_c.jpg "גמר כוכב נולד הראשון (צילום: עדי רם)")
היום, ה-28 באוגוסט, בדיוק לפני עשר שנים, עלו נינט טייב, שירי מימון ושי גבסו על הבמה בחוף ניצנים בערב האחרון של פסטיבל "כפר המוזיקה", ומול כ-7000 מעריצים שהתגודדו על החולות ליד הים, התמודדו בגמר העונה הראשונה של "כוכב נולד", שאז עדיין קראו לה "לא נפסיק לשיר, כוכב נולד".
נינט טייב שרה את "ים של דמעות" של זוהר ארגוב, ביצוע שכלל את הפאוזה המפורסמת בפזמון האחרון ונכנס לפנתיאון הישראלי לנצח. שירי מימון שרה את "דון קיחוטה" של דנה אינטרנשיונל בנאמבר בסגנון לטיני עם רקדניות, ושי גבסו את "אש" של רמי קליינשטיין, בחליפה כסופה שהיתה למיתולוגית.
השופטים היו יזהר אשדות ורוני בראון, מנכ"ל "הליקון", אבל מי שהכריע היו הסמסים של הקהל בבית, אשר קבעו ניצחון לחיילת מקרית גת: 49.3% מהקולות לנינט, 28.2% לשירי ו-22.5% מהקולות לגבסו.
כמעט הכל כבר נאמר ונכתב על אותו ערב, שנחשב להיסטורי ושינה את פני המוזיקה, הטלוויזיה והתרבות בישראל בעשור האחרון. הרייטינג של אותו גמר מפורסם לא היה הגבוה בתולדות התוכנית, אבל ה"באז" שנוצר סביב הגמר היה אדיר, והביא לגל מטורף של אהדה ציבורית לתוכנית, ולזוכה הגדולה נינט טייב, שהפכה לסלבריטי מספר אחד במדינה, תואר בו החזיקה משך כמה שנים טובות.
עשר שנים אחרי, חזרו אל נינט טייב, שירי מימון ושי גבסו, לברר איתם איך הם רואים היום את אותו גמר היסטורי של העונה הראשונה של "כוכב נולד".
_i.jpg "גמר כוכב נולד הראשון (צילום: עדי רם, קשת)")
"זה האירוע המשמעותי בחיי", אמרה נינט טייב ל-mako השבוע (ובראיונות קודמים). "הוא באמת שינה לי את החיים. בטח שאני זוכרת את הערב ההוא בניצנים. כלפי האירוע עצמו אני נוסטלגית. הלוואי והייתי פחות נוסטלגית, אבל ככה אני. מבחינת המשמעות הגמר זה משהו שהוא חלק גדול ממני, לגמרי. אני מאוד בשלום עם המקום הזה, באמת".
-והעשור שבה אחרי הלילה ההוא?
"מה יש להגיד, העשור הכי מדהים בחיי, עם כל המהמורות והיופי שבו. למדתי גם המון דברים. ידעתי תמיד שאהיה זמרת, אבל לא דמיינתי שיהיה ככה, גם מבחינת התוכן וגם מבחינת הווליום. אני כל הזמן מחפשת דברים חדשים ומעניינים בשביל עצמי ובשביל מי ששומע את המוזיקה שלי ואני שמחה שהצלחתי לגבש את עצמי".
נינט טייב - "ים של דמעות"
-היית משנה משהו?
"לא הייתי משנה כלום, לרגע, לשנייה. לא הייתי מוותרת על כלום, ובטח שלא על כוכב נולד. ממש לא. בחיים לא. לא הייתי מגיעה למה שאני יודעת היום בלי כל מה שעברתי. לכן אני לא מצטערת על כלום, מכל רגע בחיים הדרמטיים שלי. בעשור שעבר מאז. הרשיתי לעצמי לצאת החוצה. הנערה ששמעה את 'היהודים' ו'נירוונה' ואביב גפן יצאה שוב החוצה, מתוך אומץ שמצאתי בתוכי".
