"אני חושב שהגעתי לנקודה הזאת בקריירה בזכות שיגעון וחלומות", מספר פרנק גסטון בראיון מיוחד שערך איתנו לקראת שידור "Ones to Watch", תכנית שהפיקה רשת CNN ועוסקת בפועלו של הכוריאוגרף המצליח, שמלבד העובדה שעבד עם כוכבי תעשיית המוזיקה הגדולים ביותר בארצות הברית, גם הפך לאחד האנשים הקרובים ביותר לביונסה. "המשפחה שלי רצתה שאהפוך לרופא או עורך דין, אך לא היה בי את הטירוף לחשוב שאצליח לעשות את זה, הייתי מסור ומונע. אתה חייב לאהוב את מה שאתה עושה. אתה צריך ללמוד, להיות פתוח לכל דבר, לעשות דברים גם כשאתה לא רוצה לעשות. זה כל כך מוזר, ויתרתי על אהבה בשביל זה, אבל אני בר מזל ומבורך להיות איפה שאני היום".
אתה אמן תנועה ומחול שיכול למנות יותר משיא אחד בקריירה. מי נתן לך השראה להגיע לאן שהגעת?
"הרבה אנשים נתנו לי השראה, פרד אסטר, מרטין לותר קינג, ג'יימס בראון, ג'רום רובינס, בוב פוסי, מייקל ג'קסון, ואפילו אני לעצמי".
זה קשה לעבוד עם אמנים כמו אלו שעבדת איתם, למשל ג'ניפר לופז? הם ודאי יכולים להיות נודניקים לא קטנים.
"קשה לי עם הרבה אנשים, אבל אני מנסה להיכנס לעבודות האלו ביושר ובכנות, ואני מנסה להיות מחויב למה שאני עושה מתוך אהבה. לכן זה לא באמת קשה. החלק שהוא כן קשה זה ההתמודדות עם האנשים שנמצאים סביב האמנים ולא בהכרח מהסיבות הנכונות, או שהם מאוימים ובגלל זה ינסו להוציא אותך רע. אבל הם לא באמת יכולים לעשות את זה, מכיוון שהאמן יודע שאני כן ואמיתי. זאת הסיבה שאני יכול לעבוד עם אמנים גדולים כאלו, הם יכולים להבחין ביושר ובכנות שלי. אני זוכר שכשאנשי CNN באו לראיין אותי, היא פרגנה ועשתה סימן עם האגודלים של 'תן להם בראש'. היא תומכת מאוד, נתנה לנו להביא מצלמות לחדרי חזרות והיתה מאוד שמחה על זה. הרבה אמנים יכולים להפוך לפרימדונות ולא לאפשר למצלמות להיכנס, אבל ג'ניפר היא מהסוג המפרגן".
היו בעבר אמנים שלא הסכמת לעבוד איתם?
"כן, היו כאלו. אבל מן הסתם אני לא יכולה להזכיר שמות".
"אף פעם לא מתעצבן כששואלים אותי על ביונסה"
אני אזכיר את השם שלה, ביונסה. איזה תהליך עברתם יחד במהלך כל השנים של העבודה האינטנסיבית?
"פגשתי את ביונסה כשהיתה בת 15, והתהליך שעברנו הוא שלמדנו לכבד אחד את השניה וליצור חזון משותף. אני חושב שנתתי לביונסה הרבה ידע בכל מה שקשור לריקוד ולדברים חזותיים, ויש לי הרבה כבוד אליה. היא מאוד מוכשרת. למעשה, יכול להיות שהיא הגיעה מכוכב אחר מרוב שהכישרון שלה נדיר".
מתוך ההיכרות העמוקה שלכם, אתה חושב שביונסה אי פעם תופיע במקום קטן כמו ישראל?
"אני בטוח שהיא תופיע בישראל. הכל תלוי בלוח הזמנים שלה אני משער".
היית יכול להגיע למעמד הזה אילולא כל הכוכבים שעבדת איתם?
"אה, בכלל לא. תמיד אמרתי שאם אי פעם אכתוב ספר הוא ייקרא 'שתף את האור, כוכב בהיר' (תרגום חופשי). תמיד הרגשתי שאלוהים הכין אותי למשהו גדול וטוב יותר. למה אני מכיר את כל האמנים האלו? למה אני מכירה את אשר? את מייקל ג'קסון? אני חושב שמשהו יקרה בחיי ושאזדקק לעזרה שלהם, ורק עצם העובדה שאני מזוהה איתם יעזור לי בדרך. אני אף פעם לא מתעייף כששואלים אותי על ביונסה או על מישהו שאני עובד איתו, אני זקוק לזה. בימים אלו כולם רוצים להיות בסביבת כוכבים. אני מחזיק אפילו בתמונה של הנשיא אובמה ושלי, וזה מדהים אותי. אבל לא, לא הייתי יכול להגיע לאן שהגעתי אילולא האנשים האלו".
