ברגר פעילה, מופיעה, יוצרת לאחרים - הלחינה לאחרונה לרוני דלומי את "סתם שני אנשים", מוציאה שירים משל עצמה - "כולם צודקים", "אם היה לי" ו"דלתות נפתחות" - שלושתם בשנה וחצי האחרונות, משתתפת בפרויקטים - "רגע קט" באלבום של אהובה עוזרי, ומרבה לשתף פעולה - ביום חמישי הקרוב תופיע עם ירמי קפלן ב"פסטיבל האביב" בראשון לציון, במופע משותף, אבל גם היא מסכימה שהיא רחוקה היום מאבק הכוכבים של שנים עברו.
-הכנסת כמה שירים לקלאסיקה הישראלית, לא רוצה שוב את התחושה הזו?
"ברור שיהיו לי עוד שירים שיבואו ויישארו. אני יודעת את זה. אני רוצה שוב להוציא אלבום שמגיע לכל בית. הייתי רוצה להצליח בגדול שוב. אני לא יודעת אם זה יכול לקרות שוב באותה צורה, של אלבום שמגיע לכל בית בצורה גורפת, אלא שאנשים ימשיכו לבוא להופעות והכל יגדל".
-בעבר ראיינתי אותך ועדיין האמנת באלבומים.
"היו תקופות שלא הבנתי את המשמעות של אלבום. המוצר עצמו פשט רגל וכולם מחפשים היום איך עושים, מה עושים, המון מחשבות - אולי לבד, בלי חברת תקליטים, אולי עם חברה, מה עם הכסף, הרבה שאלות. אני חתמתי לאחרונה עם 'התו השמיני' וזה כיף גדול. אני מעבירה הילוך קדימה. יש לי הרבה שירים, יש כמה שחסרים, אבל לא אנוח עד שיגיעו מתוכי או מאחרים. יש גרעין והרבה דברים קיימים. אלבום סולו לא היה לי הרבה זמן, כבר שבע שנים מאז 'יום יום', והצטברו המון חומרים".
_i.jpg "דנה ברגר, ירמי קפלן (צילום: טל קירשנבאום)")
"זו הופעה עם ירמי, אחת מני רבות, האמת שאין לי מושג איך הגענו לשם. ההופעה שלי עם ירמי רצה כבר כמה שנים. עשינו סיבוב בזאפות כבר לפני ארבע שנים. מאז אנחנו עושים הרבה הופעות מכורות יחד. זה מופע אקוסטי הפעם, פחות רוקנ'רול ועדיין כיף גדול. אנחנו בכלל עושים המון צימודים, קומבינות, זיווגים ושיתופים - עם ירמי זה הכי כיף. הכי כיף בפה מלא. החיבור בינינו טבעי וחזק מאוד. אנחנו מנוסים, יחד על הרבה שעות טיסה. אני מתה על ירמי, והוא לא סובל אותי. אנחנו חברים טובים, עושים מוזיקה יחד. הוא בעיני הפרפורמר מס' 1 בארץ ולכן מבחינתי זה תמיד חגיגה".
-נשמע טוב.
"בטח. חזרנו עכשיו משוייץ, הופענו באתר הסקי המהולל בסן מוריץ והיה נהדר. יש חברה שמוכרת נופש לישראלים - שבוע של סקי פלוס הופעות. אז היינו שם חמי, יהלי אני וירמי. הם טסו יחד, אני טיפה אחרי. זה שבוע שלם שכל ערב מישהו אחר מופיע. הבאתי איתי את ניקי הכנרת שלי. הגענו אחרי כולם ונשארנו אחרונות. בלילות התארחנו אחד אצל השני ועשינו סקי. בשבילי זו היתה חוייה נפלאה של פעם ראשונה".
-אילו שירים של ירמי את אוהבת במיוחד?
"'כמה את צודקת', ובזכותי קוראים לו ככה. קראו לא 'כמה את יפה' ויום אחד באחד הדיונים המעמיקים על החיים ויחסים אמרתי לו שאישה מחמיא לה יותר שהיא צודקת מאשר יפה והוא הלך על זה. זה מקסים בעיני. אני אוהבת גם את 'מעבר לגדר'. ירמי לימד אותי דברים, כמו להחזיק שייקר וטמבורין. היום כבר למדתי וזה ממש כיף. אני לוקחת את זה איתי. אוהבת גם את 'מודדת' כמובן ואת 'מדוע לא באת', שהופך בהופעות לשיר שלי. לדעתי בסוף הבנתי על מה השיר - זה שיר לכוכב ריאליטי".
"לפעמים כן. הכי כיף לשיר את זה עם חמי ועם ירמי, כשאני באמצע, קצת מביטה על הרצפה. אני מנגנת שם אקוסטית ועושה קולות, אוהבת לשיר את השורה 'ובוערת בוערת בה אש'. זה שיר טוב, כבוד להיות מחוברת אליו".
-אתם נזכרים בתקופה שהייתם זוג?
