Going To A Town
הלהיט הגדול ביותר של רופוס ווינרייט, מתוך האלבום Release The Stars, השיר שהצליח להשתחל אפילו לגלגל"צ (נקודה לזכותם או נקודה לרעתו של רופוס... תלוי איך מסתכלים על זה). הקליפ מציג את רופוס הדרמטי, המלודרמטי, החתיך והמיוסר. ועדיין, זהו רופוס מאופק. מאד. בחליפה אפורה, לא קופץ ומשתולל בצבעים לצד דמויות אקסצנטריות. זהו רופוס שמנסה ומצליח להיות מיינסטרים. אבל אל דאגה, הוא לא נשאר שם הרבה זמן.
Out Of The Game
שיר הנושא מאלבומו האחרון והבאמת באמת משובח של רופוס. אחרי כישלונו המסחרי של אלבומו הקודם והניסיוני, Songs For Lulu, רופוס החליט שלא לקחת סיכונים ופנה למפיק הכי פופולארי בשכונה והאהוב על הישראלים – מארק רונסון. שיתוף הפעולה השתלם. מדובר באלבום הטוב ביותר של רופוס מאז אלבומו השני Poses. ולא רק אני חושב ככה, גם המבקרים נשפכים.
דווקא השיר הזה הוא הפחות אהוב עליי באלבום, אבל הקליפ בכיכובה של הלנה בונהם קרטר מקסים, והרי הבטחתי לכם דמויות אקסצנטריות, לא? אז הנה, קיבלתם!
Across The Universe
אז ככה הכרתי את רופוס: אחרי שצפיתי בסרט I Am Sam בכיכובו של שון פן, רכשתי את פס הקול שהיה כולו על טהרת הקאברים לשירים של הביטלס. כששמעתי את רופוס מבצע את השיר הזה, התאהבתי בקול שלו אהבה ממבט ראשון.
מיד התחלתי לחפש עליו חומרים באינטרנט (אז עוד לא היה יוטיוב!) ומצאתי. בעיקר הופתעתי לגלות בכמה פסקולים לסרטים רופוס הופיע. במאים אוהבים להשתמש בו. תמצאו אותו בפס קול של מולאן רוז', הטייס, שרק (שם הוא שר את "הללויה" של לאונרד כהן) ואפילו זולנדר, שם הוא עושה ביצוע מופתי לשיר He Ain't Heavy, He's My Brother של The Hollies.
Rashida
עוד שיר מהאלבום החדש של רופוס, שנכתב כנראה על השחקנית ראשידה ג'ונס. השמועה אומרת שהשניים רבו לאחר שראשידה מנעה מרופוס להיכנס למסיבה של ואניטי פייר, וכנקמה הוא כתב עליה את השיר הזה. אם זו התוצאה, גם לי בא לריב איתו.
Poses
שיר הנושא מהאלבום השני של רופוס, ולדעתי גם השיר הטוב ביותר שלו. Life Is A Game And True Love Is A Trophy היא שורה שכל כך אהבתי, שכתבתי אותה לעצמי על חתיכת נייר ושמתי בארנק. מיותר לציין שחוץ מלנגן על הפסנתר רופוס גם כותב ומלחין את כל השירים שלו. וזה מורגש. ומרגש.
Old Whore's Diet
ב-2004, אחרי שהבנתי שאני מאוהב ברופוס כפי שנערות היום מאוהבות בג'סטין ביבר, החלטתי שאני חייב לטוס להופעה שלו. מצאתי אחת בלונדון. טסתי.
השיר הזה היה השיר שסגר את ההופעה. ואיזה סיום זה היה. שמונה דקות בהן רופוס הכריח את כל הלהקה ואת זמרות הליווי להתחפש, לרקוד ולרוץ על הבמה תוך כדי שהוא שר (ומשתולל יחד איתם). היה מאד משעשע, ואנרגטי. ככה זה נראה:
בשתי ההופעות הקודמות שלו בארץ רופוס הגיע לבד, ללא להקה, רק הוא והפסנתר. הפעם הוא מגיע עם כל הצוות שלו. מה שגורם לי לחשוד ששוב... תהיה חגיגה על הבמה.
בשיר מתארח הזמר המוכשר Antony, חבר קרוב של רופוס. ואם מעניין אתכם לדעת מהי דיאטה של זונה זקנה – מדובר במנת אטריות , לא מוצלחת במיוחד, ממסעדה תאילנדית ליד ביתו של רופוס.
Natasha
אני לא רק מתאהב, אני גם מבצע! אחרי שחזרתי מההופעה בלונדון שכנעתי מישהו במעריב שיסגור לי ראיון עם רופוס. להפתעתי, שבועיים אחר כך הייתי על מטוס לניו יורק ויומיים אחרי כבר ישבתי עם רופוס במסעדה בווסט ווילג', שם שוחחנו על השירים שלו (כשהלב שלי דופק על 200).
אחד השירים שהכי סיקרנו אותי היה השיר הזה. רציתי לברר מי זו הבחורה הזו שכל מה שרופוס יכול לעשות בשבילה, זה לכתוב שיר. אז ככה: בצעירותו, לרופוס הייתה מערכת יחסים לא פשוטה עם סמים ואלכוהול. בתקופה הזו הוא הכיר את נטשה. הם היו חברים קרובים. מאד. היום הוא לא שותה, לא מעשן ולא מתקרב לשום סם מכל סוג שהוא, בכלל. הוא ניצל, היא לא. אין לו מושג אפילו מה עלה בגורלה. הוא הקדיש לה את השיר המרגש הזה, מתוך האלבום Want One.
Montauk
עוד שיר מהאלבום החדש של רופוס. שיר שמייצג אותו היטב: נגיעות של מוזיקה קלאסית עם טקסט הומואי ולא מתנצל. רופוס שר לבתו הטרייה (אותה הביא לעולם לפני כשנה יחד עם בתו של לאונרד כהן) על איך יום אחד כשתגדל, היא תבוא לבקר אותו בביתו הפסטורלי ותראה איך הוא מתעלל רגשית בבעלו הגרמני. מקסים.
April Fools
ונקנח עם קליפ מהאלבום הראשון של רופוס, הנושא את שמו. רופוס ודיוות שמוצאות את מותן אחת אחת רק כדי לקום לתחיה בסוף ולהיכנס איתו למיטה. כל כך הוא. כל כך שמח שאני אוהב אותו. יאללה שיבוא כבר.