אסי דיין ז"ל היה לא רק במאי ותסריטאי מחונן, אלא גם כותב שירים ופזמונים מוכשר, שראה בכתיבת שירים חלק אינטגרלי מיצירת סרטיו. דיין העריץ את לאונרד כהן (ועל כך יעידו צופי "החיים על פי אגפא"), ואולי גם הושפע ממנו בכתיבה, אבל הוא הצטיין בעיקר בכתיבת שירים שידעו לתפוס רגע בחיים, או רגע בסרט, והגיעו לרוב בטיימינג מצויין.
לכמה מהסרטים שלו כתב אסי דיין ז"ל שירים שהפכו לקלאסיקות ישראליות, מ"שיר הפרחה" ושיר הנושא של הסרט "שלאגר" ועד "תן לשים ת'ראש על דיונה" מ"גבת חלפון אינה עונה", ועד "במקום הזה" ו"דניאלה" מהחיים על פי אגפא".
השפה של דיין ז"ל היתה בגובה העיניים והחריזה יעילה. היתה לו את היכולת לצייר עולם מוחשי במילים, לבנות מהן דמויות ולתפוס את הסיטואציה ומצב הרוח המדויקים של הגיבור והצופה, ואת רוח התקופה. היה לו חוש נהדר לקצב ולפופ - ועל כך יעידו המלחינם שעבדו איתו - בעיקר נפתלי אלטר שהלחין את רוב שיריו של דיין, וצביקה פיק בשיר הסרט "שלאגר". ומעל הכל - היה לדיין חוש הומור נהדר, שהגביר את העונג משיריו הקלילים, ומנגד - יכולת להפיל את הצופה לתהומות של עצב ורגש.
הנה כמה מ"להיטי הזהב" של אסי דיין ז"ל:
הגשש החיוור - "גבעת חלפון אינה עונה" - שיר הנושא של הסרט
שיר שמתמצת את חוויית המילואים הישראלית בשנות ה-60' וה-70' כמו שאסי דיין ראה אותה - בריחה של גברים ישראלים מלחצי החיים, הבנק, המיסים והאישה, לסוג של "נופש" בגבעה מרוחקת. במידה רבה הסרט הזה, ושיר הנושא שלו, עיצבו את התדמית של ה"מילואים" ו"המילואימניקים" עבור דורות של ישראלים. מהפן הביקורתי ניסה דיין להסביר כאן למה צה"ל נראה כמו שהוא נראה במלחמת יום הכיפורים (הסרט יצא כשנתיים וחצי אחרי המלחמה), אבל מי שם לב כשהכל כל כך מצחיק. בפועל, הסרט תרם להעלאת המורל השפוף, ופתח את עידן האופטימיות הישראלי של השנים 76'-79' עם מבצע אנטבה, האירוויזיון, מכבי ת"א בכדורסל והסכמי השלום.
מילות השיר
הגשש החיוור - "תן לשים ת'ראש על דיונה" - מתוך "גבעת חלפון אינה עונה"
שלישיית "הגשש החיוור" - פולי (ישראל פוליאקב ז"ל), שייקה לוי וגברי בנאי - הם לא רק שחקנים נהדרים כאן, אלא גם זמרים טובים. השיר הזה מגיע ברגע מאוד מיוחד בסרט - אחרי שסרג'יו וויקטור הפסיקו לריב, המח"ט נעלם ואיתו המ"פ, המטבח מתקתק ובשטח נשארו לבד החפ"שים עם הסתלבט של חולות סיני. עוד רגע יגיעו המצרים ויחטפו את וקטור, אבל בינתיים תן את הכבוד לצה"ל.
מילות השיר
עפרה חזה ז"ל - שיר הפרחה, מתוך "שלאגר"
מבחינת כתיבת טקסט - זה אחד משני השירים הכי גדולים של אסי דיין. הוא יצר כאן שורות מושלמות של פופ, שמי שאוהב פופ וקורא אותן - יכול להצטמרר מהדיוק, מהדימיון ומההומור. המילים האלה מסמנות יפה את אחת הדמויות המסקרנות בתרבות הישראלית בעשורים האחרונים, ממהפך 77' ועד ימינו - דמות ה"פרחה". הבחורה הצעירה ממוצא מזרחי (או צפון אפריקאי), שחולמת לשחק אותה בגדול - דמות שתלך ותהיה דומיננטית יותר ויותר מכאן ואילך בהוויה ובתרבות הישראלית. עפרה חזה בסרט "שלאגר", אבל בעיקר הדמות שניבטת מהמילים של השיר הזה, הן ה"אמא" של "לימור" של אורנה בנאי, של מרגול צנעני בהופעה המיתולוגית ב"סיבה למסיבה" ועוד כמה זמרות נפלאות, וה"סבתא" של ה"יפות" מ"היפה והחנון" וה"עממיות" של נאור ציון.
