"המוזיקה הים תיכונית עוברת כל הזמן מהפכות", פותח ואומר האמרגן והמפיק הותיק אשר ראובני. "אחרי כמה שנים טובות, עכשיו הדלתות נסגרות שוב. הרדיו לא מפרגן, הטלוויזיה מתעלמת. שורד מי שכבר בנה לעצמו מעמד יציב. זמרים חדשים בבעיה, כי חברות התקליטים לא מוכנות להשקיע באמנים חדשים. אם עד לפני כמה שנים האיום הכי גדול על שוק המוזיקה היה דיסקים מזויפים, עכשיו גם הם פאסה. עכשיו יש את ההורדות מהאינטרנט ואת זה אי אפשר לעצור. מלך הקסטות של התחנה המרכזית מת מזמן".
לרוב, מותו של מלך אחד מכתיר אוטומטית את המלך החדש. במקרה של המוזיקה הים- תיכונית, השאלות הן האם המלך החדש הוא הקובץ הדיגיטלי והאם אלוף ההורדות מהרשת הוא ממשיך דרכם של זמרי הקסטות. על פניו נראה שהמוזיקה הים-תיכונית, במתכונתה הקלאסית כתעשיית להיטים, עוברת מהפך שסופו עוד לא ידוע.
הקהל הוא הקובע
"בכל הקשור להורדה של קבצי שמע מהרשת, המוזיקה הים-תיכונית שולטת", מבהיר רונן ירקוני, סמנכ"ל התוכן של חברת I-music ומנהלו האישי של שמעון בוסקילה. "מדובר בהעדפה חד-משמעית בהפרש ניכר, הן בהורדת שירים לסלולארי או ל-Ipod והן בהורדת רינגטונים וטרוטונים. "הוזה אותך מולי" של אייל גולן זכה לכמות היסטרית של הורדות. גם ישי לוי, קובי פרץ, מושיק עפיה, ליאור נרקיס, משה פרץ, שרית חדד ושמעון בוסקילה עובדים יפה. מה שקורה זה שההורדות הפכו תחליף לגיטימי ראשון לשוק סינגלים בארץ, שמעולם לא היה קיים כאן. פתאום יש דרך חוקית ומדויקת למדוד מי הכי מבוקש, ומתברר שזו המוזיקה הים-תיכונית".
-אם הקהל מעדיף את הים-תיכונית, איך קורה ששוב מתרבות התלונות על דעיכה גדולה בחשיפה התקשורתית שלה? חזרנו לשנות ה 80'?
"במידה מסוימת, לצערי, כן. בהרבה מקרים עורכים מוזיקליים ברדיו מקבלים סינגל של זמר ים-תיכוני, מתעלמים ממנו, ואז הוא הופך להיט מטורף בהורדות מהרשת ואחרי כמה חודשים גם ברדיו מבינים שהיה פספוס גדול ורק אז מתעוררים ומתחילים להשמיע. הדוגמה הבולטת מהשנה האחרונה היא "ריקוד רומנטי" של ישי לוי. עד שהשיר לא הפך להיט סלולרי הרדיו היה אדיש כלפיו".
"טרוטונים הם המדד החדש להצלחה", מאשר שי (יוטה) בכר, שהיה מעורב בניהולו האישי של עידן יניב, הכוכב החדש של הז'אנר. "את עידן שיווקנו מראש לקהל שכבר עבר את המהפכה, לא קונה דיסקים ובטח לא צרובים בבסטות בתחנה המרכזית, אלא ניגש ישר לאינטרנט. 'חושב עליה' היה להיט הורדות הרבה לפני שהרדיו התחיל להשמיע אותו. עברו חודשים עד שעורכים מוזיקליים התעוררו. מה שקורה זה שהרינגטון החליף את הקלטת של התחנה המרכזית מפעם. אם בזמנו אמרו על זמר ים- תיכוני: 'הוא מכר מאתיים אלף קלטות', היום אומרים: 'שיר שלו עשה מאתיים אלף הורדות'. זו טכנולוגיה חדשה, אבל אותו עיקרון".
