שורטי (הילה ניסימוב) כבר בת 28, והאלבום השני שלה "סוכריות חמוצות", מתדפק כבר על הדלתות. שני שירים ראשונים שיצאו ממנו, "יום טוב" ו"צפוף", סימנו אותה בחודשים האחרונים לא רק כראפרית מצוינת אלא גם כזמרת ויוצרת מגוונת. הערב (שלישי) היא מופיע בקפה ביאליק בתל אביב ונדמה שעכשיו הזמן שלה להוכיח לכולם מה היא שווה באמת, אחרי שבשנה האחרונה התעסקו בעיקר באירוע הדקירה בו היתה מעורבת כקורבן במשולש אהבה לסבי, הרבה יותר מאשר במוזיקה שלה ובמה שעברה בשש השנים שחלפו מאז אלבום הבכורה "לאלף את הסוררת".
"לא עניין אותי אם יונית לוי תגיד 'אהבה רומנטית' או 'לסביות'"
ב-31 במאי תמלא שנה שלמה לאירוע ההוא, ושורטי עדיין מלקקת את הפצעים. "הסינגל הראשון מהאלבום החדש, 'יום טוב', יצא בתקופה מאוד לא טובה בחיים שלי, לחצו עלי להוציא סינגל אחרי התקרית של הדקירה", היא מודה. "ולא הייתי בעולם בכלל, כלום לא עניין אותי, טסתי לארה"ב, הייתי שם ארבעה חודשים וחזרתי בן אדם חדש. ככה התחילה הדרך ליציאת האלבום השני שלי. נתתי לאנשים להחליט בשבילי המון דברים שלא הייתי מוכנה להם, הרבה ראיונות וצלומים, רעש ובלגן, חשבתי שזה יהיה נכון, אבל הייתי חייבת להתרחק ולהתנקות וחזרתי בן אדם אחר".
-היית צריכה גם ריפוי נפשי, לא רק פיזי.
"ריפוי פיזי עברתי, לאורך תקופה של פיזיותרפיות. נפגע לי הכבד, נפגעתי בידיים, באצבע בבית החזה, נשארתי עם שיתוק קל בזרת, היו פצעים פיזיים וגם התרכזתי בלהחלים בצורה אחרת, לכן טסתי. יכולתי לחגוג על הבלגן שהיה ובחרתי דרך אחרת. תמיד הייתי אמן שפעל באמצעות פרובוקציות. יצאתי מהארון בצורה פרובוקטיבית בגיל 16 ועם האלבום הראשון, בסינגל הראשון, כשהייתי בת 21 שברתי את כל המחסומים ואמרתי שאהיה מי שאני. האלבום 'לאלף את הסוררת' קיבל המון חשיפה והרווחתי קהל נאמן. אלה היו פרובוקציות למען המטרה והמסר ופה הרגשתי שאם אשאר עם הבלגן אעשה את זה סתם. העדפתי להתנקות לגרום לבלגן להישכח, להחלים ולחזור חדשה".
-את חושבת שהקטע הלסבי הגדיל את הבלגן התקשורתי?
"אף פעם לא ייחסתי חשיבות למה עלולים לחשוב עלי או איך יסקרו וידברו. לא עניין אותי לא כמוזיקאית ולא כבן אדם. לצערי קרה אירוע מצער שהלוואי ולא היה קורה, אבל יצא ממנו משהו טוב ולמדתי ממנו המון. לא ייחסתי חשיבות אם יונית לוי תגיד 'אהבה רומנטית' או 'לסביות'. אני מתייחסת לדברים כמו שהם. תמיד ראו אותי בהרבה אורות שליליים וחיוביים, תמיד לא הייתי אמן שפסחו עליו, יש לי מה להגיד ומה לומר. יש אמנים שהם פרווה ולא אכפת מה יש להם לומר, הם עושים מה שהם עושים וזהו, אבל אני בחרתי בדרך של להגיד משהו ולהעביר משהו".
-ציניקנים אמרו שהדקירה הצילה לך את הקריירה.