מילות השיר
הגשש החיוור - שיר בהזדמנות, מתוך "שלאגר"
"שלאגר" משנת 1979 היה קומדיה מוזיקלית משעשעת על גבול ה"בורקס" בכיכוכבם של הגששים, שיר שכלל כמה וכמה שירים, שאת כולם כתב דיין, כמו "דיסקו טנגו", "לצאת לצאת" ושיר הנושא "שלאגר". אבל נדמה שהטוב מביניהם הוא "שיר בהזדמנות" בביצוע של גברי בנאי, ה"נעבעך" של השלישייה, ששר כאן שיר דיכאון נטול תקווה - על בחור צעיר, נמוך ומסכן, בלי אהבה, השכלה ועתיד, ולמעשה מלא ברגשי קיפוח. אסי דיין יצר כאן את תבנית שיר הדיכאון שממנה ישאב בהמשך הזמר המזרחי והז'אנר הים תיכוני. במילים אחרות: בלי "שיר בהזדמנות" אין "בדד" של זוהר ארגוב, ועוד מאות שירי דיכאון שבאו אחריו.
מילות השיר
דני ליטני - "במקום הזה", מתוך "החיים על פי אגפא"
לצד "שיר הפרחה" הפופי, שנמצא בדיוק בצד השני של הסקאלה, "במקום הזה" הבלוזי הוא אחד משני השירים הכי טובים שכתב אסי דיין ז"ל. אצל דיין הדיכאון לא היה נחלתה רק של קבוצה אחת באוכלוסיה, אלא של כולם. "החיים על פי אגפא", אחד הסרטים הכי גדולים שנעשו בארץ, מגיע לנקודת שבר בולטת כאשר גילה אלמגור, בעלת הבר, מגלה שבעלה הסתיר ממנה את הסרטן בו לקה, ומבקשת מצ'רניאק הפסנתרן (דני ליטני), לשיר לה את "במקום הזה". כמו ב"דיונה" של "חלפון", גם כאן, רגע לפני הסיקוונס האחרון בסרט, מגיע שיר שמסכם את המצב שבו נמצאות הדמויות, שכמו שכבר נכתב עשרות פעמים מהוות מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. דיין כתב: "הלכתי והלכתי, ולאן שלא הגעתי, לא באתי...ושקט ברעש הזה, וכולם על הקצה, מחכים שמשהוא יקרה, בזמן ההולך וכלה...". משורר.
מילות השיר
דני ליטני - דניאלה, מתוך "החיים על פי אגפא"
ואם כבר בלוז - אז הנה ליטני שר את השיר הכי עצוב לדמות הבחורה התל אביבית הטיפוסית, "דניאלה", שחולמת חלומות גדולים אבל החיים תוקעים אותה, עד שהיא מחליטה לעזוב ולברוח מכאן. זה שיר אהבה כבד, עייף ומיואש, שמחייב הזלת דמעה. איזה יופי.
מילות השיר
גרי אקשטיין ומזי כהן - בחינת בגרות, מתוך "בחינת בגרות"
לא הרבה זוכרים את הסרט הזה, שבזמנו נחשב לפיצוץ (לפחות בקרב קוראי "מעריב לנוער"). אולי הוא לא שרד כקלאסיקה, אבל "בחינת בגרות" היה נכון לזמנו. ממש כמו השיר של גרי אקשטיין ומזי כהן.
מילות השיר
"פזמון החוזרת" מתוך "מלך ליום אחד"
את השיר הזה שרה במקור קרוליין לנגפורד, אשתו של אסי דיין ז"ל ואם בנו ליאור, בסרט "מלך ליום אחד". אתי לוי חישדה אותו לאחרונה, והראתה שכאשר דיין כותב געגועים, כולם יכולים להתחבר אליהם, בשילוב מקסים בין מילים פופיות מקסימות ללחן הנפלא של נפתלי אלטר.
מילות השיר
יהי זכרו של אסי דיין ז"ל ברוך.