פסטיבל וודסטוק המיתולוגי התקיים בדיוק לפני 40 שנה בעיירה בית-אל שבמדינת ניו יורק. שלושה ימים של מוזיקה, כוכבי הרוק והפולק הכי גדולים של התקופה - ג'ניס ג'ופלין, ג'ו קוקר, ה"מי", ג'ימי הנדריקס ועוד רבים, סמים חופשיים, אהבה חופשית, אנטי-ממסדיות, הטפה לשלום ומיליון ילדי פרחים, שהפכו לסמל הגדול של תרבות הרוקנ'רול. בלי חסות סלולרית או של בנק, בלי שירותים מסודרים או דוכני מזון מהיר.
40 שנה אחרי, בוגרי וודסטוק נזכרים בחוויות, שחלקן הפכו לאגדות וחלקן נולדו מראש ככאלה. הם מספרים על שינה בטנדר של הבן של בטי דיוויס, המון היפים, סמים שעברו באופן חופשי מיד ליד ותחושה אדירה של חופש.
לאחרונה ניסו לחדש את הפסטיבל באותו המקום אבל "זה כבר לא היה זה". גם בירושלים נערך אירוע מחווה לוודסטוק המקורי, בו השתתף מרק ראקשו, בלוזר משיקאגו שזכה לג'מג'ם בו אז, בימים ההם.
במקביל יוצא עכשיו בדי.וי.די הסרט "וודסטוק", שתיעד את האירוע, בגרסה מורחבת של 3 וחצי שעות עם תוספות, במיוחד לדור הצעיר שלא ידע את הסיקסטיז אלא כזיכרון של משהו שלא היו בו באמת. בנוסף, מוציא הבמאי אנג לי סרט בשם "מדברים וודסטוק", שלכאורה מביא את סיפור הצעירים שארגנו את הפסטיבל בחווה של משפחה אמריקנית.
