לו פרדי מרקורי היה חי היום, הוא היה בן 65, וכנראה שמקבל פרס קצת יותר גדול מהפרס שקיבלו חבריו ללהקת "קווין" לפני כשבוע בטקס פרסי MTV אירופה, בו שרו מחרוזת מלהטי הלהקה עם אדם למברט כמחליף לדבר האמיתי.
אולי יהיה זה פרס מיוחד למפעל חיים מטעם כל חובבי מוזיקה בעולם. אפשר בקלות לדמיין את פרדי מרקורי, גם בגיל 65, בתלבושת אקסטרווגנטית, עומד על הבמה הגדולה באיצטדיון וומבלי המשופץ, אותו איצטדיון בו נתן עם "קווין" את המופע הכי מפורסם של הלהקה ב-12 ביולי 1986, במסגרת סיבוב ההופעות האחרון שלהם ה"מג'יק טור".
ברגע השיא של המופע הזה, שהיה נערך נגיד היום, ה-24 בנובמבר, יום מותו של מרקורי לפני 20 שנה בדיוק ממחלת האיידס, פרדי קשישא היה מזמין לבמה את אמן הפופ הנוצץ שכיום הכי מזכיר אותו - את ליידי גאגא, שקרויה על שם הלהיט הגדול "Radio GaGa" של "קווין". כמוהו טווסית, כמוהו כריזמתית, כמו נותנת את השואו של החיים.
מורשת מוזיקלית ותרבותית
מעריצי "קווין" הותיקים וחובבי רוק אולי יעקמו את האף, אבל לפרדי זה לא אכפת. הוא יודע שהמורשת המוזיקלית והתרבותית שמשאירה אחריה "Queen" חזקה יותר מהכל. מורשת שעיקריה הם חופש, שחרור, פתיחות לאחר, פלורליזם כלפי הקהילה, תשוקה, תאווה לחיים, חגיגיות, ראוותנות, גודל, עוצמה ורעב להיות הכי ענק שאתה יכול. והצמרמורת הזו, המשתקת, הכמעט פשיסטית ופטישית, למראה 80 אלף מעריצים, מוטרפים משרשרת להיטים, מתרגשים ביחד, מוחאים כפיים יחד, בעוד מופע רוק עצום ובלתי נשכח.
גאגא, לבושה באופניים (כבוד לשיר "bicycle"!), תעניק לפרדי את הפרס, תנשק אותו, ותגיד: "ראיתי לך מאחורי הקלעים, יש לך מספיק בשבילי". ופרדי, מלך השואו המוחצן מצד אחד ואדם ששמר על פרטיותו מהצד השני, יסמיק כמו ילד.
פרדי מרקורי נולד בשם פארוק פלוטו בולסרה ב-5 בספטמבר 1946בסטון טאון שבזנזיבר, לשם היגרה משפחתו מהודו, בעקבות עבודת אביו כרואה חשבון במשרד המושבות הבריטי. הוריו, בומי וג'ר בולסרה, היו ממוצא הודי. אחריו נולדה אחותו, קשמירה בולסרה-קוק. בצעירותו, נשלח מרקורי לגור אצל סבתו ודודתו בהודו, והן שלחו אותו לפנימייה הקתולית "סנט פיטר" ליד בומביי (מומבאי), שם קיבל את ההכשרה המוזיקלית הראשונה שלו כשלמד נגינה בפסנתר בגיל 11.
בבומביי גם הופיע לראשונה על במה, עם להקתו The Hectics. הוא סיים את לימודיו בבית הספר העל יסודי "סנט מרי" ואז שב לזנזיבר. המהפכה באי בשנת 1964 הובילה את משפחתו להימלט לבריטניה, שם השלים פרדי תואר באמנות ועיצוב גרפי, הכשרה בה השתמש בעיצוב הלוגו המפורסם של להקת קווין.
את חבריו ל"קווין" הכיר בשנת 1970. טים סטאפל, השותף שלו לחדר במכללה לאמנות, פרש מלהקת "Smile", בה ניגנו הגיטריסט בריאן מיי והמתופף רוג'ר טיילור. מרקורי הצטרף אליהם ובהמשך הגיע גם הבסיסט ג'ון דיקון. פרדי הפך להיות החבר הדומיננטי ברביעייה, שכנע את חבריו לשנות את שם הלהקה ל-Queen.
הארבעה, שהושפעו מרוק כבד, רוק מתקדם וסיפורים מיתולוגיים, החלו לאסוף חומרים לאלבום ראשון בשם "Queen", שהוקלט ב-1972 ויצא ביוני 1973, זכה לביקורות טובות אך לא להצלחה, שהתחילה ב-74' עם הלהיט הראשון "Seven Seas of Rhye" באלבום השני "קווין 2". אלבומם השלישי "Sheer Heart Attack" עם הלהיט "Killer Queen" כבר מכר זהב.
העולם, כלומר בריטניה וארצות הברית, נכבשו ב-1975, עם השיר הכי מפורסם של קווין "Bohemian Rhapsody", שיר בן 6 דקות שהוביל מרקורי בכשרונו. הוא הושמע ברדיו הבריטי, הפך ללהיט גדול, והוביל את האלבום הרביעי של "קווין" "לילה באופרה", שמכר פלטינה משולשת באמריקה. מה שקידם יותר מכל את השיר היה הקליפ, סרטון וידיאו מיוחד שצילמו חברי "קווין", שכלל הכפלות דמויות בהתאמה להכפלות בקולות שהם שרים. היה זה אחד מהקליפים הראשונים ששודרו בטלוויזיה וקידמו שיר בודד.
