ככל שעובר הזמן מתברר שסיון גנון היא הרבה יותר מהסיפור הכואב על בעלה מאור ז"ל שנהרג באסון הכרמל ושירים עצובים וסוחטי דמעות כמו "לראות את הכאב" ו-"מאור עיני". לפני כחודשיים יא הוציאה את שיר הפופ "סדקים", עם טקסט כואב על החיים שנסדקים וממשיכים, אבל עם צליל וקצב מהירים שיצרו איתי זילברשטיין ומאיר עמר, שמתמחים בפופ ודאנס.
כעת מוציאה סיון גנון את שירה הטוב והשלם ביותר עד כה, "בניינים", כסינגל שלישי מאלבום הבכורה. שיר פופ מושלם שמדבר על השאלות הגדולות של החיים, אותו כתב והלחין גילי זכאי. גנון שרה כאן: "כולם מנסים לעוף, לא יודעים איך לנחות, לא יודעים לאהוב, לא למדו איך לבכות, ואין הזדמנות שנייה, רק מה שיש היום, לא אהיה כאן מחר, אולי כבר מאוחר". זילברשטיין ועמר, שמלווים אותה לאורך האלבום כולו, ארזו אותו באריזה "קלאסית" שמזכירה את הסגנון של אדל.
"גילי זכאי כתב את 'רוצה שתחזרי' של אייל גולן, שממנו נולד 'רוצה שתחזור' ששרתי בתוכנית 'אייל גולן קורא לך', אז סגרתי איתו מעגל בשיר הזה", אומרת סיון גנון. יש לי חיבור למה שהוא עושה. הוא כתב לי ארבעה שירים לאלבום".
-איך התחברת ל"בניינים"?
"זה שיר שהוא בעיני על פנטזיות, שמעמיד שאלות לא פשוטות, קונפליקטים ותהיות לגבי החיים. הוא מדבר על אהבה, ביקורת על החיים, על איך לאנשים אין ערך לחיים, לזוגיות ולאהבה כי הם לא יודעים מה זה לאבד אותה. כששמעתי את 'בניינים' דמעתי בגלל משפט אחד: 'ואם יהיו לי שני גברים', כשהכוונה היא לגבר הבא בחיי אחרי מאור. מצד שני אמרתי איך אשיר משפט כזה יחשבו שאני מתכוונת לשניים באותו הזמן. בסוף החלטתי שאשיר אותו ושהגבר הבא שלי בחיים יהיה הגבר השני, האהבה השניה בחיי, אחרי זו שכבר קיימת. בינתיים אני תוהה לגבי העתיד ומקווה שאקבל תשובות".
-השיר מזכיר את אדל, גם בסגנון השירה וגם בתזמור.
"אנחנו מאוד הולכים לסגנון חו"ל, מוזיקה לועזית, שאני מאוד מתחברת אליה. יש שם משהו קסום וסוחף בעיבוד. ברמה האישית אני מחפשת נישה מוזיקלית, מקום קרוב ואינטימי, שמאפיין מאוד את השירה של אדל. זה בדיוק שם, אני מאוהבת בשיר הזה".
-חושבת שהוא יהיה להיט?
"אני מקווה שהוא יגיע להמון אנשים ומאמינה בו מאוד. יש שם שאלות שיכולות לגעת ברגש של הרבה אנשים. יש בשיר הזה פשטות שיכולה לגעת ישירות בנשמה, גם בלי הסיפור שלי קורע הלב. זה שיר נוגע, קליט, סוחף ומרגש. עבדתי על האלבום מחודש מרץ עד היום, וזה 12 שירים לחפש חומרים, לעבור בין אמנים ויוצרים ולהגיע לדברים שאני הכי מתחברת אליהם מעומק נשמתי. הפרס זה לתת חיים למילים ולחן, שזו תחושה אדירה".
-הוצאת לאחרונה קליפ ל"סדקים"
"זה קליפ שמציץ לתוך חיי האישיים, וזה עושה לי טוב שאנשים מתעניינים בחיים הפרטיים שלי. הראיתי בקליפ את חיי האמיתיים, את הבחירה שעשיתי בחיים שהיא לחיות ולא לקמול, את הבת שלי הילה והמעבר שלי לתל אביב, זה ממש 'יום בחיי', נחמד וחווייתי, כולל שיעור 'זומבה'".
-איך היה המעבר לתל אביב?
"זו בשבילי הבחירה בחיים. אני קרובה למשפחה בלב, אבל נפרדת פיזית. באתי לעיר כדי להגשים את החלומות שלי ואת הנוחות שלי ולהתרומם מאיפה שהייתי. אני רוקדת, לומדת לנגן, עושה כושר. אני אמא במשרה ראשונה ויש קריירה שאני עובדת באולפן ומופיעה. חוויתי משהו קשה והגעתי למשהו שמרפא אותי. אני מסוגלת להתמודד עם כל דבר ולהגיע להכל וזה אדיר, אין תחושה חזקה מזו".
-יש לך הופעות?
"יש לי מעט הופעות שסוגרים לי 'טלית הפקות'. במופע הקהל חווה את סערת הרגשות שלי דרכי. פגשתי בהופעה את המעריצים שלי והשמעתי להם שירים מהאלבום, היה ערב מדהים".
-וכסף?
"כל הכסף שקיבלתי אחרי המוות של בעלי הלך להנצחה של מאור. לקחתי הלוואה גדולה מהבנק כדי לעשות את האלבום בכוחות עצמי. רציתי שזה יהיה בקושי, אני עובדת קשה, וזה לא כסף שבא לי בקלות. לא נהיים עשירים ממשרד הביטחון או מביטוח חיים. אני עושה את זה בקושי אבל עם הרבה סיפוק. לא מכרתי את נשמתי לאף אחד. אני המנהלת של עצמי, עושה את ההחלטות שלי. אף אחד לא יבקר אותי אם אשאר במיטה עם הילדה אבל אני לא כזאת. אני בחרתי לחיות".