לפני כחודש וחצי התעוררה הפופ הישראלי לבוקר חדש, עם השיר "פריז", סינגל הבכורה של שרי גבעתי, שעד הוצאתו נחשבה לשחקנית, מנחה ("אקזיט") ודוגמנית, אבל לא לזמרת. אבל "פריז", עליו עבדה גבעתי עם המפיק והמוזיקאי הנרי, כקטע ראשון מאלבום שלם בעברית, היה רק ההתחלה. אחריו הגיעו גרסת כיסוי ללהיט "Grenade" של ברונו מארס, ובהמשך קאבר ל"את לא כמו כולם" של משינה, שכלל וידוי על אהבת נעורים לסולן יובל בנאי. שני הקאברים נולדו בסבב התארחויות באולפני רדיו אליו יצאה גבעתי לקידום "פריז".
"המפיק בחר בי והחתים אותי ככותבת וזמרת לאלבום שלו"
ועתה נחשף גם השיר הראשון מהאלבום הבינלאומי בו מעורבת שרי גבעתי. שם השיר הוא "Riptide" וגבעתי שרה, כתבה והלחינה אותו, כמו את מרבית שירי הפרויקט. "אני עובדת עם מפיק אמריקני בשם מייקל וואנמאקר", אומרת גבעתי ל-mako בראיון מיוחד מלוס אנג'לס. "הוא מפיק גדול של מוזיקה לסדרות וסרטים וסדרות ויצר בפסי הקול של 'פיראניה', 'Drive Angry' ו-'Bloody Valentine'. יש לו פרויקט משלו בשם 'Khursor' שהבסיס שלו בהוליווד. הכרתי אותו דרך המשחק. הוא בחר בי והחתים אותי ככותבת וזמרת לאלבום השני שלו והוא דואג להכל, כולל השיווק, וזה כיף כי אין לי פה זמן לדחוף שום דבר בעצמי".
-מה את עושה כרגע בלוס אנג'לס?
"כרגע אני בהוליווד, וזה לא כזה וואו. עכשיו חזרתי מהשלמות לפיילוט במינסוטה לסדרה 'מיסטיק לייק'. אני משחקת שם תפקיד של בחורה רוחנית, חצי אינדיאנית חצי קבליסטית. זו קומדיה שיותר מצחיקה מ'סיקס פיט אנדר'. הייתי אמורה להתחיל סרט בניו אורלינס, אבל התפקיד כלל סצנות עירום והחלטתי שאני לא סומכת מספיק על הבמאי ומוותרת. לך תדע איך זה ייצא. זה לא שווה את הסיכון, למרות ש קשה להגיד 'לא' לעבודה".
"המפיק הישראלי טל הרצברג ז"ל ראה אותי בהופעה והחתים אותי"
-מה יש באלבום הלועזי שלך?
"אנחנו מקליטים אלבום שלם שהשירים שלו מיועדים לפסי-קול של סרטים וסדרות, שזה משהו שהרבה אמנים חולמים עליו. עד עכשיו הכנסתי שני שירים שאני שרה וכתבתי לסרט שנקרא 'Theo' וייצא בקרוב. האלבום הוא מאוד דאון-ביט אלקטרוני כבד, עם אר נ' בי אלקטרוני, שקצת מזכיר את מאסיב אטאק וקצת מזכיר קטעים מסרטי ג'יימס בונד. אנחנו כבר בסוף ההקלטות, יהיו באלבום עשרה שירים והוא יימכר באיי טיונז".
-מתי התחלת את הקריירה כמוזיקאית?
"אני בארה"ב כבר ארבע וחצי שנים וחוץ בלשחק בסדרות כמו 'NCIS' וסרטים אני בעצם עובדת על המוזיקה. זה לא הפרויקט הראשון שלי. היתה לי פה להקה בלוס אנג'לס שניגנה רוק-פופ והרגשתי שזה לא הסגנון שלי. המפיק הישראלי טל הרצברג ז"ל ראה אותי בהופעה והחתים אותי אצלו. ניסינו לעבוד במשך שנה וגם זה לא כל כך זרם, כי צריך כימיה נורא טובה עם האנשים שאתה עובד איתם. זה כמו אהבה, וזה טבעי, בתעשייה הזו אנשים עוברים תחנות עד שהם מרגישים טוב עם חברה או מפיק.,ועכשיו אני מרגישה מצוין כי זה לא הכל אני, נכנסתי לאלבום של אמן קיים".
"אני משחקת בסדרות שלא מגיעות לישראל, אז אף אחד לא רואה מה אני עושה בחו"ל"
-ובארץ?
"עד היום לא הוצאתי כלום כי לא הרגשתי מוכנה. מבחינת מה שחושבים עלי אני הבן אדם הכי לא ברור בארץ. אנשים חושבים שאני דוגמנית ואני מדגמנת אולי עשרה ימים בשנה, ורק לשתי חברות בשנה, זה המקסימום שאני לוקחת. ככה זה כבר כמה שנים טובות, אני באה לארץ לכמה ימים, מצטלמת וחוזרת, והתמונות נשארות הרבה זמן כשאני לא בארץ. אני מצטלמת ונוסעת חזרה לשחק בסדרות שלא מגיעות לישראל, אז אף אחד לא רואה מה אני עושה בחו"ל, מה אני אשמה שזה לא מגיע".
