ב-21 ביולי הקרוב ימלאו 40 שנה לפעולת החיסול של "המוסד" בעיר לילהאמר שבנורבגיה. חוליה של שירות הביון הישראלי הרגה אז את המלצר אחמד בושיקי ואת אשתו הנורווגית שהיתה בהריון. מדובר היה בחיסול שגוי. אנשי המוסד היו בטוחים שהמלצר המסכן בושיקי, צרפתי ממוצא מרוקאי, הוא טרוריסט-על בשם עלי חסן סלאמה. סלאמה, רב-מרצחים, פיקד על מחבלי הארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור", שביצעו את ההתקפה הקטלנית באולימפיאדת מינכן 1972, אשר גבתה 11 קורבנות ישראלים, אירוע שזכה לכינוי "אסון יא' חללי מינכן". בשל דמיון חיצוני כלשהו בין סלאמה לבין בושיקי, עשו אנשי המוסד טעות גורלית בזיהוי, טעות שחרצה את גורלם של בושיקי ואשתו ההרה למוות מיותר ב-14 כדורי אקדחיהם של אנשי הארגון החשאי הישראלי.
אולם אחמד בושיקי המנוח הוא לא הנצר המפורסם היחיד למשפחת בושיקי. אחיו, צ'יקו בושיקי, הוא ממייסדי להקת ה"ג'יפסי קינגס" המפורסמת. צ'יקו, שנולד בעיר ארלס שבצרפת, נשא לאישה את ביתו של חוזה רייס, מנהיג להקת ה"לוס רייס" ("המלכים"). בשנת 1981 הפכה "לוס רייס" בהנהגתו של צ'יקו בושיקי ובתמיכתה של בריז'יט בארדו ל"הג'יפסי קינגס". בשנות ה-80' העליזות פרצה ה"ג'יפסי קינגס" מצרפת לרחבי העולם כלהיט בינלאומי, עם הגיטרות האקוסטיות שמנגנות קצב מונוטוני ממכר והמנוני רומבה ופלמנקו כמו "במבוליאו", "וולארה" ו"ג'ובי ג'ובה". בארץ נותרו השירים האלה פופולריים עד היום, בעיקר בחתונות.
ב-1991 התפצלה ה"ג'יפסי קינגס" לשתי להקות, כשצ'יקו בושיקי מקים את "צ'יקו והג'יפסיז", הלהקה איתה הוא מופיע עד היום, עם אותם שירים. בעשור האחרון הופיעו "צ'יקו והג'יפסיז" כמה וכמה פעמים בישראל, לעיני קהל אוהד במיוחד. כל זאת כשמרבית הישראלים שרקדו את הלהיטים שלהם ב-30 השנים האחרונות, באו להופעות ונהנו משירתו של הסולן צ'יקו בושיקי, אינם יודעים שמאחורי השמחה והכיף של הלהקה מתחבאת טרגדיה אישית נוראה שישראל אחראית לה באופן ישיר.
אבל מתברר שבושיקי אינו נוטר טינה. כפעיל למען השלום הוא הופיע ב-1995 בתקופת הסכמי אוסלו בפני הנשיא שמעון פרס ויאסר ערפאת. "באותו אירוע באוסלו, על אדמת אותה מדינה שבה אחי נהרג, היתה לי את האפשרות להיות נוכח במעמד המרגש וללחוץ את היד לפרס ולעראפת יחד", הוא אומר בראיון מיוחד ל-mako. "אני חוזר לישראל 40 שנה אחרי המקרה ההוא ומבחינתי אלה מעגלים שאני סוגר, פניי אך ורק לשלום".
-מה אתה מרגיש כיום כלפי רצח אחיך?
"בוודאי שבזמנו חשתי צער עצום, אבל מאז אני אחד מהנציגים של אונסק"ו העולמי ומנסה דרך המוזיקה שלי וההופעות שלי להביא לכך שיהיה שלום ושהאנשים יהיו סובלניים יותר. בזה אני מנסה למצוא נחמה. אני שואף לכך שבני האדם יידעו לסלוח ואת זה אני מנסה להפיץ כנציג של אונסק"ו".
-אתה עצמך סלחת לישראל ול"מוסד" על הרג אחיך, 40 שנה אחרי הטרגדיה?
"העובדה שאני בא לישראל היא התשובה הטובה ביותר שאני יכול לתת. בוודאי שאני לא שוכח, אבל כבר סלחתי על מה שקרה. היום הנחמה שלי היא בקמפיין המתמשך למען שלום ובאמונה שאנשים יעשו שלום אחד עם השני".
-מה אחיך היה אומר לו היה זוכה לראות את ההצלחה שלך כזמר?
"אם הוא היה רואה אותי הוא היה בוודאי גאה בי ובהצלחה שלי בכל השנים האלה. ואם אני מגיע לישראל כדי לשיר, סימן שאני לא רק זמר גדול, אלא גם מסביר מסר של שלום ושל איחוד העולם".
"צ'יקו והג'יפסיז" יופיעו בישראל גם ביום חמישי הקרוב, 30.5, כאורחים במופע של יורגו דלאראס, בהופעה שתתקיים באשדוד במסגרת פסטיבל "מדיטרנאה". בראיון מיוחד ל-mako מבטיח צ'יקו בושיקי "מופע יפה שכולם יהנו ממנו, עם כל הקלאסיקות הגדולות שלנו. אני באמת מאושר לבוא עם הלהקה שלי, שכולם נגנים טובים, ברמה הגבוהה ביותר, ואני בטוח שהקהל יקבל אותנו יפה. אני שמח שגם פאקו דה לוצ'יה משתתף בפסטיבל, כי הושפענו ממנו".
-ממי עוד הושפעתם ב"ג'יפסי קינגס"?
"מוזיקת פלמנקו, הרולינג סטונז, הביטלס, כמובן ממוזיקה של צוענים. יצרנו שילוב מיוחד בין פלמנקו לרוק, ולכן אני קורא ללהקה גם ה'ג'יפסי רוק', כי זה מיקס של מוזיקה עממית, פלמנקו וצוענית עם מוזיקה פופולרית מודרנית".
-מה הבדל בין ה"ג'יפסי קינגס" ל"צ'יקו והג'יפסיז"?
"אם אהבתם את ה'ג'יפסי קינגס' לא רק שתאהבו, אתם ממש תהללו אותנו, את 'צ'יקו והג'יפסיז'. האלבומים שלנו בצרפת מוכרים תקליטי זהב ופלטינה. לפני שנה הוצאנו אלבום דואטים, 'צ'יקו והג'יפסיז וחברים', שכלל הקלטות עם זמרים צרפתיים מפורסמים ומכר פלטינה. ב-13 במאי הוצאנו תקליט חדש בשם ה'פייסטה' שכבר מצליח מאוד בצרפת. יש לנו הצלחה פנטסטית ואני בטוח שתאהבו אותנו".
-העולם של המוזיקה משתנה ואתם נשארים.
"יש לנו המזל שהמוזיקה שלנו בינלאומית ועובדת בכל מודה ואופנה. יש לי בהרכב נגנים עם תשוקה ואהבה אמיתיות למוזיקה, והם אלה שלמעשה מוסיפים למוזיקה של הלהקה אלמנט שקשה לקהל למצוא אצל אחרים".
-יש לך עוד שאיפות בקריירה, חלומות שלא הגשמת?
"ההגעה שלי לישראל היא חלק מהשאיפות שלי - להפיץ את הגאווה והתקווה שלי לשלום, ולחלק את ההנאה שלי עם הקהל - זו השאיפה הגדולה ביותר שלי".