ככלל, נראה שהסצנה הים-תיכונית היא הראשונה לאמץ מודל שיווקי חדש, על פיו פורמט הדיסק עובר מהעולם. כמה מבכירי המבצעים בז'אנר מעדיפים להקליט שירים בודדים, לשגר אותם לרדיו אחת לחודשיים או שלושה, ולקצור את הפירות בדמות תמלוגים על ההורדות וכמובן קידום ההופעות החיות. איסוף חומר מוקפד לאלבום שלם, שיראה אור אחת לשנה וחצי בממוצע, הופך במצב החדש לאקט לא רק מיושן אלא גם לא משתלם.
מותו של אלבום, תחייתו של הסינגל
"כל החוקים השתנו", אומר מושיק עפיה, "מי שרוצה לשרוד צריך להבין שאנחנו כאמנים מתפקדים במציאות חדשה, בה קהל כבר לא מחכה לאלבום החדש שלנו. אם פעם היו קונים דיסק שלם, ושומעים מתוכו רק שניים שלושה שירים שאוהבים, היום מורידים אותם ל-Ipod מהאינטרנט וכבר לא צריכים את שאר האלבום. לכן ירדתי מזה. אני רוצה להוציא כל חודשיים בערך שיר חדש, לשמור על נוכחות וקשר עם הקהל. הקובץ הדיגיטאלי החליף את הצרובים".
"זו תגובת שרשרת", מסביר אשר ראובני, "קהל לא קונה יותר דיסקים, אז לחברות תקליטים לא משתלם להשקיע בהקלטות. הם אומרים: 'תביא מאסטר מוכן ואנחנו רק נפיץ אותו'. להקליט שיר בודד זה עשרות אלפי שקלים, כי אם רוצים לקדם אותו כמו שצריך זה גם יחסי ציבור ווידיאו קליפ. המון כסף. ואם זה לא מצליח, מה עשינו? אז לדבר על אלבום שלם? מאיפה מגייסים סכומים כאלה? יש מדיום אחד שלא השתנה ולא ישתנה לעולם - הופעות חיות. כשאין מכירות דיסקים ככה נמדדת ההצלחה ומשם יבוא הכסף. אבל בשביל לממן הפקה עצמאית של אלבום צריך זמר מוכר, בעל שם, שיכול לדרוש תעריף גבוה לכל הופעה ולקבל. מה יעשה הזמר החדש, האלמוני, ששר במועדונים קטנים תמורת פרוטות וחולם להיות כוכב"?
-כלומר שאי אפשר היום לגלות כישרון ים-תיכוני אלמוני ולהפוך אותו לכוכב החדש?
"לא, וזה נורא עצוב. הסיכון גדול מדי. זה קרה לי לא מזמן עם בחור חמד מהמשפחה של נתי וישי לוי. הוא גר בראש העין, מופיע במועדונים, שר נפלא, נראה מצוין. רציתי מאוד לקדם אותו, אבל התחלתי לחשב כמה זה יעלה ופשוט נבהלתי. אם אין לזמר חדש מקור הכנסה משלו, שמאפשר לו לממן עצמאית הקלטת שירים, אז לי אין מה להציע לו כרגע מעבר לסימפטיה. האפשרות היחידה היא לשלוח אותו לאודישנים של 'כוכב נולד', שהוציאה מתוכה לפחות עשרה זמרים טובים בשנים האחרונות שלא היו מקבלים חוזה בדרך אחרת. מישהו היה משקיע בזמר כמו בעז מעודה בלי 'כוכב נולד'? אין סיכוי".
ז'אנר בסכנת הכחדה?
ויש אלו שילכו רחוק עוד יותר בתיאור הסיטואציה החדשה, עד לכדי נבואות שחורות של ממש. יוני רועה, מבכירי היוצרים בז'אנר, שמוצא עצמו בשנים האחרונות תורם פחות ופחות שירים לדור החדש של המבצעים. "המוזיקה הים תיכונית איבדה עצמה לדעת", אומר רועה, "מתרחש תהליך טרגי שניבאתי כבר לפני חמש שנים ולצערי הוא מתגשם במהירות מסחררת. שאל אותי חבר לפני כמה ימים למה אני לא כותב כמעט. הסברתי לו שאין לי שפה משותפת עם הדור החדש של זמרים ים-תיכוניים. "איפה החוכמה הגדולה בחיפוש המתמיד אחרי להיטים בודדים נטו? חושבים רק על הרינגטונים וכמה הורדות יהיו לשיר. לאן זה הוביל אותנו? במקום שהמוזיקה תיעזר בטכנולוגיה החדשה היא משועבדת לה. רוצים ממני לחן שיהיה מתאים לרינגטון. הזמר בכלל לא מדבר איתי ישירות. המנהל האישי שלו אומר לי: 'תביא לי לחן בטמפו 109, כי זה הכי מתאים לרינגטון'. בושה וחרפה".