למרות האומץ, בשיחות של נינט עם שי גבסו, שנשאר איתה בקשר, הם לא מדברים על הגמר. "אנחנו לא מדברים על זה", מצהיר גבסו. "אולי זאת הדחקה, אולי כי היו עוד זכרונות אחרי הגמר, אז מוזר לדבר על הטירונות שלנו כביכול. בינינו זה לא יוצא".
-נינט, מה נינט של 2013 היתה אומרת לנינט של 2003.
"הייתי אומרת לה לא לזלזל באינסטינקטים שלה ואומרת לה להקשיב לעצמה".
-ומה את אומרת לאלה שעדיין מחכים שתשירי להם "ים של דמעות"?
"זה בסדר גמור, אין לי בעיה עם זה, זה קול".
_i.jpg "גמר כוכב נולד הראשון (צילום: עדי רם)")
-שירי מימון, מה הוא הזיכרון הכי חזק שלך מהגמר? איזה רגע את לא שוכחת?
"אני לא אשכח לעולם את התחושה שהייתה לי כשביצעתי את שיר הגמר. הראש התרוקן, הקהל העצום סינוור אותי, הרגשתי מרוממת ונהניתי מכל רגע. אף אחד לא באמת הכין אותי לרגע הזה אליו הגיעו אלפי אנשים ומיליונים צפו בו בטלוויזיה. התמימות ניצחה".
-מה את מרגישה כלפי האירוע הזה היום?
"אני מרגישה גאה .הוא היה מרגש, תמים ומדויק. נתנו לי להיות אני עד הסוף. להביא רקדנים, תלבושות ולעשות מה שבא לי. זה לא מובן מאליו".
-עד כמה הערב הזה היה משמעותי לחיים שלך בכלל ולקריירה שלך בפרט?
"משמעותי מאוד. רגע שמבחינתי נתן לי המון כוח להמשיך. רגע שסימן התחלה חדשה ומסעירה ואני מאוד שמחה בדיעבד שלא זכיתי. ברמה האישית להתמודד עם כישלון רק איתגר אותי וגרם לי לא לרצות להפסיק להוכיח לעצמי שמגיע לי . ובעבודה קשה והרבה אמונה היום אני מאושרת וגאה. אף פעם לא אשכח איפה הכל התחיל.".
שירי מימון - "דון קיחוטה"
-אם היית פוגשת את שירי של אז, לפני עשר שנים, מה היית אומרת לה? איזו עצה היית נותנת לה?
"אני לא מצליחה למצוא עצה שהייתי רוצה לתת לעצמי... מאוד אוהבת כל בחירה שעשיתי לטוב ולרע . כל תחושה, כל דמעה וחיוך. זה היה שווה את זה. אין קיצורי דרך".
-אם היית יכולה לחזור אחורה בזמן ולשנות משהו, מה היית משנה?
"כבר השלמתי עם הכל, אבל אם אני ממש מתאמצת, יכול להיות שהייתי משנה את שיר הגמר. היום אני מבינה כמה חשוב שהשיר ייצג אותך: את קולך ואת האישיות שלך".
-שי גבסו, מה הוא הזיכרון הכי חזק שלך מהגמר? איזה רגע אתה לא שוכח?
"אני זוכר את הלילה עם הזיקוקים והים, במובן הצילומי. במובן הרגשי זו מתיחת קו של החיים שלי, לפני ואחרי".
-מה השתנה בך באותו ערב?
"אני כבר אז ידעתי שאני הולך להקליט את השיר הראשון שלי. הייתי משוכנע שהערב הזה יהיה מעין סיום, שאחרי זה נחזור לבקרה, לנורמליות, וקרה ההפך, הכל רק נהיה יותר מטורף בשנים ובחודשים שאחרי.
זה כבר לא חלומות שאתה מול המראה שר, זה קורה באמת, אתה שר על במה ענקית, וזה מה שקרה שם".
-מה אתה מרגיש כלפי האירוע הזה היום?
