המוזיקה הישראלית ידעה מחלוקות לאורך השנים, כמו "המאבק" המדומה בין עפרה חזה ז"ל לירדנה ארזי תבדל"א על תואר הזמרת הגדולה של שנות ה-80' או ההיתקלות בין "הצל" ל"סגול 59" ב-2003, שגלשה לאלימות. אבל גם במאמץ עיקש, קשה להצביע על תקופה בה פרצו כל-כך הרבה סכסוכים בין מוזיקאים ישראליים לבין גורמים שונים או גרוע מזה - בינם לבין עצמם. פרגון לא תמצאו בכתבה הזאת, ליכלוכים ותככים? בכמויות.
עמיר בניון נגד שאר העולם
אחד הבולטים השנה בתחום הזה הוא עמיר בניון שהפציץ בכותרות מחאתיות כעניין שבשגרה. במרץ, שלח ללימור לבנת שיר שנקרא "חרטא" כביקורת על כך שלא עמדה בהבטחותיה לדאוג לזכויות היוצרים של האמנים. באפריל שיחרר שיר שנקרא "פפראצי-תי" כדי לבוז לתרבות הסלבס. לקינוח, ביוני, פרסם הודעה נגד גלגלצ, שבה טען כי מאז ששחרר את הסינגל "אני אחיך", התחנה מחרימה אותו משיקולים פוליטיים ועל כן יש לקדם את סגירתה. לעת עתה, הוא הפסיק עם התחביב, אולי כי הבין שהעניין כבר פועל לרעתו.
אפרים שמיר נגד שלמה ארצי
"בן אדם עם כריזמה של כפית", זה הדימוי המקסים בו בחר בן ארצי כדי לכנות את אפרים שמיר, אחרי שהאחרון העליב את אביו, שלמה. העניין התחיל בפייסבוק כששמיר שיתף בפייסבוק שלו בסיפור על כך שהלך לטיפול שיניים ונאלץ להאזין תוך כדי הטיפול לשירים של שלמה ארצי. ארצי ושיריו, סיפר שמיר, חפרו לו בראש יותר מרופא השיניים בזמן הטיפול. הבן,בן ארצי, כאמור לא נשאר חייב ויצא להגנת אביו.
אפרים שמיר: "אני חסר טקט ודי נהנה מתפקיד הנבל"
אפרים שמיר בתגובה סיפר בראיון ברדיו שאין אף שיר של שלמה ארצי שהוא אוהב, ואחרי ששמע את השיר "ירח" של ארצי אמר: "זה שיר טוב. אתה יודע מה אומרים על הצטברויות? שאם יושיבו קוף מול מכונת כתיבה אחרי כמה עשרות שנים הוא יכתוב את האנציקלופדיה בריטניקה ומשם ימשיך ל (מדגים ג'יבריש)... אני שומר לעצמי את הזכות הלגיטימית להיות נבל. אני חסר טקט ודי נהנה מתפקיד הנבל".
בהמשך היה לשמיר גם מה להגיד על אותו שיר בדיוק, "ירח", אותו ביצע ארצי בעצרת המחאה החברתית לעיני מאות אלפים: "אם 'אתמול היה טוב' מה עושים 300 אלף איש ברחובות?", כתב בפייסבוק.
שיר לוי נגד ישי לוי
_b.jpg "ישי לוי הנגר (צילום: שרון רביבו)")
אם בסכסוך הקודם הבן יצא להגנת האב, הרי שבמקרה של משפחת לוי, הבן והאב מתכתשים ביניהם. כשיר לוי לסגור חשבונות עם אביו, הזמר הותיק ישי לוי., מעל גבי דפי מוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות". הציטוטים היו ארוכים ומגוונים, אבל שבה מהם רוח של כעס, עלבון ואכזבה, על חוסר פרגון מתמשך מצד אביו. בנוסף סיפר לוי הבן על תקופות הסמים הקשות של אביו וקינח ב: "אף פעם לא ישבנו ועשינו שיחת נפש או סתם שיחה של אבא ובן. אף פעם לא התייעצתי איתו בשום דבר, אף פעם לא אמרתי לו 'אבא אני אוהב אותך', או שהוא אמר לי דבר כזה".
ישי לוי ענה לבנו והסביר שתמיד פרגן, תמך וניסה לעזור, אבל מה לעשות, הוא אמיתי ואם צריך לבקר הוא עושה את זה. לוי האב האשים את מנהליו של לוי הבן ביצירת הסכסוך המשפחתי: "כנראה שלאנשים שעומדים מאחורי שיר חשוב לעשות בלאגן על חשבון שלום בית... מה שקורע אותי כאב, הוא השימוש בשיר בצורה רכילאית כדי להצדיק דקת פרסום", וחתם ב: "אני אוהב את שיר אהבת בשר ודם".
יהורם גאון נגד הפופ הים תיכוני
על השתלשלות האירועים מאז ההתבטאות: "הזבל שלא ברא השטן" מפיו של יהורם גאון על המוזיקה הים תיכונית, כבר נאמר הכל. הציטוט הזה, במסגרת ראיון לעיתון סטודנטיאלי, הרעיד את המשינה, עורר הדים ותגובות מכל קצוות הקשת התרבותית. אייל גולן, הנציג הבלתי רשמי, קרא לזה "אמירה קטנה של איש גדול", משה פרץ הקדיש לגאון את "אלף נשיקות" שלו, ועמיר בניון כתב לו שיר מיוחד.