"יש צחוקים בנושא, אבל אנחנו לא סובבים אותו. היינו זוג לרגע, נורא מזמן, והמון מים עברו מאז. זה ממש לא אישיו בינינו, אנחנו חברים כמו משפחה. כל החבורה הזו, עם חמי ויהלי יש בה אחאות מסוימת, עם ירמי זה במיוחד".
-הזכרת את "מדוע לא באת" כשיר על כוכב ריאליטי, ובעצמך קיבלת הצעות.
"קיבלתי לא מעט ומכל הסוגים - האח הגדול VIP, הישרדות VIP, מחוברות - כולם פנו אלי. זה מאוד מחמיא לי, אבל אני גאה להיות סרבנית ריאליטי. מחמיא לי שפונים ואספר לנכדיי בגאון שסירבתי".
"אין בי מרמור על זה שקורים דברים ואני לא חלק מהם"
-יש תחושה שאותה חבורה שאת מדברת עליה נמצאת במשחק אחר ממה שקורה עכשיו בתרבות הפופולרית.
"וזה הרבה מתוך בחירה. כולם מופיעים כל הזמן ויש לנו את הקהל שלנו. התחתנו, עשו ילדים, אנחנו ממשיכים לצאת לשתות בירה ולראות הופעות. יש לי הופעה או שתיים כל שבוע - עם גיטרה לבד או עם ניקי בכינור או עם יניב דדון בגיטרה או כל ההרכב שלי, או 'חמיאדות' עם יהלי וחמי וירמי וברי וערן ומי לא. אנחנו לא במשחק של הפריים-טיים, זה נכון. אנחנו לא הרבה בטלוויזיה, אבל אני חושבת שזה הכל טוב. אין בי מרמור על זה שקורים דברים ואני לא חלק מהם. נהפוך הוא. אני נהנית שעם השנים יש לי את המקום שלי והקהל שלי. אני מבוססת בתרבות וזה משהו להודות עליו, לא מובן אליו".
-מה הרגשת כשראית את קורין אלאל, רוקרית שגדלת עליה, מככבת ב"האח הגדול"?
"כל אחד ואיפה שהגבול שלו תוחם. אני מכבדת אחרים על הבחירות שלהם. אני לא יושבת בבית ויורדת על העולם כשהטלוויזיה סגורה, זה יישמע מתחסד ומתייפייף להגיד דבר כזה והוא גם לא נכון. הילדים שלי רואים טלוויזיה, אבל אני כשנגמר היום והם במיטה אני לוקחת גיטרה ליד, ואני גם סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, תואר שנמשך כבר שנים ויימשך עוד שנים, משהו שהוא בין תענוג לעינוי".
"קורין אלופה ואלילה וזה שהיא הלכה ל'אח הגדול' לא הרס את התדמית שלה בעיני ולא הוריד ממנה כלום. היא עדיין אחת המלחינות הכי חשובות לטעמי במוזיקה הישראלית, שיצרה כאן קלאסיקות. היא הלכה כי זה הדליק אותה, או רצתה את הכסף, אין לי מושג. אני מסתכלת על התחת של עצמי, ולי זה לא מתאים".
-ובכל זאת את, חמי וירמי השתתפתם בעונת העשור של "כוכב נולד".
"זו אחלה תוכנית, התרגלנו אליה. בהתחלה זה היה נראה בלתי נסבל, עכשיו זה סבבה, עם עיבודים מגניבים וטובי הנגנים, עושים כבוד למוזיקה. מבין הרע - זה הרע פחות. לא הרגשתי ירידה לזנות בלהיות שם בוועדה. חוץ מזה שמדובר באירוח. אתה לא באמת לוקח חלק, לא נחשף בשום צורה, סתם עושה שם משהו קטן. אחר כך, כשהציעו לי את 'בית ספר למוסיקה' עצרתי, סטופ. אני לא אהיה עכשיו השופטת הלאומית בכל הועדות, זה היה נראה לי מגוחך וסירבתי בנימוס".
-ראית את אביב גפן ב"דה ווייס"?
"ראיתי קצת, בעיקר קראתי כתבה על הנושא, ואני לא אגיד עליו מילה. כבודו במקומו מונח. חוץ מזה שהוא היה מאוהב בי ב'עניין של זמן', סדרה שהיא חלק מתו הזהות שלנו".
-מה מעצבן אותך?
"מעצבן אותי ההבל ששולט. אז אנחנו משתדלים לקרוא עיתון 'הארץ', להיות אנשים טובים, משכילים ותרבותיים ולהעביר ערכים לילידם. רוח השטות מעצבנת אותי. אנחנו חיים בעולם מערבי מסריח, שכסף ויופי זמני שולטים בו. ילדות בנות עשר צריכות לקרוא ב'מעריב לנוער' שהן צריכות לקנות קרם נגד קמטים. די להילחם בטבע. צריך להקיף את עצמך באנשים טובים ולעשות הרבה מוזיקה, זה מה ששומר עלי חיה".