יהודה פוליקר הוכתר הערב כחתן פרס מפעל חיים למלחין של איגוד היוצרים אקו"ם. הטקס נערך במוזיאון תל אביב וזכו בו גם צרויה להב בפרס מפעל חיים לכותבת, נתן גושן בפרס מלחין השנה, להקת מוניקה סקס ככותבי השנה, אייל גולן בשיר השנה על "כשאחר", מאיה איזקוביץ' כתגלית השנה ודודו טסה וניר מיימון כמעבדי השנה
בראיון מיוחד מודה יהודה פוליקר להוריו זכרם לברכה ובאופן מפתיע גם לכותב, הפזמונאי, המשורר והמפיק המוזיקלי יעקב גלעד, שותפו ליצירה משך רוב הקריירה, שבשנים האחרונות הסתכסך עמו ובין השניים נוצר נתק.
-למה לקח כל כך הרבה זמן לתת לך פרס?
"לפעמים לוקח זמן, אני שמח שקיבלתי לבסוף את ההכרה ואת הפרס למפעל חיים. אני יודע שזה נשמע כמו סיכום וזהו, אבל לא, אני מרגיש שקיבלתי את הפרס כדי להתחיל את המפעל השני של החיים שלי".
"הפרס מסמל שהצלחתי להעביר את המסר שלי לקהל"
-אתה מייצר כל הזמן דברים חדשים, מאיפה האנרגיות האלה?
"מה זה אנרגיות? לכתוב שיר כשיש לך את זה מבפנים זה דבר מאוד פשוט. צריך לקחת גיטרה, לג'ברש מנגינה, ואז לשבת ולחשוב ולכתוב לזה מילים, ולהשיג תוצאות. וזה נורא כיף כי כשיש לך אולפן בבית אתה עם השירים מרגע לידתם ומלביש להם את הבגדים הנכונים ואת החיבור הנכון, וכששיר יוצא לדרך זה אושר גדול".
-קיבלת הרבה אהבה מהקהל והממסד והמבקרים, מה מסמל בשבילך הפרס הזה?
"הוא מסמל שהצלחתי להעביר את המסר שלי לקהל. התחברתי למוזיקה כשאני סוג של מעביר, שמצליח להתחבר ולגעת באנשים. כמו שאני דומע בשירים שהם עצובים, או צוחק בשירים שמחים, הצלחתי להעביר את זה לקהל וזה בעצם העניין".
"אני רוצה להודות לכל אלה שליוו אותי מתחילת הדרך, וליעקב גלעד שהתחלנו מתחילת הדרך ביחד, עד שלב מסוים שנפרדנו, אבל הוא לייוה אותי לאורך כל הדרך. ואני רוצות להודות להוריי שנתנו לי את המוזיקה".