-והטייטל "דוגמנית"?
"בכלל לא הייתי דוגמנית עד 'אקזיט' ונהייתי דוגמנית בגלל שהייתי בטלוויזיה. הנחיתי עם אסי עזר, עופר שכטר ומלי לוי והיה כיף ומאז עשיתי המון דברים, אבל התדמית נשארה מקובעת".
-וזה מפריע לך?
"מאוד, כי זה לא מה שאני עושה. אני שוחה בים עשרה ימים בשנה, אז אני שחיינית? בן אדם הוא מה שהוא עושה רוב הזמן ומאיפה שמגיע רוב הכסף שלו. אני לא מגישה ולא מנחה. אני שחקנית וזמרת ואלה הדברים הכי חשובים לי. זה רק נראה שאני עושה מלא דברים, אבל כבר חמש שנים אני ממוקדת במוזיקה ומשחק. מי שרואה אותי מנגנת ב'רוטשילד 12' קולט אותי מהר, אבל אי אפשר שכל המדינה תבוא לרוטשילד 12".
"רק אחרי ששומעים אותי שרה מתייחסים אלי כמוזיקאית"
-והתגובות ל"פריז" בטח היו בהתאם.
"בכל הראיונות שלי עם הסינגל ברדיו ובטלוויזיה זה מתחלק ללפני שאני מנגנת ושרה ואחרי זה. בהתחלה מדברים איתי כאילו אני מישהי שהלכה למפיק לעשר דקות ועשתה שלושה טייקים לאיזה שיר פופ ואחרי שאני מנגנת מדברים איתי כמוזיקאית".
-מה צפוי באלבום שאת עושה בארץ?
"אני עושה אלבום עם הנרי בסאונד של דאון-טמפו אלקטרוני וצ'ילאאוט נעים. יהיו שירים קלילים כמו 'פריז' ויהיו יותר עם בשר. אני מתה על הקטע של צ'יל אאוט ומתחברת מאוד לדאון ביט אלקטרוני כי אלה ממש שירים. יש כבר כמה מוכנים, אבל חיכינו עם הקלטות מתקדמות עד שנראה איך הסינגל הראשון מתקבל. לשמחתי ולהתרגשותי הוא התקבל ממש יפה ומושמע בהרבה תחנות רדיו וצועד במצעדים. יש לי כבר הצעות להופעות ובפעם הבאה שאני מגיעה לארץ, בעוד חודש, אוציא את הסינגל השני וגם אופיע, זה עכשיו בארגונים. ההופעות יהיו אלקטרוניות עם דיג'יי ואני בגיטרה".
-בישראל מי שלא מתחיל כזמר קשה לו אחר כך להתקבל ככזה. איך תכניסי לאנשים לראש שאת זמרת?
" לאט לאט, זה קורה מעצמו. עובדה שהקאבר שלי לברונו מארס נכנס לפלייליסט של 'רדיוס' ואנשים התקשרו לרדיו לשאול מי זו ששרה. זה גרם לי לחייך שלושה ימים רצופים, טפחתי לעצמי על השכם וכתבתי בפייסבוק שהיה שווה להסתובב בכל תחנות הרדיו עם הקלידים הכבדים והגיטרה שלי, שנשברה במטוס, זה היה שווה את הכל. כי כשיש אמת דרך המוזיקה אז אין ויכוחים עליה. אני לא מחפשת שכל המדינה תדע מה אני עושה. אני רוצה שהשירים יושמעו אבל לא רוצה 'בום' על כל המדינה. אני שמחה שהשיר הזה הוא לא להיט פופ שיהיה מקום ראשון ויעלם. אני כאן כדי להישאר ושמחה שהוא במקומות 12 עד מקום ראשון. אנשים כל הזמן מופתעים ממני, כל מיני 'לא ציפיתי, לא ידעתי', וזה קצת פוגע. כאילו, דגמנתי אז אני לא מוכשרת?".
"כתבתי שני שירים על חיילים ואחד על גלעד שליט"
-על מה את כותבת שירים?
"או על אהבה נכזבת ולא ממומשת, כי אני תמיד מגיעה ממקום רחוק בעולם אז אני כותבת על מרחקים, או שירים על תחושת ריקנות, על חוסר, על כאב שאתה לא מבין מה הוא. כי אם אין כאב מי צריך את התיק הזה של המקצוע שלנו? כתבתי גם שלושה שירים על הצבא, אחד על גלעד שליט ושניים על חיילים. בשיר 'צ'יילד פייטר' כתבתי על מה שקורה לילד שהופך לחייל ועדיין נשאר ילד, מהנשיקה הראשונה עד הרובה, וכשהוא חוזר הביתה הכל נראה שונה. החבר הראשון שלי היה צנחן ועברתי איתו את כל הדבר הזה. וכתבתי שיר לגלעד שליט שנקרא '100 מיילים' ואני רוצה דרכו להביא את גלעד שליט לתודעה באמריקה, שהממשלה האמריקנית תפעיל לחצים לשחרר אותו".
