הזמר אדם כבר חצה את גיל 50. כוכב האייטיז שהרטיט לבבות של צעירות עם להיטי ענק כמו "אין מוצא", "סוד" ו"מצטער" הוא כיום אדם אחר, בוגר, מחפש, מתמודד, מתפרנס, מטפל בעצמו אחרי שנים של שריטות ויוצא למופע חדש, בעקבות סרט על חייו וגילוי מחודש של עצמו דרך חיבור עם עמותת "אנוש".
בשנה האחרונה התחבר אדם (שנולד בשם חיים כהן) לעמותת "אנוש" המטפלת בפגועי נפש. הרקע: היותו בן לאם החולה במניה דפרסיה והתמודדותו עם המצבים אליהם נקלע כילד בעקבות המצב אליו נולד. במסגרת החיבור עם העמותה הוציא אדם את הקליפ "בית", המוקדש לזכרה של אמו, חוה ז"ל, שהלכה לעולמה לפני 11 שנה. הקליפ צולם בלוקיישן זהה לבית ילדותו של אדם, בהשתתפות השחקנית רינה לביא ובשילוב תמונות מילדותו כחיים כהן. את השיר, שלקוח מאלבומו האחרון של אדם "רגעים קטנים", חיבר חיים קינן והלחין איתי פרלמן נסיך.
השיר "בית" הוא שיר הנושא של המופע החדש של אדם, מופע המתאר מסע אישי מיוחד אותו הוא עובר בימים אלה. אדם יופיע אתו במוצאי שבת הקרובה, 29 בינואר, בבית אביחי בירושלים. במופע הוא צפוי להשאיר בצד את הלהיטים המוכרים ותחתם יבצע שירים יפים אך פחות מוכרים מאלבומו, את רובם לא שר מאז שהוקלטו, כמו "באפריל או במאי", "והוא לבד" והדואט עם ליאורה "נגד הגורל". כמו כן יבצע שלוש גרסאות כיסוי, ביניהן "לכל איש יש שם" וכמובן שירים מאלבומו האחרון. אין ספק שזהו אדם אחר.
"כשאמא שלי היתה בהתקפים היו רגעים מאוד לא נעימים"
"הלהיטים הגדולים מפעם לא יהיו", הוא אומר, "אני שומר אותם למופע אקוסטי ומופע רוק שיבואו בהמשך. היום אני מחפש משהו אחר, יש לי מה להגיד, ואעשה זאת דרך שירים חדשים ושירים ותיקים שלא שרתי כבר 15 שנה ויותר. זה דורש מבחינתי המון אומץ להופיע ככה, אבל אני מחפש לצאת מהופעה ולהרגיש שאמרתי משהו, שאנשים הקשיבו ושנוצר דיאלוג ביני לבין הקהל".
"זה גם מופע תיאטרלי שבו אני מדבר הרבה עם הקהל, מדבר שם על עצמי בגוף שלישי, מספר את סיפור החיים של מישהו וברור שזה אני - ילד, איש, זמר, אמן. הקהל מקשיב לי, כמו פסיכולוג. הבלגן של אמא השפיע עלי מגיל 6. אני ואחותי סובלים ממחיקת זיכרון של הילדות. אחותי לא זוכרת עד גיל 16, אני לא זוכר את היום הראשון בבית ספר, את בר המצווה. הזיכרון שלי מתחיל בגיל 14-15. אמא שלי היתה אישה מדהימה אבל חולה. בזמנים שהיא היתה בהתקפים היו רגעים מאוד לא נעימים וכשהיא היתה בסדר היו רגעים מדהימים".
-הושפעת מהמצב שלה גם בתקופה של ההצלחה הגדולה?
"כן, בודאי. היא מאוד שמחה על ההצלחה שלי, זה היה בשבילה פרס ענק, מדליה, היא היתה גאה בי מאוד, אבל ההצלחה שלי לא הבריאה אותה. בגיל 17 עזבתי את הבית. ברחתי ממנה והיום אני מכה על חטא. ברחתי כל הזמן ואני כועס על עצמי. עזבתי את הבית כדי לא להיות בו. היא היתה בהתקפים ולא עניתי לטלפון. שמתי ראש מתחת לשמיכה, בת יענה לכל דבר".
"למה ברחתי בגיל 30? הייתי אמור לא לברוח!"
"הפסיכולוגיה הנפוצה אומרת שלא היתה לי ברירה אלא לברוח. אף פעם לא הלכתי לטיפול, אבל אנשי מקצוע מ'אנוש' אמרו לי 'אל תאשים את עצמך'. אבל בגיל 30 לא הייתי ילד. בגיל 30 חייתי עם העבר מגיל 6 והתנהגתי אותו דבר. למה ברחתי בגיל 30? הייתי אמור לא לברוח!, ומה אז? יש אנשי מקצוע שאמרו לי שלכעוס עליה זה התרפיה, אבל אני חי עם זה, וכשזה גורם לי לבכות אני בוכה. לא אלך לפסיכולוג שישכנע אותי במשך עשר שנים לכעוס על אמא שלי".
אל המופע החדש הגיע אדם בעקבות סרט אישי שעשתה עליו מירי פרלמן, המנהלת, אשת יחסי הציבור ובימאית הקליפים שלו, שמלווה אותו מאז ועד היום. בסרט חשף את חייו האישיים ואת הסיפור הטראגי של אמו. "מאז שהסרט עלי יצא קורים דברים שנותנים לי להרגיש יותר טוב עם עצמי", אומר אדם. "אם היית אומר לי לפני כמה חודשים שיהיה לי אומץ ללכת על מופע כזה לא הייתי מאמין. אבל קילפתי וחיטטתי עם עצמי.