"תמיד יהיו אנשים ציניים, זה חלק מהמקצוע הזה והתעשייה הזו. כששמעתי על זה, זה הצחיק אותי בבית חולים. כמובן שזה שטויות. עבדתי על האלבום החדש ארבע שנים וסינגל ראשון תוכנן לצאת ממילא, בלי שום קשר לתקיפה. הדקירה שינתה את הדרך קצת, אבל היא קרתה על הדרך. זה האירוע הכי טראומטי שעברתי בחיים. הוא לא הציל לי כלום. שורטי עבדה באולפן על אלבום בן זונה שאמור היה לצאת בלי שום קשר למה שקרה בדרך. כמו שאמרו שיצאתי מהארון לפרובוקציה, אבל גם הציניקנים הבינו שהמסר שלי חזק והצלחתי לא רע עד היום, יחסית לאמן שהוציא רק אלבום אחד".
"כמה אמנים יכולים להופיע עם אותו אלבום חמש שנים?"
-השירים החדשים שלך הם לא להיטים.
"'צפוף' רק יצא לפני שבועיים, תן לו זמן. 'יום טוב' לא תפס וזה בסדר מבחינתי. גם כשהיו לי להיטים ענקיים בגלגלצ, והיו לי, הם מתישהו הגיעו לקהל. האלבום שלי לא הגיע לזהב, אבל הצליח לאורך זמן ואנשים מזמזמים אותו. חמש שנים אחרי שהוא יצא אני עדיין מופיעה. כמה אמנים אחרים יכולים להופיע עם אותו אלבום חמש שנים? ואני מופיעה כמה פעמים בחודש, כל חודש. מופיעה בכל מקום, עכשיו גם קופות פתוחות שלא עשיתי בעבר, אבל בעיקר הופעות במועדונים, לקהל סטרייטי והומו- לסבי, אני מפוצצת בהופעות. 'יום טוב' יצא על הדרך כזה ואנשים מכירים כל מילה. 'צפוף' לא נכנס לגלגלצ אבל כן לכל שאר המקומות ובכל המצעדים. אנשים מאמינים למה שיוצא לי מהפה וזה הכי חשוב".
-עשית שינוי מוזיקלי, מראפרית לזמרת.
"גדלתי על היפ הופ ולכן האלבום הראשון היה היפ הופ. עברו 6 שנים ובהן למדתי מוזיקה והתאהבתי בז'אנרים נוספים. פתאום לא פחדתי לכתוב שיר. הכרתי את המפיקים שלי, עופר קורן ושיקו פלדמן, והם לימדו אותי מה זה מוזיקה ואיך להעיז לשיר והראש שלי נפתח. יש באלבום החדש המון פופ ורוק ודיסטורשן ואלקטרוני והכל, ויש הופעות עם דיג'יי וגיטריסט וזה כיף. זה משהו שלא עשיתי בעבר ושאנשים לא עשו פה".
"בארץ אני הכי אוהבת את אפרת גוש"
-מי השפיע עליך?
"האלבום שלי נשמע חו"ל. הקשבנו באייפוד להמון דברים ויש את פינק שאני מטורפת עליה וריהאנה ובריטני ספירס עם 'קרקס' וליידי גאגא, ושמענו היפ הופ וביגי. בארץ אהבתי מאוד את האלבום של אפרת גוש. אני הכי אוהבת אותה בארץ, היא תמיד מחדשת בעיני. קיבלתי גם השראה מיוצרים שנכנסו לאולפן. ארי גורלי כתב לי שיר ואלונה דניאל גם. היתה המון אמנות באולפן, זה מה שעיצב את הסאונד".
-יש סיכוי שתכתבי שיר בהשראת הדקירה?
" האלבום הזה היה גמור לפני האירוע והוא מספר על תקופה קודמת. השיר על הדקירה, אם אכתוב אותו בעתיד, ייכנס לאלבום הבא, כי הוא יעסוק במה שקורה עכשיו. כרגע אני מתרכזת בטוב שקורה לי כרגע, בכיף ובהופעות ובהצלחה של השירים. אולי האלבום הבא יהיה בכלל באנגלית עם הפנים לחו"ל".