מכאן והלאה הלכה קווין וגדלה משנה לשנה, מאלבום לאלבום, מוציאה שורה של להיטים שכבשו את העולם וחלקם שרדו עד היום כמו We Will Rock You , We Are the Champions, Another One Bites the Dust ,I Want to Break Free ,I Want It all , The Show Must Go On, Breakthru, Love Of My Life, A Kind of Magic, Under Pressure, Don't Stop Me Now, Bicycle Race, Crazy Little Thing Called Love, Somebody To Love , The Miracle ועוד רבים.
בנוסף, ועל פי המסורת שהחלה ב"רפסודיה בוהמית", התמחתה קווין בקליפים מושקעים, חלקם משעשעים, בהם נהגו חברי הלהקה להתחפש ובעיקר מרקורי, שלבש בגדי נשים ותלבושות חושפניות, ובקליפ "I Want To Break Free" רקד בתלבושת מוזרה, שהיתה בין עירום לבין פרה, רוכן על הרצפה ונישא על ידיהם של רקדנים, הרבה הרבה לפני זמרות כמו ליידי גאגא.
פרדי מרקורי, כסולן וככותב כמה מהלהיטים הגדולים ביותר, עמד כמובן במרכז ההצלחה של "קווין" כלהקה. הוא היה זמר ענק, עם מנעד ווקאלי של ארבע אוקטבות, טכניקה מדהימה ויכולת לשיר כל סגנון, מרוקנ'רול ועד אופרה. רבים רואים בו סולן וזמר הרוק מהגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול שבהם.
בנוסף ליכולותיו הווקליות הפך מרקורי לפרפורמר אדיר, "חיית במה", מבצע עם אנרגיה אדירה, מתפרצת, שנותן ערב אחרי ערב שואו שמטריף את הקהל. "קווין" התפרסמה כלהקת הופעות ייחודית בזכות התלבושות הססגוניות (טייטס הדוקים ושיער ארוך בסבנטיז, חושפנות מצ'ואיסטית ושפם באייטיז), העמידה, התנועה והשירה של מרקורי לא פחות מבזכות הלהיטים.
מיליוני המעריצים שצפו בהופעות הלהקה ברחבי העולם בשנות ה-80' העליזות, כאשר הפכה ל"מפלצת איצטדיונים" דורסנית, באו לראות קודם כל את מרקורי. הופעות הלהקה הפכו למיתיות, ועד היום נחשב החיבור הבימתי בין שורת הלהיטים הסוחפים, הנגינה של שלושת חברי ההרכב הנוספים והדברים המופלאים שעשה מרקורי על הבמה - לשלם הגדול מסך חלקיו, שהפך את קווין לאחת מהלהקות המופיעות הגדולות בהיסטוריה.
סיבוב ההופעות האחרון שלה התרחש ב-1986 וכלל את ההופעה המפורסמת באיצטדיון וומבלי שיצאה באלבום כפול. בשנים הבאות הלהקה אמרה שלמרקורי אין כוחות לעוד הופעות, אולם מאחורי הקלעים נלחש כי נגיף האיידס בו נדבק גרם לו לחלות. רק ביום שלפני מותו, ב-24 בנובמבר 1991, סיפר כי הוא נשא איידס.
האם פרדי מרקורי היה גיי? כנראה שכן, למרות שהוא לא הודה בכך מעולם באופן רשמי. הוא קיים מערכת יחסים עם אישה בשם מארי אוסטין שהפכה לחברתו הטובה. בהמשך, ובמשך 6 שנים עד למותו היה לו חבר בשם ג'ים הוטון, שכתב ספר על שניהם אחרי מותו. מעבר לכך, התלבושות השערורייתיות רמזו רבות על נטייתו המינית של מרקורי וכל מי שעיניו בראשו הבין כי הוא כנראה גיי.
קריירת סולו
בנוסף לעבודתו עם קווין, שיחרר מרקיורי שני אלבומי סולו: "Mr. Bad Guy" ב-1985, ו-"Barcelona" ב-1988, שלא נחשבו להצלחה מסחרית. "ברצלונה" הוקלט בשיתוף זמרת הסופרן הקטלאנית מונסראט קאבאייה, והיה אחד מהאלבומים הראשונים ששילב אלמנטים של מוזיקת פופ ואופרה. כמו כן, שיר הנושא מהאלבום היווה את שיר הפתיחה לאולימפיאדת ברצלונה ב-1992. אחד מלהיטיו מחוץ ללהקה היה גרסת כיסוי לשיר "The Great Pretender", אך לאחר מותו זכה לראשונה לבדו במקום הראשון במצעד עם גרסת רימיקס לשיר "Living On My Own", שהיתה ללהיט ענק.
שלושה כוכבים גדולים העריצו את פרדי מרקורי - קורט קוביין מנירוונה, שכלל את שמו במכתב ההתאבדות שלו ומרקורי הוא המוזיקאי היחידי שזכה לכך. אקסל רוז מגאנז נ' רוזס שהתוודה איך למד ממרקורי על טקסטים וסגנונות מוזיקליים ורובי וויליאמס ששאב ממנו השראה.
כיום מאיימים חבריו של מרקורי ללהקת קווין להקליט שירים עם קולו של מייקל ג'קסון המנוח, והקומיקאי סאשה בארון כהן (בוראט) רוצה לגלם את דמותו בסרט ביוגרפי. לא ברור איזו מהאופציות גרועה יותר.