"אחרי שנים של מלחמות עם עצמי אני יכול לכעוס על איך שהתנהגתי עם אמא שלי"
"הסרט, החיבור ל'אנוש', היכולת שלי לדבר על אמא שלי באופן גלוי - הכל חיבר אותי למקום אחר באישיות שלי, שידעתי שהוא קיים אבל לא היה לי לינק או גשר אליו. היום אני מבין יותר טוב מי אני ומסתכל לתוך הדברים. אחרי שנים של מלחמות עם עצמי אני יכול להתבונן ולכעוס על איך שהתנהגתי עם אמא שלי, וזה לא מובן מאליו מבחינתי, כי לוקח זמן להיות מסוגל להביט בראי מבלי לשקר. היום, אחרי גיל 50, אני כבר מבין את החיים יותר, התובנות על החיים באות עם הזמן".
-אתה לא נראה בן 50.
"זה גנים. אני לא עושה שום דבר כדי לשמור על איך שאני נראה. אולי גם זה יקרה עם הזמן, אולי זו ההפתעה של העשור הקרוב".
-ומה מעניין אותך היום?
"אני מחפש הרבה יותר תוכן בעשייה, משהו שיעשיר אותי יותר רוחנית. לסיים הופעה, להגיע הביתה ולהרגיש מלא מהעשייה שלי. ואין מה לעשות, בשואו ביזנס גם הולכים לעבוד. היום מחפש לעשות דברים שאני נהנה מהם, עומקים שאני יכול לגעת בהם. פעם זה לא היה אפשרי כי עבדתי רק על הקטע החיצוני".
"אם יחכו לי בפארק הירקון 50 אלף איש אני אלך"
-ואתה לא מתגעגע לתקופה ההיא.
"לבמה כן, אבל לא לתוצרי הלוואי. זה לא רק שיצרחו ויפשיטו אותי, זה כל העסק כולו. אם יחכו לי בפארק הירקון 50 אלף איש אני אלך, כי הדם שלי צריך את האדרנלין, אבל אני לא שם את עצמי במקום הזה. ברור שאם האלבום שלי יצליח אני אלך לקיסריה. אבל העניין הוא לא הגודל, אלא התכנים של היצירה. של מה שאני שם בפנים, מה שזה גורם לי על הבמה, ממה אני נהנה. כבר הופעתי מול 30 אלף איש ואמבולנסים נכנסו להוציא מעריצות מתעלפות אבל בפנים הרגשתי נורא ריק. חצי מההופעה הייתי עסוק באיך אני יוצא משם בלי להיפגע. ולפני ההופעה כל המתח של איך אני עולה לבמה".
"אני רוצה להופיע ולשיר ושיאהבו, לשתף, שישירו איתי, לא משנה אם זה מאה איש או עשרת אלפים. בעשרים אלף איש יש כוח גם חוץ מכוח כלכלי, וגם כן לא בהכרח. בקטע הכלכלי הייתי בכל מקום. זה יותר העניין של אם יש לי סיי או אין לי סיי. אני לא מוצא הרבה טעם אחרי 20 שנה כאמן ותיק שצריך להילחם על מקומו לחזור ולהתרפק על העבר. אני רואה את עצמי מופיע גם בגיל 65. אולי אז אשיר את 'נוסע רחוק', אבל יהיו לי עוד הרבה אמירות עד אז. רוצה להישען על מה שקורה היום. יש את כל מה שעשיתי עד היום, אני ממש לא שוכח, אבל לא יכול לחיות על זה".
"אם אספק למדיה מה שהיא רוצה היא תפרגן לי"
-אתה מקבל היום את הכבוד שמגיע לך כאמן ותיק?
"קל להגיד שלא נותנים כבוד, אבל בכל מקום שאני הולך אליו אני מקבל יחס מאוד מכובד. נותנים לי המון ריספקט, אומרים שאפו על מי שהייתי. אני יודע להבין בבירור שלמדיה יש את הצרכים שלה ואני לא יכול לדרוש פרגון אם אני לא מספק לה את הצרכים. אם אספק לה מה שהיא רוצה לקבל היא תפרגן לי בכיף. לא עושים לי דווקא. אם אבוא עם משהו שכולם ירצו, נגיד תקליט עם חמישה להיטים, המדיה תשמיע. פעם הקהל היה השתקפות של המדיה. היום זה התהפך והיא השתקפות שלו ואם יהיה לי מה למכור אז יקנו ואם לא אז לא ייקחו אותי, כי המדיה צריכה להתפרנס והיא חייבת להיות מסחרית".
-כבר חשפת את חייך האישיים, חשבת על אפשרות להכניס מצלמה הביתה?
"בסרט הלכתי עד הסוף, אבל כשעלה הרעיון שמצלמה תצלם אותי בבית 24 שעות אמרתי לא. יש לי גבולות אדומים. לא כי לא נעים לי, אלא כי יש דברים שאני מרגיש איתם לא נוח ואותם לא אעשה. אם אעשה אותם המדיה תזלזל בי. אז אי אפשר להגיד שמכרתי הכל בשביל עוד להיט או הצלחה, בכל זאת, אני אדם".