הפרשה אפילו הגיע לדיון בכנסת שנערך ביוזמתה של הח"כית רונית תירוש (כן, ההיא מ"מה אתה סתום?!"). בלב הסערה ובעקבות ההמולה גאון השתמש בעובדה: "גם אני מזרחי", אבל בתוכנית הרדיו שלו הודיע: "לא מתנצל ולא חוזר בי". בחודשים שעברו מאז צצו כל מיני זמרים ומוזיקאים שהצדיקו את דבריו, ביניהם אביהו מדינה. אפשר לקוות בשביל גאון שהאמנים הים-תיכוניים כבר הספיקו לסלוח לו על ההתבטאות. בסופו של דבר, ולא הרבה אחרי הפרשה, גאון קיבל פרס על סובלנות חברתית. גם כן סובלנות.
אריאל זילבר נגד הדג נחש
הבא בתור במצעד המסתכסכים הוא אריאל זילבר שנזכר פתאום, שבע שנים לאחר שיצא האלבום "חומר מקומי" של להקת "הדג נחש", שהלהקה עשתה שימוש בשירה "מה נעשה" בקטע לחן של זילבר משירו "ואיך שלא". הטענה הזו הספיקה לזילבר כדי לזכות בסכום של מאה אלף ש"ח, כפי שפסק הבורר, השופט תיאודור אור. בנוסף, השמעת השיר "מה נעשה" נאסרה מאותו רגע, כך שהסטלנים נאלצו לחפש להם המנון חדש.
הדג נחש ונינט נגד שיר נוסצקי
זה לא הסכסוך היחיד בו היו מעורבים "הדג נחש" השנה, והפעם דווקא בעניין מחאת האוהלים. אחת ממארגנות המאבק, שיר נוסצקי פירסמה טור בעיתון, בו הכפישה אמנים שסירבו לטענתה להתארח במאהל ברוטשילד ו/או להופיע בעצרת המחאה הראשונה. בין האמנים שציינה, בלטו "הדג נחש" שלא נשארו חייבים ופרסמו בפייסבוק: "אנשים שמאוהבים במצלמות, לא מתאימים לנהל מאבק". מי שהצטרפה לקלחת הזו היא נינט טייב, שבכלל נמצאה אז בהקלטות בליברפול, אבל גם היא הושמצה על ידי נוסצקי והזעם שלה בעקבות הדברים עורר אותה לכתוב: "מניעייך הלא טהורים לצערי מכתימים את מחאתם של מאות אלפי אזרחים אחרים". כשיש כאלו סכסוכים ברקע, כבר לא ברור ממה המאבק הזה מוכתם יותר.
אלירז שדה VS אסף אמדורסקי
האם אלירז שדה באמת לא מכיר אף שיר של "הדודאים"? קשה להאמין. האם אסף אמדורסקי יודע לשיר שירים של איציק קלה? שווה בדיקה. ובכל זאת, בין אלירז שדה לאמדורסקי נרשמה התנגשות בתוכנית שמגיש אלירז עם גל אוחובסקי בערוץ 24. אלירז הרגיש שאמדורסקי מזלזל בטעמו המוזיקלי וביקש ממנו שלא יתנשא מעליו. בתגובה שאל אותו אסף שאל אם הוא מכיר את "הדודאים", הצמד בו כיכב אביו בני אמדורסקי ז"ל, ושאותו חידש יחד עם ישראל גוריון. אלירז השיב בשלילה והחזיר לו באותה מטבע, כששאל אותו אם הוא מכיר את איציק קלה. אמדורסקי השיב בחיוב ואלירז ביקש שינקוב בשם שיר של קלה ואף ניסה לגרום לו לשיר באולפן. אמדורסקי התחמק ב"אני לא שר בלי ליווי".
בהמשך הזמין אמדורסקי (באופו ציני?) את אלירז לאחת מההופעות שלו, ותגובתו של שדה הייתה: "לא נראה לי שבא לי להכיר את המוזיקה שלך, אז אם אתה רוצה שאני אבוא תצטרך להזמין אותי אישית, וכמו שזה נראה עכשיו, תצטרך להגיע אל דלת ביתי כדי להזמין אותי". גל אוחובסקי, על תקן האמא האחראית, דאג להפריד בין הילדים שלא יריבו, ורגע אחרי שהודיעו על יציאה לפרסומות אמדורסקי קם וחתך מהאולפן. פשששש.
מרגול נגד המחאה החברתית
איך אפשר שלא לסיים כתבה שכזו מבלי להזכיר את השם "מרגול". בזמן שנכתבות שורות אלו, שוהה מרגול במעצר בית וממתינה לפתיחת משפטה. לא ברור עדיין איך תסתיים הפרשה המסעירה. בכל אופן, כדאי להזכיר שהגברת מרגלית צנעני יצאה נגד המאבק החברתי וכינתה אותו: "מחאה של צפונבונים שסבתא שלהם לא הורישה להם דירה בבזל".
ההתבטאויות עוררו את חימתם של המון אנשים בישראל, אבל בעיקר את של נתן זהבי שקרא בשידור: "מי את יא אפס!" ועוד שלל פנינים שהשתיקה יפה להן. כמובן שמרגול הספיקה להתנצל ואפילו הופיעה בעצרת בבאר שבע בשבת לפני שנעצרה. במצבה הנוכחי, יכול להיות ששום התנצלויות לא יועילו.
אז איך זה שכל ה"תאקלים" קרו דווקא השנה? האם זה הפייסבוק שמאפשר זירה נוחה הרבה יותר להתנגשויות? אולי המהפכות באזור הפכו את ה"אנטי" לעניין אופנתי? בכל אופן לא נופתע אם בקרוב נתבשר על "מופע הסולחה הגדול" לסיכום השנה במוזיקה הישראלית.