כשמדברים על צביקה פיק מיד עולה לראש המילה המאוסה "קאמבק". אבל נדמה שצביקה פיק תמיד היה כאן, ותמיד יהיה, עם אותם להיטי פופ ענקיים שכולם כבר יודעים בעל פה, שאחרי שעשו את הסיבוב במחזמר "מרי לו" בתאטרון הפכו כעת לסדרה "תמיד אותו חלום" בכבלים, בבימויו של איתן פוקס.

צביקה פיק בראיון לגל אוחובסקי ב"פסקול העשור"

אבל ההתחלה לא היתה פשוטה. בבית הספר היסודי וגם בלהקות הקצב בהן היה חבר בנעוריו בארץ, לא נתנו לו לשיר כי טענו שיש לו קול מוזר שבא מהאף וציוו עליו להתרכז בפסנתר ובאורגן. בלהקת "השמנים והרזים" בה היה עוזי פוקס הסולן, נתנו לו לשיר רק את "I Started A Joke" של הבי ג'יז, כיוון ששר גבוה כמוהם. "צביקה לו יכול היה להתחרות בי אז", נזכר פוקס, "אבל אחרי שאני עזבתי הוא זכה בבחורות".

בשנות ה-70', פיק, שבא מלהקות הקצב כמו "השמנים והרזים" וה"שוקולדה", היה לכוכב הפופ האמיתי הראשון בארץ, אחרי שכיכב במחזמר "שיער" בתפקיד הראשי של קלוד. הילדות צרחו בהופעות והתעלפו למרגלות הבמה. מסתבר שרק מדינה כמו ישראל יכולה לייצר כוכב פופ אמיתי שמחליט ששמו הפרטי יהיה "צביקה", משל היה קיבוצניק עם סנדלים ומכנסיים קצרים שעובד בפלחה. זאת בזמן שמו האמיתי של פיק בתעודת הזהות הוא "הנריק", הוריו, יוצאי פולין, קראו לו כמובן בשם החיבה "הרשל'ה".

בהמשך הקריירה, כמלחין ומעבד, היה פיק פורץ דרך אמיתי בתחום הפופ העולמי והדיסקו, עם שיר כמו "הרקדן האוטומטי" שיצא כבר ב-73', עוד לפני שהעולם הכיר את להקת "אבבא". לשיאו בעשור הזה הגיע פיק עם האלבום "מוסיקה" ב-78', שכלל קלאסיקות כמו "נאסף תשרי", "אין מדינה לאהבה" ו"אהבה בסוף הקיץ" ועם הופעות הענק בעיר הנוער.

שנות ה-80' היו שנות השפל של פיק. הוא הפסיק למכור תקליטים ומספר הצופים בהופעותיו ירד. "הופעתי בלוגוס בתל אביב", הוא משחזר, "הופעתי גם מול 40 איש באולם של מאה, הייתי מרכיב לעצמי את הסינתיסייזר ואחר כך דופק כניסה כאילו הרכיבו אותו בשבילי". היום, כשהוא שוב כוכב, פיק יודע להעריך את ההערצה יותר מפעם, בגלל אותן שנות שפל.

באותן שנים, שנות ה-80', ניסה פיק פעם אחרי פעם להגיע לאירוויזיון, כדי לפתח קריירה בין לאומית, אבל נכשל שוב ושוב. חמש פעמים לא עבר את ה"קדם אירוויזיון". הוא מצא את עצמו בתחילת שנות ה-90' מופיע במועדוני רוק עם להקת "נושאי המגבעת" בהרכב ליווי. "הם ניגנו מוזיקה רועשת עם טייטסים וגרביונים והזכירו לי את עצמי כשהייתי צעיר", הוא אומר, "לפעמים אתה מתמסחר ושוכח שהיית רוקיסט מלידה".

צביקה פיק הצליח לעשות את זה שוב בגדול רק בסוף שנות ה-90'. מרגע ש"דיווה" אותו הלחין לדנה אינטרנשיונל זכה באירוויזיון ב-98', פיק לא ירד מהכותרות. הופעות, "מרי לו" בתאטרון, פסטיגל, שופט ב"כוכב נולד", "המאסטרו" בערוץ ביפ, דור ההמשך המשפחתי בדמות שרונה ודניאלה ועכשיו כאמור "תמיד אותו חלום". בנוסף, פתח "דיווה" לפיק את השער לקריירה כמלחין ברוסיה ובמדינות אחרות.

בנוסף המשיך ליצור צביקה פיק להיטי ענק לאמנים אחרים. אחרי "יד ביד", "שיר הפרחה" ו"גבריאל" לעפרה חזה ז"ל, "אלף נשיקות" ליהורם גאון וכאמור "דיווה" לדנה, הוא הלחין את "הלב (לילה סתווי)" למאיה בוסקילה, את "חלומות מתגשמים" לכוכב נולד ועוד.לאחרונה חזר פיק להלחין לבוסקילה בלהיט "נשמתי", כחלק מפרויקט "עשרה לעשר" של סלקום, במסגרתו הלחין עשרה שירים חדשים לעשר זמרות נבחרות, ביניהן בתו דניאלה פיק, אורטל אופק, דנה לפידות ולי טריפון.

רק אלבומים חדשים, עם שירים חדשים, עם להיטים שלו עצמו כזמר, לא הצליח פיק לנפק בעשור הזה. אולי עכשיו זה יקרה, באלבום עליו הוא עובד בימים אלה, וטוען, כדרכו: "זו השנה היפה ביותר בקריירה שלי, הפאזל של החיים שלי מתמלא, זה נעים שמכבדים ומעריכים אותך".

כששואלים את פיק מה כן מפריע לו הוא מסביר: "לאורך שנים נענשתי קשות על חוסר הבנה של אנשים את הנושא של 'יחסי ציבור'. קשה היה להםלקבל את זה שמי שמתלבש בצורה מסוימת וחי חיים של פופ סטאר יכול גם ליצור מוזיקה טובה".

עוד במוזיקה:

אדיר אוחיון בהשמעת בכורה וראיון; אייל גולן ושרית חדד בדואט; נינט בקאבר לרובי וויליאמס;

המוביל הארצי - מצעד ההשמעות השבועי; שלומי סרנגה חוגג זהב ל"מונו"; ערב מחווה לחוה אלברשטיין;

מוקי ויוסלס איי.די בהופעה; טימבלנד - "Morning After Dark"; ; הראל סקעת ברמיקס ל"בואי היום";

קובי שאלתיאל ממקסס את "Ayla"; קרייסטל לייק ביורודאנס עם "ג'סיקה"; הטרמפולינה - "אני"; עדי רן - "צב"; אביב גדג' - "יוון"