-או לחילופין, קדמה.
"אני לא מקבל את הקדמה הזו. זה בסך הכל תירוץ של דור עצלן שלא רוצה לעבוד קשה, אבל רוצה ליהנות מהפירות מיד ומהר. קהל לא קונה יותר דיסקים? אז איך ריטה מכרה פלטינה מהאלבום האחרון? כי היא עבדה עליו שלוש וחצי שנים. ככה היינו עושים את זה פעם, כשהייתי מנהל אישי של אמנים כמו אלי לוזון, אביבה אבידן ושלומי שבת. שנה וחצי רק אוספים שירים, נפגשים עם יוצרים, מנתחים כל שורה, מנסים עיבודים שונים. זמר שרוצה רק לקנות כמה שיותר מהר את ה-BMW החדשה בחיים לא יקלוט את זה".
-עובדה שיש הצלחות. עידן יניב למשל.
"עידן יניב הוא לא באמת זמר ים-תיכוני, וכמוהו רוב הדור החדש של המבצעים. זו עוד סיבה שהמוזיקה הים-תיכונית הקלאסית גוועת. כל ההצלחות בשוק הרינגטונים, שכל כך מתגאים בהן, זה רוח וצלצולים. לא הצליחו להיות זנב לאריות אז הפכו ראש לשועלים ומנופפים בזה כהישג. המוזיקה הים-תיכונית האמיתית לא נועדה ממילא ללכת יד ביד עם דור המחשבים. לא הורדות מאינטרנט, לא פורמט רינגטונים, וגם לא עיבודים אלקטרוניים. כל הקלאסיקות בז'אנר הוקלטו עם נשמה וכישרון של נגנים חיים. זה מה שחיבר קהל גדול כל כך לשירים האלה. מי שהמציא את הנוסחה החדשה היה אייל גולן, כשהתחיל להקליט עם זאב נחמה ותמיר קליסקי מ'אתניקס'. זו הייתה הצלחה אדירה, אבל זה כבר לא היה ים-תיכוני אלא פופ מערבי לכל דבר, רק עם סלסולים בשירה. זה מה שרוב הזמרים החדשים עושים כיום, בהם עידן יניב. זה אולי מצליח, יש ללא ספק קולות טובים, אבל ים-תיכוני זה לא. זה גם לא תרבות. מקסימום תרבות אינסטנט".
אז כמה כסף עושה להיט סלולרי
הלהיטים הים תיכוניים הסלולריים הם גם הפופולאריים ביותר במכירות, והופכים לאפיק הכנסה שני בחשיבותו אחרי ההכנסות מהופעות שעדיין במקום הראשון. מחיר ממוצע של מוצר סלולרי הוא 3 שקלים כאשר משוקללים למחיר זה המוצרים הבאים: צפייה בקליפ, הורדת קליפ, האזנה לשיר, הורדת שיר, טרוטונים ושיר בהמתנה. השיקלול אינו כולל רינגטונים פוליפוניים שהולכים ונעלמים מהעולם.
שירים כמו "ריקוד רומנטי" של ישי לוי או "הוזה אותך מולי" של אייל גולן, מגיעים ל 200 אלף שימושים בשלושת החברות (אוראנג', פלאפון וסלקום) ואף יותר. שימושים אלו מייצרים הכנסה ממוצעת של 600 אלף ש"ח בחצי שנה מהרגע שיצאו. החברה הסלולארית גובה עמלה של כ-60 אחוזים, מה שמשאיר לאמן 240 אלף ש"ח שבהם הוא יצטרך גם להתחלק עם סוכנו ועם מייצגו הסלולרי, שלרוב יקחו 30-50 אחוזים מחלקו. 4 להיטים בשנה, יכולים בשקט להניב לאייל גולן, קובי פרץ, ישי לוי וחבריהם כמיליון ש"ח.