את אדם בכור אתם מכירים בשם הבמה קוטג', שמלווה אותו כבר שנים. האמת היא שקוטג', כפרסונה תקשורתית, הרבה יותר מפורסם מהמוזיקה שעשה עד כה, שכוללת בעיקר שני אלבומים עם הרכב הראפ "בויאקה", בו שירת יחד עם חברו הטוב קוואמי דה לה פוקס (אייל פרידמן) ועם נמרוד רשף (נימי נים משבק ס). אולי זה השם הזה, קוטג', שהוא כה זכיר, אולי שן הזהב והראסטות, אולי חנות תוספות השיער וחנות הבגדים שפתח והטרנד האנטי-תאגידי שקידם.
ואולי אותה כריזמה ואותו כישרון מוזיקלי שמביאים את קוטג' במצב לא רע בכלל לקראת אלבום הסולו הראשון שלו שייצא השבוע, אותו הקדימו הסינגלים "איזו אישה", "אמא", "גנג'ה וויד" ו"בשביל המוזיקה". בלי שן הזהב, בלי הראסטות, בלי התדמית ההיא של הראפר, למרות שלא ויתר לגמרי על הראפ.
"חצי מהראפרים אומרים ש'בויאקה' הקדימה את זמנה"
"פשוט שבעתי מהתדמית המוחצנת שהיתה לי", אומר קוטג'. "התבגרתי, אני בן 38. לפני שבוע חגגתי. יש משהו בגיל הזה שהתחלתי להיסגר על עצמי ולסלוד מעולם השקרים של השואוביזנס. את האלבום הזה הרמתי לבד, בלי השקעות וחברת תקליטים. ניסיתי לעבוד מול אחת החברות הגדולות, אבל ההתנהלות מולם היתה איטית ומסורבלת והם ניסו להכתיב לי דברים לפי מה שנראה להם שיעבוד.
"אז אני עושה הכל: עיצוב פלאייר ופוסטר וכמובן סגרתי עם חברת ההפצה 'היי פידיליטי' שנמצאים עכשיו בתנופה. אני עושה הכל עצמאית, משלם ליחצנית, חי מהחנות שלי "No Logo", שמושתתת על בגדי מעצבים ישראלים, שמקבלים חצי מהכסף של המכירה והשאר הולך לאלבום. אני לא נשוי, חי רק עם הכלבלב שלי 'פאקו', שהיה עליו שיר ב'בויאקה', ואמרתי לעצמי שעדיף לאכול שנה שלמה בבית במקום בחוץ ולחסוך".
-ההפסקה ארוכה שלקחת קשורה בכישלון האלבום השני של "בויאקה"?
"'בויאקה' לא הגיעה למקומות שציפו להגיע מהרבה סיבות. יש קהל מאוד גדול של מעריצים שמתוודעים לזה וגדלו על זה. חצי מהראפרים אומרים שגדלו עלינו. אמרו 'הקדמתם את זמנכם'. אבל משהו שם לא עבד, זה התפרק וכבוד ההרכב במקומו מונח".
"אין כמו לקבל טלפון מהבנק כשהפקידה חייבת לקרוא לי 'מר קוטג''"
-איך חזרת למוזיקה?
"האלבום הזה הוקלט תוך ארבעה חודשים, ברגע שהחלטתי שזהו זה. הקלטתי עם בבאגנושקה - דניאל קסטנבוים. הוא הפיק לי את רוב האלבום מלבד שני שירים, "אמא" שהפיק אסי איילון. ו"איזו אישה" שהפיק מומי לוי. עשיתי את האלבום עם חברים שנרתמו לעזור, עם ידיים משולבות, נכנסו בזה יחד. בניגוד לציפיות זה לא אלבום היפ הופ, פרט ל-3 או 4 שירים אחד מה זה 'בשביל המוזיקה' עם קוואמי. השאר זה רגאיי, ראגאמופין ועוד סגנונות. אני מרגיש שנפתחתי בשירה ומגדיר את עצמי כזמר ומוזיקאי, כבר לא ראפר".
-ההתבגרות שלך קשורה בויתור על ההיפ הופ והראפ?
"ראפ יכול להיות גם בשל ובועט. אני אוהב היפ הופ, עושה את זה ואני טוב בזה, אבל אוהב לגלות דברים חדשים. אני אמן שנמצא בחיפוש תמידי, תמיד מחפש, לא ז'אנריסט, לא מאמין בזה. כמוזיקאי אני מאמין שאני צריך להתנסות בדברים וזה מה שאני עושה בעצם. אני מאמין במוזיקה, היא שינתה לי את החיים. בלעדיה העולם היה נראה כמו ביסקוויט בן 5 שנים".
-איך זה שעד היום לא עשית פרסומת לקוטג'?
"אני אעשה רק כשיהיה לאחת מחברות החלב הרבה מאוד כסף לשלם, רק תמורת בית. אם ייצא לי מזה קוטג', אני מוכן לעשות פרסומת לקוטג'. אבל זה סכום שלא יתנו לי. זה סתם פנטזיה. אני התפרסמתי עם השם הזה ואין אף אחד שקוראים לו ככה, אז אם רוצים אותי אני מוכן, אבל רוצה קוטג' תמורת זה. אגב, משך כמה שנים טובות השם קוטג' הופיע בתעודת זהות, כי הייתי באטרף. אין כמו לקבל טלפון מהבנק כשהפקידה חייבת לקרוא לי 'מר קוטג''".
"אני לא מנסה להיות סופרסטאר"
_b.jpg "קוטג' 2 (צילום: גיא פיטשון)")
-הפרסונה שלך כקוטג' מוכרת יותר מכל שיר שלך.
"נכון, כי לא הוצאתי עדיין אלבום בכורה. כל השנים בניתי חיים, עסק שתומך בי, נסעתי הרבה לחו"ל – מקסיקו, תאילנד, טיילתי, חייתי. חוויתי חוויות ואני שלם עם זה לחלוטין. ואז אמרתי יאללה אני מתאבד על האלבום. אני לא נעלב מהשאלה כי אני לא מנסה להיות סופרסטאר, פשוט רוצה ליצור מוזיקה כל הזמן ולנגוע באנשים, כמו בשיר 'אמא' שמאוד ריגש אנשים. למרות שלא קיבלתי פלייליסט בגלגלצ היו המון תגובות ובשביל הנגיעה הזו אני עושה מוזיקה. להזכיר לאנשים שהחיים פשוטים וקלים. אני אופטימי להחריד. אני אעשה את שלי ואם ירצו ללכת אחרי אז תפדאלו".
-אז מהן הציפיות שלך מבחינת הצלחה?
"לא גבוהות, מהסיבה הפשוטה שאני לא רוצה אכזבות. אני לא חי בלה לה לנד. יש המון כוחות שעובדים ומחליטים מה יקרה. זה משמים, אם צריך לקרות - יקרה. בינתיים צריך להתאמץ, לעבוד קשה, להמציא עצמי מחדש, להיות בתחרות עם עצמי. אם ההצלחה תגיע אני אגיד 'וולקאם', אבל אהיה מלא ומאושר עם כל מה שיהיה".
קוטג' ישיק את אלבומו החדש ב-13.8 במועדון הברזילי בתל אביב