אני מחזיק את זה כבר שבוע שני בבטן, וזה הזמן להוציא החוצה: שופטי "כוכב נולד" יקרים, לא יודע מה קרה לכם, אבל רדו מהגב של רוני דלומי.
קשה היה שלא לקלוט כבר באודישנים שרוני דלומי, וזו דעתי, עומדת להיות הסוכרייה האמיתית של "כוכב נולד 7". חביבה, חייכנית, כריזמתית, צנועה וכן, שרה מדהים. לא חובי, לא דנינו, ולא שאר הגברים המסוקסים. רוני. רק בת 17, אבל עם טונות של קסם אישי, קול מלאכי, מתיקות נוצצת וכישרון עצום. לצד מיי פיינגולד, שהיא ליגה בפני עצמה (או אליסה שפרגה משודרגת) רוני דלומי היא הבחירה שלי לעונה הזו. אני הולך איתה עד הסוף, בתקווה שהוא לא יהיה מר.
הביצוע ל"החיים יפים" היה כמעט מושלם
אלא שהשופטים של "כוכב נולד", שעדיין בשלב הזה מעניקים ניקד שקובע ומשפיעים על הדירוג, מסרבים לקלוט את היכולות הגבוהות והורסטיליות של דלומי. משום מה זה לא קורה. משום מה הם חוזרים ותוקפים אותה על בחירות אמיצות מאוד - לנסות גרסאות משלה לקלאסיקות של ריטה ("תפתח חלון") ואחינועם ניני ("החיים יפים") - שתיים מהזמרות הכי גדולות שהיו בארץ. צריך בשביל זה הרבה "ביצים", הרבה חוצפה חיובית, ולרוני, נוסף לכישרון, יש את שניהם.
נכון, אני מודה, היא לא שרה את "תפתח חלון" מושלם כמו ריטה. אז מה. תראו לי זמרת שכן שרה מושלם כמו ריטה. רוני, בסך הכל בת 17, שרה את "תפתח חלון" מאוד מאוד יפה, וזה היה לא רע בכלל, טוב אפילו, ומספיק כדי לעבור שלב. צביקה החמיא לה, דנה טענה שהיא שאפתנית מדי, מרגול אמרה שהיא מחכה לפריצה שלה, גל, כמו גל אמר "בעיני זה לא היה מרשים", וצדי הוסיף: "מקסימה, מקסימה, אבל קצת בעייתי, היא לא סחבה את הביצוע".
ואם "תפתח חלון" לא היה מושלם, הרי שאמש הביצוע שלה ל"החיים יפים" היה כבר ליגה אחרת, קלאסה, אחד הביצועים הטובים ב"כוכב נולד" לדורותיו, שוב, לטעמי. אבל כנראה שהשופטים היקרים לא קלטו את גודל המאורע. הם התקשו אמש לפרגן לילדה בת 17, שהביאה לשיר של אחינועם ניני משהו יפה משל עצמה, ניסתה להתבלט מעל השאר, וגם הצליחה.
האם מרגול ודנה מקנאות?
צדי אמר: "את מקסימה אבל כזמרת זה בעייתי, לא שלם, לא זורם, לא מספיק". גל: "אני לא מבין מי את... זה בלי פואנטה, בלי סנטר". מרגול: "זה היה מתוק, אבל קשה לומר שנפלתי מהביצוע". דנה: "רוני מקסימה, בחירת השירים שאפתנית מדי". האם הקנאה אוחזת במרגול ודנה?
קשה להסביר באופן הגיוני אחר את ההיטפלות של שופטים דווקא לרוני דלומי, בעיקר אמש, בעיקר כשהקהל מאמין בה, מבין אותה, אוהב אותה, מפרגן לה. נדמה שעל הצעירים היא מהלכת קסם, נדמה שהמבוגרים רואים בה מעין גרסה מוקטנת (תרתי משמע) למארינה מקסימיליאן בלומין.
יהיה מאוד עצוב להמשיך ולראות את השופטים מתעללים בבחורה רכת השנים וברוכת המיתרים הזו. בנשמה הזכה, שלא הזיקה מעולם לאיש וכמאמר השיר רק רצתה לשיר. אתמול, כשהיא היתה מעולה, אבל חטפה מכל הכיוונים, התחשק לחבק אותה, להגיד לה שיהיה בסדר, שהיא שמה שם את כולם בכיס הקטן. התחשק לשיר לה את השיר הכי יפה של להקת גזוז: "רוני / אל תלכי / השמש לא תזרח עלי כשאת לא לידי / רוני, אל תלכי / אני פשוט רוצה אותך, איתי".