לפני חמש שנים הוציא רגב דהן אלבום בכורה פופי תחת השם "רגב". הרדיו לא פרגן לו ושני ההישגים הבולטים נרשמו כשהקליפ לשיר "אם" הגיע למצעד של MTV אירופה ולמקום הראשון במצעד הקליפים של ערוץ 24, הישג שגם הקליפ השני, "חבל שחור", הגיע אליו. מאז אבדו עקבותיו אי שם בעיר הולדתו מעלות שבגליל. בחודשים האחרונים הוא מנסה לחזור, וכבר הוציא שני סינגלים טובים – "לחזור" ו"מול כל העולם".
"את האלבום הראשון קנו כמה אלפי אנשים", נזכר דהן. "מי שאהב אותו היו אנשים מכל הגילאים, קיבלתי המון פרגון מקהל, הופעתי והקהל גדל איתי. בנות שאהבו אותי בגיל 16 זה מה שהן שומעות עד היום, בגיל 20. מצד שני בתקשורת אמרו לי שאני 'פופ' והייתי יוצא מדעתי. השוו אותי לרוני סופרטאר, לא שיש לי משהו נגדה, אבל מה הקשר?".
-ומה קרה אז?
"אחרי שיצא האלבום ניסיתי להקליט עוד אלבום בתל אביב. גרתי כאן כמה שנים טובות וניסיתי לעשות עוד אלבום פופ, שזה די קשה. הראשון היה פופ מאוד, ניסיתי עוד תקליט כזה וזה לא ממש התחבר. השקענו הרבה כספים, יצא סינגל, אבל לא התחברתי למה שיצא. עצרתי הכל והחלטתי לחפש כיוון חדש במוזיקה. עזבתי הכל וחזרתי למעלות, לבית של ההורים.
"הזוגיות אצלי היא בלי הגדרות של מגדר"
"התחלתי לעשות מוזיקה כאילו מחדש והתחברתי שם לסגנון אחר. מצאתי שם רדיו טייפ ישן של סבתא שלי עם קסטות של שירים ישנים בערבית והתחלתי לסמפל מהם קטעים לתוך השירים החדשים שלי. למשל ב'לחזור' יש את הליין הערבי שמתחיל ויש עוד סימפולים. לא הפכתי להיות פריד אל-אטרש וההשפעה של המוזיקה הערבית והמרוקאית היא יותר על ההפקה המוזיקלית. זה יצא מגניב כי חזרתי לפס-קול של הבית, התחלתי להתחבר למאיפה שבאתי. בגלל זה קוראים לאלבום 'הרדיו של סבתא'".
-על מה כתבת את השירים החדשים?
" בגדול על אהבה. עשרה שירים מדברים על התקופה שעברתי - החזרה לתל אביב, זוגיות שהתפרקה לרסיסים. כרגע אין לי זוגיות וגם על זה אני מדבר. הזוגיות אצלי היא בלי הגדרות של מגדר. יש שיר שנקרא 'המראה', שבו אני מארח את חיים צינוביץ', זה שיר על ניתוחים פלסטיים ובנות שאוהבות לנתח דברים בגוף כדי להיראות טוב. צינו השתלב טוב, יש לו את הקטע".
"מבחינת גלגלצ אני לא כל כך קיים"
-ועכשיו חזרת לתל-אביב.
"באתי לתל-אביב כדי לעשות את הפרומו לאלבום, שמוכן כבר מהיום שעזבתי את מעלות. אני מוציא סינגלים ומקווה שהתחנה שגוזלת מהקהל את הצ'אנס לשמוע אמנים ושירים מסוימים, שזו גלגלצ, תשמיע אותי. את שני הסינגלים הראשונים לא השמיעו וחבל לי".
-לא הכל תלוי בגלגלצ.
"ריאלית מה שלא מושמע שם קשה לו להתרומם ולעוף למעלה. חבל לי שהם לא נותנים יותר פתח לאנשים שאוהבים את המוזיקה שלי לשמוע אותה. הם מתעלמים מכל הסינגלים שלי משך שני אלבומים. מבחינת גלגלצ אני לא כל כך קיים, לעומת מדיה אחרת שכן מפרגנת. זה לא כואב לי באופן שזה כל החיים שלי, אבל אני כן עושה משהו שכדאי שיגיע לאנשים וחושב שעברתי כברת דרך בחיים. זה לא אלבום ראשון וסינגל ראשון ומגיעה לי התייחסות שבינתיים לא קורית".
"אין פה תרבות פופ. הפופ פה זה עידן יניב ושרית חדד"
-מה אתה מביא היום שלאחרים אין?
"אני מביא סגנון שדי חסר בארץ. באלבום הראשון זה היה אלקטרוני ודאנס-פופ, שהתאימו לי בגיל 22. היום אני בן 28 ושומע מוזיקה אחרת לגמרי, מאסיב אטאק ופורטי סהד, הרבה ניינטיז. לפני זה שמעתי מייקל ג'קסון ופרינס אז התקדמתי בעשור. זה אלקטרוני עם קטע, משהו חדשני, שלא עשו בארץ, שלא רץ ברדיו. אני מביא חבילה שלמה של פופ-רוק מלודי עם השפעות אלקטרוניות וסמפולים מזרחיים".
-אתה מאמין בתרבות פופ ישראלית?
"לא תהיה תרבות פופ בארץ כי היא נמצאת כאן בוורסיה אחרת. השיטה האמריקאית או האירופאית לא כל כך רלוונטית, רק במידה מסוימת. אם ההגדרה לפופ זה הראל סקעת ומירי מסיקה אז כן, אבל אנחנו רחוקים שנות אור. הפופ פה זה עידן יניב ושרית חדד".
-בראיון איתך ב-2004 רצית שני אלבומי זהב.
"עברו כולה ארבע שנים, יש לי עוד שנה לעשות שני אלבומי זהב".