תספר על הרגע שבו הכל השתנה מבחינתך.
"יש לי הרבה סיפורים מעניינים, אבל אני מניח שהבא הוא האחד שגרם לי להיות מי שאני. תמיד אזכור את הרגע בו הגעתי בפעם הראשונה ללוס אנג'לס, הוזמנתי לאירוע הוליוודי והשם שלי היה ברשימת האורחים, אלא שהם לא נתנו לי להיכנס. אז מג'יק ג'ונסון הגיע למקום והם דחפו אותי הצידה והתעלמו מהעובדה שהשם שלי נמצא ברשימה. חשבתי שזה כל כך לא מכובד. מכאן ואילך, אמרתי לעצמי שאעבור כל דלת בעולם, והם יגידו 'זה פרנק גסטון, תנו לו להיכנס'. זה משהו שקרה והעציב אותי, אבל גם הזיז אותי למקום שהגעתי אליו היום".
איך העבודה עם מייקל ג'קסון השפיעה עליך?
"ידעתי שאני יכול לעשות את זה כשפגשתי את מייקל. זה שינה אותי. ראיתי את אמא שלו מגיע של 'Smooth Criminal' באחד הימים, עם אחות או חברה, לא בטוח מי זאת היתה. הבנתי שמייקל היה בחור רגיל. אמא שלו אכלה פופקורן, ואני זוכר שאמא שלי היתה אוכלת פופקורן. אמנם כמו ליידי, אבל אז משפשפת את המלח בין האצבעות. לעולם לא אשכח כשראיתי את אמא של מייקל עושה את זה, והבנתי שהן בדיוק אותו הדבר. זה גרם לי להבין שכולם בני אדם, שמייקל בן אדם, ולא משנה מה הוא עשה פיזית לגוף או לפנים שלו, הוא עדיין היה בחור אפרו-אמריקאי רגיל".
עכשיו יש את התכנית ב-CNN. זה משהו שדמיינת לפני עשרים שנה, שמישהו יתעד את חייך לטלוויזיה?
"אני באמת מעריך את CNN על כך שהם עושים תכנית עליי. בדיוק שמעתי שיר, ואני יכול לצטט, 'I’m still working on my masterpiece', ואני מרגישה ש-CNN זה חלק מהמסע שלי. עוד לא עשיתי את השיר הכי טוב שלי, את הריקוד הטוב ביותר שלי, האירוע הגדול בחיי, עדיין לא עבדתי מספיק בשביל תעשיית המוזיקה כמו שאני מתכנן. כך שאני מקווה שבעתיד CNN לא יעשו אך ורק פרק של שלושים דקות עליי, אלא יותר כמו שעתיים, או שבוע של דוקומנטרי על האגדה שהצילה את תעשיית המוזיקה. אבל תודה CNN. וכן, חשבתי שיום אחד יקרה משהו כזה, בגלל שאני חולם על העתיד ואני משוגע".
FRANK GATSON - Tv Reel from Chokolate.. mmm on Vimeo.
מה הסיכויים שתוכל ללמד את הקהל הישראלי כמה צעדים? הוא לא בדיוק ידוע ביכולת האדירה שלו לנענע את הישבן.
"אנשים תמיד חושבים שתנועה צריכה להיות גדולה ואנרגטית, כמו של מייקל של ג'קסון או של ביונסה. לאלביס היתה תנועה, לסם קוק היתה תנועה, מרווין גיי, גלדיס נייט, לכולם היתה תנועה ייחודית כל כך. לפעמים הפשטות טובה יותר מהכל. אלמד את הישראלים כל מה שארגיש אחרי שאבקר שם ואראה את מה שאתם עושים באופן טבעי. אנשים צריכים למצוא את מה שייחודי בהם, לא להעתיק סגנון אמריקאי לדוגמה. הייתי ממליץ לכם למצוא את הסגנון שלכם, וזה לא חייב להיות טוורקינג".
אנחנו מסיימים עכשיו, אבל לא לפני שתספר לצלילי איזה שיר לא תפסיק לזוז לעולם.
"לעולם לא אפסיק לרקוד לצלילי 'Uptown Funk', בדיוק כמו שאני עושה עכשיו! יש משהו בשיר הזה שמרגיש כאילו היא הגיע מהימים בהם הייתי בתיכון. פשוט כיף טהור. איך הילד הזה, ברונו מארס, מתחבר לחוויות שלי כאיש צעיר. זה פשוט מרגיש טוב. בכל פעם שאני שומע את זה אני יכול לדמיין את עצמי עושה את תנועת ה'גוט פוט' במועדון".
"Ones to Watch" תשודר באפיק 102 ב-YES:
יום שישי (13.2) - 12:30,18:30
יום שבת - 16:30, 22:30
יום שני - 06:30
יום שלישי - 12:30, 19:30
יום רביעי - 06:30, 11:30
