. מנוסי היה מראשוני הכותבים ל"גבעטרון", וחיבר לה שירים נוספים, כמו "סבא שלי" ו"חמישים".
בשנת השישים לישראל חידשו הגבעטרון את השיר יחד עם הראפר סאבלימינל, בעיבוד חדש, שכלל מילים שחיבר סאבלימינל ושנגעו למדינה. השיר הוכרז כשיר הרשמי של חגיגות יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל.