מיכל שפירא פרצה לחיינו בשנים האחרונות בעיקר כדמות טלוויזיונית ("פרויקט y", "בקרוב אהבה") וכמי שאיבדה את חברה לחיים, המוזיקאי אורי סלונים ז"ל. כמעט שכחנו שמדובר בזמרת מצוינת, שפיזרה את כשרונה על שלל פרויקטים - השירים ששרה עם אורי סלונים ז"ל, שירים שיצרה עם בן זוגה לשעבר משה לוי, מופע קברט, הופעות עם צביקה פיק ואייל גולן כזמרת ליווי, להקת אירועים בה היא מבצעת בעיקר קאברים ללהיטי פופ מעדות הליידי גאגא, קאבר עם נפתלי קון, מופעי מחווה למאיר גולדברג ואיימי וויינהאוס ועוד ועוד. קשה היה לראות איך כל הכישרון הזה, הנוכחות הבימתית, הכריזמה, הביטחון העצמי והמראה החיצוני המלבב מתנקזים לכדי דבר אחד שלם - מופע, אלבום, קריירה. בשנה הקרובה זה אמור לקרות, עם אלבום ששפירא החלה להקליט בלוס אנג'לס עם המוזיקאי.דייבי נתן (טוני ברקסטון, "אקס פקטור"). שיר אחד, אותו כתבה על אורי סלונים ז"ל, כבר יש לה ביד ובחודשים הקרובים יגיעו עוד.
אבל עוד לפני זה הצטרפה מיכל שפירא כסולנית לפרויקט של המוזיקאי יהונתן אופנהיים, שיצר אלבום אלקטרוני באנגלית בשם "Pictures of Myselves", עם שירים עמוקים, קליפים מרהיבים ומוטיבציה גבוהה לשחק אותה בחו"ל, בהפקת "נענע דיסק" וניצן זעירא. הקליפ יוצא הדופן "She Knows" שביים בועז רוזנברג ויצא כבר לפני תשעה חודשים, היכה גלים ברשת, כשהוא מביא למסך את החלומות, הסיוטים ותת המודע של שפירא עם סערת רגשות מורכבת ועמוסת דימויים. גם הקאבר שלהם ל"Shake The Disease" של דפש מוד, ושירים נוספים כמו "When The Sun", ו-"In The City" עוררו עניין גדול.
יהונתן אופנהיים הוא קלידן, פסנתרן, מתכנת ומפיק עם ותק של 15 שנה, שעבד עם ברי סחרוף, אסף אמדורסקי, קרני פוסטל ואוהד נהרין. ב-2009 החליט לעבור לפרונט וייסד את הפרויקט שלו, שכולל רוק עם נגיעות אלקטרוניות, אמביינט, רגאיי, טריפ הופ ודאב. אופנהיים מנגן בקלידים ומחשב ושר, מיכל שפירא שרה, קינג עושה קולות וביט בוקס, עידית מינצר מוסיפה חצוצרה וקלידים ואייל ניסנבוים מתופף. רשימת האורחים כוללת את קרני פוסטל, יותם בן חורין ועידן K.
-אופנהיים, ממה התחיל הפרויקט?
"עבדתי עם המון אמנים והפקתי סאונד אלקטרוני. אני כותב מוזיקה מגיל 5. לפני ארבע שנים הרגשתי שאני מוכן והתחלתי לעבוד על האלבום. זה אלבום ראשון ולקח לו זמן עד שהוא התבשל. הקונספט הוא שירים שלי באנגלית עם זמרים אורחים בסגנון 'מאסיב אטאק', קולאז' אקלקטי מופק. את כל המוזיקה והמילים אני כותב ויש קטעים אינסטרומנטרליים. תמיד אהבתי להיות מאחורי הקלעים וכאן אני אפילו שר שניים-שלושה שירים. באתי מרקע של מוזיקה אלקטרונית ורציתי שזה יהיה יותר אכיל, מדי פעם יש טוויסטים".
-אתה מראש פונה לחו"ל, לעומת, למשל, "מטרופולין" של עופר מאירי.
"אני פה בארץ במיעוט. פה זה הבית וחשוב לפעול פה, אבל היום העולם קטן ואני רוצה להגיע לכל מקום, לא להיות מוגבל. יש היום בארץ פתיחות גדולה לדברים באנגלית. האמת שאני מרגיש מוגן מאחורי האנגלית, למרות שהתחלתי לאחרונה לכתוב בעברית. חשוב לי לקבל פה הכרה, את הנשמה נתתי לדבר הזה".
_i.jpg "יהונתן אופנהיים (צילום: אבשלום לוי)")
-מהן הציפיות שלך?
"תראה, היום הכל כל כך פתוח, אירופה קרובה. אני רואה שאמנים מהארץ מגיעים למצב שכל שבוע, שבועיים, חודש, הם טסים להופיע שם, במקביל להופעות בארץ. אני לא רואה סיבה לא לעשות את זה. אני חושב שאני יכול להצליח עם זה מאוד באירופה - בלונדון וברלין. גם ביפן יש שוק. אני מחפש עם ניצן זעירא. יחד אנחנו מנסים לראות מי מתאים להיות 'בוקר' בחו"ל. אני רוצה להגיע למצב שהמוזיקה מופצת בחו"ל ויש לי 'בוקר' שיודע לפנות למקומות הנכונים. אני מאמין שהסאונד והמוזיקה יכולים להצליח שם. רוצה להיות שם מאוד, לא בשביל ההצלחה אלא ההכרה. אני לא חולה במה ופרונט, רוצה שהמוזיקה תגיע לכמה שיותר אנשים".
-מתי הוחתמת ב"נענע"?
"בחודשים האחרונים. מבחינת האלבום הפקתי הכל לבד, יש לי אולפן ציוד שלי. ניצן זעירא הוא אישיות מדהימה ואני חושב שהוא יכול לתרום לנסיקה שלי עם האנרגיה והקשרים שלו. הוא עושה דברים כי הוא אוהב. אני לא צריך ממנו כסף, העניין זה המוזיקה. אני מוריד את הכובע בפניו, הוא חושב עשר שנים קדימה".
-על מה נכתב "She Knows"?
"בועז רוזנברג ביים את הקליפ. הוא הגה את הקונספט. נתתי לו יד חופשית. הוא ביטא את מה שהוא הרגיש מהשיר. במקור השיר נכתב על מישהי שהיא יודעת, מבינה בצורה החיובית. היא מודעת למה שקורה, היא רואה מעבר לדברים, אפשר לסמוך עליה, היא יודעת. היא עוברת ולא מצליחה להתנתק מאימג'. כל דבר מזכיר לה משהו. היא לא מצליחה לברוח ולהתנתק. יש סיפור מאחורי כל דבר שצץ שם. היא מצליחה להתנתק רק כשהיא חוזרת הביתה אלי לחיבוק ולשלווה לפשטות, זה עוטף".
-עברו תשעה חודשים מאז שהקליפ יצא.
"רק שמתי אותו אז ברשת. לקח זמן למצוא איך לבנות את הדברים. זה הרבה זמן לא יוחצן וטופל. קורים גם דברים בחיים האישים. למשל, נשבר לי הקיר בבית. היום אני גר ברחוב הגלבוע, אבל אז גרתי ביורדי הסירה. קבלן בנה צמוד אלי, עשה יציקות בטון בקיר והשלד לא עמד, הקיר קרס לתוך הבית שלי, 4 טון בטון נכנסנו לי לבית. כמעט נהרגנו. הייתי בדרך הביתה עם חברים. אם היה שם מישהו זה לא היה נגמר טוב. הגעתי וראיתי כמו אחרי פיצוץ של מטען. כל הציוד בתוך הבטון, הקירות על הרצפה, נאונים מנצנצים מלמטה. כמו בפרסומות של חברות הביטוח".
-על מה כתבת את האלבום?
"עברתי דברים בחיים, כמו פרידה מורכבת מבת הזוג. היינו כמה שנים טובות יחד, היינו נשואים, יש לנו ילדה, וכל מה שקשור. זה לא קל וצריך להיות נאמן לעצמי. אני בן 34. אני גרוש עם ילדה קטנה. במקור אני תל אביבי. אמי זכרונה לברכה מרים אופנהיים היתה מורה לגיל הרך למוזיקה. כעסתי עליה שבגיל 5 לא נתנה לי לנגן כדי שלא יגידו שהיא דחפה אותי. היא היתה חולת סרטן. אבי זכרונו לברכה אברהם אופנהיים היה מבוגר ממנה ב 30 שנה ונפטר בגיל 96 לפני 7 שנים. הוא היה אמן שעבד עם נחושת וברזל וייצא יודאיקה לחו"ל. הוא עיצב חנוכיות והיה לו מפעל עם עשרות פועלים. ההורים שמתו והגירושין נכנסו לשירים".
-ואתה גם חתיך.
"זה חלק מהחבילה. מיכל אוכלת לי את הראש, היא רוצה שאוריד חולצה, שיראו את הריבועים, אבל זה לא אני. בים כשאני גולש זה סבבה. אני גם מתאמן באגרוף וקונג פו".
-בחו"ל תוריד את החולצה אם יבקשו?
"אני לא ביישן, אבל אני מי שאני, לא משחק בשביל אף אחד. אני מאמין שאני אלך עם הלב שלי ונמצא את הפשרה. אני מבין את העולם ומצד שני יש את האינטגריטי, לא ארד לזנות".
_c.jpg "מיכל שפירא (צילום: אבשלום לוי)")
-כמה שנים אתה מכיר את מיכל?
"לפחות עשר. התחלתי לעבוד איתה מזמן. אני לא צופה בטלוויזיה אבל ראיתי אותה בדיזינגוף סנטר. היא הופיעה שם עם מישהו שליווה אותה בפסנתר ושרה מדהים. הצעתי לה לעבוד איתי וככה התחלנו. לא היה ברור שהיא תשיר את 'She Knows' ושהוא הראשון שייצא. הוא מלפני 7 שנים או 8. מאז נכתבו כל היתר. חשבתי שמיכל תשיר שלושה שירים ומישהי אחרת שלושה. פתאום התחברתי לקול של מיכל שנשמעת אחרת קצת. היא שרה את רוב האלבום. יותם בן חורין מתארח, אחותי מתארחת ובחור בשם קינג, ואני שר שיר, אבל מיכל את הרוב.
היא גם הרבה מעבר לזה, היא מאוד תומכת והיא יודעת אנגלית מעולה, היא מאוד איתי שם".
מיכל שפירא: "הקלטתי בלוס אנג'לס שיר על אורי ז"ל"
את מיכל שפירא אני תופס בג'ט לג של אחרי הטיסה חזרה הביתה מלוס אנג'לס לארץ. היא נרדמת בשבע בבוקר, קמה מהמיטה בשלוש. "הייתי חודש וחצי בארה"ב", היא חושפת. "הקלטתי שיר בלוס אנג'לס, את הסינגל הבא שלי. מצאתי פרטרנר מוזיקלי שחלמתי עליו כל חיי, דייבי נתן, ישראלי שחי 15 שנה באמריקה, כמעט עשר שנים הוא נגן ומעבד של טוני ברקסטון, עובד ב'אקס פקטור' לפני זה היה ב'אמריקן איידול'. שמעתי עליו משלושה אנשים שונים והכרתי אותו. נפגשנו באולפן ונולד שיר בעברית שעכשיו הוא בפוסט פרודקשן בעבודה טראנס אטלנטית. זה מאוד מרגש, זה הסינגל הראשון שלי מאלבום שלי שייצא בארץ בעברית. כתבתי מילים ולחן, אני והוא".
-מה הוא אמר לך?
"היה חיבור מדהים שנובע מזה שהוא אוהב את איך שאני שרה ואוהב את השיר, שאולי יקראו לו 'פה איתי'. הסשן התחיל בשעה של בכי איך שנכנסתי לאולפן. זה שיר על אורי. פעם ראשונה שאני מוכנה לגעת במקומות האלה מאז שהוא נפטר. חיכיתי שתיגמר השנה והשיר נכתב שבוע אחרי יום השנה של אורי והוקלט אחרי. כל מונחי הזמן מאז התעוותו לגמרי. הפזמון מתחיל ב'כל הזמן שעבר כאילו לא עבר בכלל', חוויה מאוד אמוציונאלית".
-את בדרך לאלבום בכורה?
"אני אעשה אלבום שלם עם דייבי כנראה. טסתי לשם ללוס אנג'לס במטרה לחפש חיבור. היו כמה אופציות שם, אחרי שבארץ לא מצאתי שותפה לתהליך חברתי הדר גלר, שגרה שם והיא בעצם אחראית על החיבור עם דייבי. החלטתי שאני יוצאת משם עם שיר ולא ידעתי מה זה ידרוש ממני. באתי מוכנה למחנה אימונים, וזה קרה הרבה יותר בקלות ובטבעיות. איך שנפגשתי עם דייבי זה היה כמו קסם. בתחילת 2013 אני טסה שוב לאל.איי להקליט את שאר השירים".
-איזה כיף לך.
"וואו, אני עוד לא קולטת בעצמי, אני עוד בשוק מזה. היו עוד חלקים במסע. בסוף היה לי מפגש אינטימי עם הסופה 'סנדי' בניו יורק. יואב (שוורד, החבר שלה, א.נ.) בא לפגוש אותי בניו יורק וחווינו יחד את הסופה בבית של בן דוד שלו בטרייבקה. היינו בלי חשמל ויואב היה שם כדי לבשל ולשמור עלינו. הדירה היתה בלי חשמל חמישה שישה ימים. אחרי יומיים עלינו לדירה אחרת על הפארק ושם היה חשמל. זה מאוד הזכיר לי את הפער בין חיפה לתל אביב במלחמת לבנון השניה כשכל הצפון ירד לתל אביב וחיפה היתה נטושה ותל אביב הומה. בניו יורק הדאון טאון היה עיר רפאים ומרחוב 40 היה מפוצץ באנשים. יצאה שם מהניו יוקרים תכונה לא אופיינית של אחווה ועזרה לזולת".
-ספרי לי על העבודה עם יהונתן אופנהיים.
"היתה אווירה מאוד ספיציפית באלבום הזה שלקחה אותי למקום אחר. היה לי מעניין לקחת בו חלק. אני מרגישה שזה שונה מדברים שאני עושה לכן זה מעניין לי. יהונתן הוא איש של אולפן ואני של במה. הוא לקח אותי למקום אינטימי באולפן ואני הבאתי את השירים שלו לקהל דרך הבמה. הופענו איתם בפסטיבל הפסנתר והשירים לא נשמעים על הבמה כמו שהם באולפן וזה מה שיפה".
-איך נולד הקאבר ל"דפש מוד"?
סיימנו את האלבום ואמרתי לו חייבים להופיע כי אני חיית במה ואני אוהבת הופעות. שכנעתי אותו לעשות קאבר ל'דפש מוד'. זה היה בשנה שהם היו בארץ וזו להקה ששנינו מאוד אוהבים עשינו קאבר ל'Shake The Disease' ויצאה גרסה שמסתבר שהיא מאוד חזקה. זה אחד הקליפים שקיבלתי עליו הכי הרבה תגובות והכי הרבה צפיות, וזה הוקלט לייב באולפן, שירה בטייק אחד".
-עשית כמה פרויקטים בשנים האחרונות. את יורה חצים לכל מיני כיוונים.
"לא חשבתי ככה. אני עושה דברים מתוך צורך. מופע הקברט נולד מהצורך להיות על במה ולשיר שירים שאני אוהבת. החיבור עם יהנותן נולד מהחיבור לבן אדם ולמוזיקה שלו שתוציא ממני דברים ואלמד ואתפתח ממנה כזמרת. ישבתי איתו בפעם הראשונה לפני ארבע שנים והקלטנו שיר ראשון. לא חשבתי שייצא לנו להיט ואלבום ונופיע וכנ"ל שאר הדברים. אני עושה כי אני צריכה וחייבת. אלבום הסולו שלי רובו כתוב. אני כותבת הרבה שנים. מאז שאורי נפטר היתה לי הקפאה, הקפאתי את כל העבודה היצירתית, היה לי קשה מדי. הרגשתי שיש לי המון שירים אבל אין לי את השיר האחד הנכון שאני יוצאת איתו אחרי השתיקה".
-מכל מה שעשית עד היום את כבר יכולה להוציא אוסף.
"אני בן אדם אקלקטי ואני אספנית כפייתית. שרתי עם אייל גולן, יש לי מופע דאנס חתונות ואלבום ג'אז מקורי בעברית עם להקת 'הזמן של אמיליה' והופעות עם צביקה פיק ומופע קאברים. יש לי חדוות עשייה כי אני חייבת, ויצא שאני אספנית".
-איפה הפוקוס?
"יש לי את הסגנון שלי אני חושבת. פעם הרגשתי שאני שחקנית טוטאלית שמאבדת זהות. אני מסתכלת על אסופת הדברים שעשיתי בשנים האחרונות ורואה את עצמי בכל אחד ואחד מהם. לי ברור מה הקול שלי, ברור לי מי היא מיכל שפירא כזמרת. אני לא צריכה להגדיר אותו במילים".
-אבל הקהל בדרך כלל אוהב זהות של משהו מוגדר.
"זו שאלה של זמן. לקחתי את השנה כהפסקה מתודית. הייתי צריכה זמן להחלים. כרגע זה שאלה של זמן עד שהדברים יתבהרו ויגובשו ויותכו יחד. בסוף יהיה אלבום בכורה של מיכל שפירא ומופע של מיכל שפירא ויבואו לראות אותי. אני לא ממהרת. לפני חמש שנים הייתי בלחץ, בתחושת פספוס ופיגור ומרדף, תחושה שפספסתי את הרכבת וזה אופייני לשנות ה-20 המוקדמות כשאתה מתויג כצעיר ומבטיח. ברגע שעברתי את גיל 30 ועברתי קטגוריה מתגלית צעירה לאישה זה הרבה יותר רחב. להיות בוגרת יש לי מעכשיו והלאה".
-מתי את ויואב מתחתנים?
"זה ממש לא באג'נדה שלי עכשיו. לשם שינוי. למדתי בשנה הזאת שאני חיה את חיי דרכי ולא דרך מערכות היחסים שלי".