להקת "אתניקס" מגיעה הערב (שני, 22:45) לתוכנית "שינויים בהרגלי הצריחה" בהנחיית יואב קוטנר בערוץ 24, כדי לספר על המהפכה שעשתה במוזיקה הישראלית בשנות ה-90', כאשר שילבה בין רוק, פופ, מוזיקה מזרחית ומוזיקה אתנית.

בחלק הראשון של התוכנית מספרים זאב נחמה ותמיר קליסקי כיצד עוצב הצליל של "אתניקס" בתחילת הדרך, בלהיטים כמו "ציפור מדבר", שהרכיבו את אלבומם הראשון והמהפכני. נחמה מתייחס בדבריו ליועד נבו, המפיק המוזיקלי של להקת "מנגו", ששיתף עם אתניקס פעולה.

"התחלנו מזה שהחלטנו לנסות לעשות משהו", אומר זאב נחמה. "יועד הצמיד ליין שהוא הביא לשיר שאני התחלתי אותו, 'ציפור מדבר'. אמרנו, יש פה פטנט חדש, יש פה איזה קטע. רמי קלינשטיין עבר במסדרון, שמע את הקטע, התעניין, והביא את זה לרוני בראון מ'הליקון'. רוני בראון אמר שזה מאוד מעניין, תביא לי עוד עשרה קטעים כאלה".

"עוד לפני זה עשינו נסיונות באנגלית, שהיו בכיוונים האלה", מוסיף תמיר קליסקי. "זה היה רוק, שמתווסף אליו ליין שהוא ים תיכוני ואתה יוצר שפה חדשה. אם אתה מוציא ממנו את הים תיכוני אתה מקבל רוק, או בסיס של רוק". ונחמה מסכם: "זה כמו שתיקח מהאווול, צהפוך אותו, ותקבל ליין מוזיקלי".

"זהבה שרה באולפן ואמרנו לאלוהים 'תודה שאנחנו מוזיקאים'"

בהמשך התוכנית מספרים נחמה וקליסקי על האלבום השני של "אתניקס", "קטורנה מסאללה", ממנו בלט שיר הנושא, שהיה שיתוף פעולה בינם לבין זהבה בן.

"עד היום אני מחכה שזאב יביא מילים לשיר הזה", אומר בהומור תמיר קליסקי. הוא שר בסקיצה 'קטורנה מסאללה' והייתי בטוח שלשיר עצמו הוא יביא משהו בעברית". ונחמה משלים: "ידעתי ש'קטורנה' זה בלדינו 'כשיחזור' וש'מסאללה' זה בטורקית 'מזל'. אז 'כשיחזור המזל אביא לך אבן מאדמות ביתי' וכו'. זה מסוג הפאתוסים שבניתי בטקסטים, ואני יכול להבין למה קטלו אותי גם. אני מקבל את זה היום בחיוך. אבל התוצאה, אתה רואה את התוצאה".

קוטנר: "אני זוכר שזהבה בן הופיעה גם בערבי רוק ב'רוקסן'. היא ניסתה להגיע לכל מיני קהלים".
נחמה: "גם אנחנו בפעם הראשונה הגענו לקהל שלפני זה לא הגענו אליו בכלל. היתה לנו הופעה בשכונה ד' בבאר שבע. בחיים לא היינו מגיעים לשם אם לא היה לנו את החיבור עם זהבה".

קוטנר: "איך זה קרה מבחינתכם"?
קליסקי: "במלחמת המפרץ נסענו לאילת לצילומים של ערוץ 2 הישן. ישבנו במסעדה ושמענו קלטת".
נחמה: "בעל המסעדה היה מהשכונה שלה מבאר שבע, והוא אמר 'בואו תשמעו זמרת, ושם קסטה. שמענו, וידענו, ולמחרת זה הוקלט".
קליסקי: "ידענו שהיא תתאים לנו לשיר הזה. זהבה הקליטה את זה בטייק אחד כמעט. כשהיא פתחה את הפה ושרה, כל מי שהיה באולפן, והיינו מעט אנשים, אמר 'תודה אלוהים שעשית אותנו מוזיקאים'".

"האלבומים עם אייל גולן סחטו אותנו, הלהקה התרסקה"

בחלק הבא של התוכנית מספרים נחמה וקליסקי איך "אתניקס" התרסקה מרוב עבודה קשה. יואב קוטנר מונה את שמות האמנים איתם עבדו: חיים משה, שרית חדד, ואייל גולן, איתו הקליטו שני אלבומים, הופיעו, ובמקביל המשיכו להיות "אתניקס".

"זה ריסק את הלהקה", אומר זאב נחמה. "הגענו למבוי סתום עם עצמנו, ואז עשינו אלבום בשם 'בדרך שלך', שהיה כמו להיכנס עם הראש בקיר ולהתנער. אחרי כל התקופה עם אייל גולן, הרגשתי שאני צריך להתנקות מוזיקלית, כי באלבום השלישי שעשינו לו הרגשתי שאנחנו נסחבים לעיסת מסטיק שכבר לא רציתי להיות בה".

קוטנר: "בגלל האמנות עצמה או בגלל כל מה שמסביב, התעשייה"?
קליסקי: "אחרי שלושה אלבומים (עם אייל גולן) סחטנו את הלימון הזה מעצמנו, לא היה לנו יותר מה לתת. בניגוד לגישה שאנחנו קרים וכותבי להיטים".
נחמה: "כבר לא יכולתי לשמוע דרבוקה".
קליסקי: "אמרנו שאין לנו מה לתת יותר".
נחמה: "ועצרנו בשיא. המנהלים של אייל אמרו לנו, 'מה אתם משוגעים?'. הכל עובד. מרוויחים המון כסף".