"רק רגשות חיוביים. זה דבר מאוד מאוד גדול. בתור ילד אמרתי לאבא שלי שנמלא לוטו כי הרגשתי שנזכה. במהלך העונה הרגשתי שאני זוכה בלוטו. עד אז שמרתי את המוזיקה לעצמי, כשהופעתי בתוכנית הסביבה היתה בשוק כי לא שרתי בבית ספר. ידעתי שיום יבוא וזה פשוט יקרה, וכשזה קרה מבחינתי זה היה וואו".
שי גבסו - "אש"
-עד כמה הגמר היה משמעותי לחיים שלך בכלל ולקריירה שלך בפרט?
"משמעותי מאוד. תמיד חשבתי שאחרי הצבא אקח גיטרה ואתחיל להופיע. בשיעבד אני לא יודע אם יכולתי לעשות את זה באמת. היום צריך מאוד לרצות ולעבוד קשה מאוד ולעבד שירים עד שהם באים לקהל ואולי דרך החתחתים הזו היתה ממאיסה עלי את המוזיקה. ב'כוכב נולד' קיבלתי קרש קפיצה וחיבוק גדול להגיע איתו לקהל. זה עשה איתי חסד, נתן לי נקודת זינוק זכיתי משהו משמעותי וטוב".
-שרת את "אש" של רמי קלינשטיין.
"שרתי אותו אחר כך הרבה מאוד במועדונים בארבע בבוקר. אין לי טראומנה מהשיר, היום בטח שלא. לא שרתי אותו הרבה שנים, אבל הזיכרון ממנו מתוק. למרות זאת אם הייתי יכול לחזור אחורה בזמן, הייתי בוחר שיר אחר. הרבה פעמים אני שומע שירים ומדמיין שאני שר אותם בגמר. אז התלבטתי לגבי 'לראות אותה היום' של תיסלם, אבל כבר שרתי תיסלם באותה עונה".
-ואז אולי היית זוכה?
"כנראה שלא, אבל הייתי נהנה יותר לשיר את השיר של תיסלם במועדונים. אני לא מדבר על זכייה כי ידעתי שלא אזכה. כשראיתי את נינט באודישנים היה ברור לי שהיא לוקחת. כי זה היה ממש זה, לא הרגשתי שיש תחרות. יש משהו בפורמט הזה שהיא ממש הזוכה שלו. זו גם היתה הבחירה שלי של השיר, באתי להינות ומבחינתי כבר הגעתי והשגתי את מה שרציתי".
-למה תמיד מדברים על מה שלבשת בגמר, החליפה הכסופה הזו?
"כנראה שלאנשים היה שוק מזה, כנראה שזה מצחיק אותם נורא. בעיני אין לזה חשיבות. לא ראיתי את עצמי עולה על במה עם החליפה הזו. אני זוכר שבעיני זה היה אפור ולא כסוף".
-אם היית פוגש את שי של אז, לפני עשר שנים, מה היית אומר לו? איזו עצה היית נותנת לו?
"הייתי מחבק אותו. אולי לא היינו מבינים אחד את השני. אולי הוא היה מפחד ממני קצת, ממי שאני היום. אולי הוא לא היה מבין הרבה דברים לגבי היום ולכן נרתע ממני. הייתי אומר לו 'אתה יודע מה אתה עושה'. אחרי שאתה שומע עצות משך עשר שנים, מה שחשוב זה איך הבנאדם עושה את הדבר שלו, לא צריך הרבה עצות. הכל בא לי אז בטבעי, איך אני רוצה שהשיר יישמע ברגע שאני נכנס לאולפן. עכשיו אני מבין שאז צדקתי, שלדעת איך אתה רוצה שזה יישמע זה הכי כיף".
-גמר "כוכב נולד" הראשון זו נקודת ציון בתרבות הישראלית.
"הרגשתי את זה בחגיגות העשור בשנה שעברה. נקודה חזקה של ישראליות של אותו ערב. משם הדמויות שלנו נכנסו ללב של האנשים. מטורף שאני חלק מזה, אבל זה מה שהיה".
_i.jpg "גמר כוכב נולד הראשון (צילום: עדי רם)")