דניאלה פיק מוציאה את השיר החדש "Love Me", אותו כתבה והלחינה, עם עיבוד והפקה מוזיקלית של לוי בן-ברוך. לאחר כמה שירי דאנס-פופ כמו "אולה" (והגרסה באנגלית "Oh Oh"), "מאוהבת", "Yala Yala" והקאבר ל"What Is Love" של האדאוויי, מתמקדת כעת פיק בבלדת פסנתר, בה היא שרה הכי יפה והכי טוב ששרה אי פעם.
זהו למעשה הסינגל השני שיוצא מתוך הפרויקט של פיק, שכולל שלושה שירים באנגלית (הראשון היה הקאבר להאדאוויי) ובו היא משתפת פעולה עם חברת "טריומף" הבינלאומית. "השיר הזה נכתב והולחן לפני שלוש שנים, ב- 2009", אומרת פיק. "הוא הגיע בתקופה שהתחברתי לסול וזמרות סול כמו ג'ניס ג'ופלין".
-מזכיר קצת את איימי וויינהאוס ואדל?
"ההשפעה לא מהן. את איימי גיליתי לצערי מאוחר, לא היה לי דיסק שלה באוטו. אהבתי אותה ,אבל יש לי נטייה להסתכל אחורה לשנות ה-60' וה-70' דווקא. גם אמרו לי שזה מזכיר את אדל, אבל העובדה היא שכתבתי את השיר שנה לפני שאדל נהייתה כוכבת. ההשפעות שלי הן מלפני אדל".
-מאיפה הבאת את הביצוע הזה?
"השירה והסוליות זה בא לי מהבטן והקול הנמוך והטיפה מחוספס עם הרבה נשמה בא ממקום שנוח לי איתו. יכולתי להוציא את הקול הזה כשהצלחתי להלחין שירים כאלה. כמישהי שגם כותבת ומלחינה הייתי צריכה להיות קשובה למקומות שאני רוצה לבטא וכאן הייתי קשובה למשהו בפנים. הבתים פה מאוד סיפוריים ומתפתלים והפזמון הוא צעקה גדולה של 'לאב מי'. זה גם נכתב למישהו ספציפי וגם כביקוש אהבה באופן כללי. כולנו רוצים שיאהבו אותנו וכאן זה בא לצעוק את הצעקה הזו".
_g.jpg "דניאלה פיק פרומו (צילום: פבל בולו)")
-על מי נכתב השיר?
"על מישהו שהיתה לי איתו אהבה. אני לא חושפת, כי אז זה כבר לא יהיה שלי. מה שבטוח זה שהוא נכתב לפני הקשרים המפורסמים שלי שהיו ברכילות, זה לא עליהם. זה נכתב על מישהו אנונימי, לא מפורסם ולכן אני לא מגלה. אני כותבת מתוך משהו אישי, מודפעת ממשהו מסביבי או השראה מסרטים או משירים אחרים. רוב השירים שלי עוסקים באהבה והפעם אני מרגישה שזה ספתח לקבוצת שירים גדולה שבאה מאותו מקום. אני מקווה שאוכל לפתח יפה את הצד הזה שלי ולהתמקד בו. אני לא רוצה להיתקע רק בדאנס או רק בבלדות, יש עוד תוכניות לעתיד".
-אילו תוכניות?
למשל, יש שיר שאני מאוד אוהבת, שאני עובדת עליו לפרויקט של דיג'יים מדהימים לאורן עמנואל ודן פרבר. זה פרויקט סטייל דיוויד גואטה, עם הראל סקעת וליבי ואני ועוד שירים שמופקים בצורה קצבית למועדונים וקהלים גדולים. גויסתי לשם, אני משלבת אצלם משהו בלחן שמתחבר לשיר שאני מוציאה עכשיו, אבל קצבי, כי אני רוצה להביא קצב ולא רק בלדות, ממקום יותר בועט".
הכישרון של אבא פלוס הכישרון של אמא
-בעצם את ושרונה מחברות את הכישרונות משני הצדדים, של אבא צביקה פיק הזמר והמלחין ושל אמא מירית שם-אור הכותבת.
"כן, אבל שרונה לא כותבת מילים. אמא שלי דוחפת אותי לכתוב לבד, היא חושבת שאני עושה את זה טוב ונותנת לי ביטחון לעשות את זה. הלחן בא לי בטבעיות. אני מנגנת בפסנתר מאז שאני זוכרת את עצמי, אז בלחן יש לי ביטחון, אבל מילים צריך לשבת עליהן ואמא שלי הניפה דגל של תכתבי לעצמך את עושה את זה טוב. זה אתגר מעניין, כי כשמחברים את זה יחד יש תחושה של משהו שלם, שזה אני וזה מאוד מרגש".
-מה צפוי בקליפ?
"הקליפ השני מתכתב עם הקליפ הראשון. בקאבר להאדאווי היה ווייט וזה בלאק. הראשון היה כולו לבן ומרחף ביוטי ונקי ובשחור זה יותר דרמטי וסיפורי. השיר הרי מאוד אינטימי, אז אני מצולמת בפרצופים מאוד אישיים ומבטים נוקבים. מאוד התרגשתי כששרתי וכשצילמתי הרגשתי מאוד מחוברת. צילמנו בדאבל ספיד אז כל פעם נכנסים לטראנס, לשיר של בלדה שמנוגנת בפי 2 מהירות, זה סוחט ממך את כל הרגש, אתה דליוור כזה, ואני מאוד מרוצה מהתוצאה. וכן, זה בשכיבה עם טריומפף, קליפ סקסי".