-איפה שירתת?
"העיפו אותי מהצבא תוך כמה ימים כי אני אלרגית לשבעה סוגי אבק ולא היה להם איפה לשים אותי. אני מגיעה בקלות להתקפים ומשאפים. אמרו לי 'תודה, לא צריך'".
-מהן ההשפעות המוזיקליות שלך?
"זה כל הזמן משתנה. גדלתי על משינה ואביב גפן, ועם רדיוהד היתה לי תקופה קשה, הייתי פריקית. היום אני יותר מתעניינת בפאשן פיט, מארק רונסון, יותר סאונדים חדשניים ומגדירים תקופה, כל מיני רטרואים ושילובים אלקטרוניים. אני כל היום על 'פנדורה' ו'שזאם' שהן שתי ההמצאות הכי גדולות בעולם. זה היסטרי כמה להקות חדשות אני מכירה כל הזמן".
"אין אף זמרת שאני רוצה להיות כמוה"
-עם איזה אמן ישראלי היית רוצה לעבוד?.
"עברי לידר, יובל בנאי, יש מלא. זה בטוח עוד יקרה, עניין של זמן".
-מי המודל שלך? יעל נעים? קרן אן?
"אין לי בכלל מודל. העבודה הקשה היתה למצוא מה מאתגר אותי ומעניין אותי. זה עבודה מבפנים. אין אף זמרת שאני מסתכלת עליה ורוצה להיות כמוה".
גבעתי בת 28, טבריינית במקור, לא נשואה, אחות אמצעית בין שתיים. "אני חצי עיראקית ורבע מרוקאית. אני מכירה את משה פרץ, הוא חבר טוב של אחותי. אנחנו בבית שלוש בנות. אחותי הקטנה, עתליה, היא זמרת מדהימה שהופיעה עם שרהל'ה שרון ויש לה קול שאתה בוכה. החבר שלה הוא גיטריסט וגיסי, גיא אריאלי, שנשוי לאחותי השנייה נעמה, הוא גם גיטריסט. בליל הסדר השנה ישבנו עם גיטרות ושרנו את כל השירים, מההגדה, היה כיף חבל על הזמן".
"האוזניים שלי לא מצליחות לקלוט מזרחית"
-כידידה של משה פרץ, מה דעתך על מוזיקה ים תיכונית?
"אני לא מצליחה לשמוע את זה, זה לא מתחבר לי. אני מחבבת את כולם ומעריכה כל מי שעובד קשה ומצליח, אבל האוזניים שלי לא מצליחות לקלוט את הדבר הזה, ואני לא מתביישת להגיד את זה, זו האמת".
-תגידי, מה יהיה עם הרכילויות עלייך?
"כל פעם שאני מגיעה לארץ מדביקים לי רומן. הלוואי והיה לי חצי ממה שכתוב, איזה חיים סוערים היו לי. הפרסומים השקריים האלה רק הורסים ומורידים וזה מבאס. כותבים שראו אותך בצורה רומנטית באיזה מקום, אז מה תעשה עם זה? ואם החלטנו שלא הולך, מה אני אעשה אחר כך? אז יגידו שזה בגידה? אתה יודע איזה בלגן זה? לכן אני מנסה להשתיק. כשרואים איתי עם מישהו ואומרים 'זה הבן זוג שלה' אני תמיד מגיבה שאנחנו לא ביחד, כי מי צריך את האחריות הזו? עד שאתחתן הזהות של הבן זוג שלי צריכה להישאר פרטית".
-ממה הכי נפגעת?
"היה לי חבר לפני שנה שהחלטתי שאני לא יכולה יותר והודעתי לו שזה לא יצליח מכל מיני סיבות, אבל לא הודעתי לתקשורת שהחלטתי להיפרד. אז ראו אותו בים עם מישהי וישר אמרו 'שרי תכעס'. לא היינו בכלל ביחד כי לא ידעו שנפרדנו, למה אני צריכה להודיע? אז גם אם אני כן יוצאת עם מישהו אני אומרת 'לא'. מה אני צריכה את זה, שבעתי מזה. הרגשות הכי לא נעימים של המקצוע זה רק שם".
-אם לא היית נראית ככה הרכילות היתה מציקה לך פחות?
"אולי. כנראה שמי שמדגמנות יותר מסקרנות. אם היינו יודעים מה התרכובת הנכונה היו מייצרים כוכבים בשניות, אבל נראה לי שלא כל כך יודעים".
"אני שוכחת לאכול כי אני וורקוהוליקית מטורפת"
-אפרופו דוגמנית, איך את עם סמים ואנורקסיה?
"אני לא קשורה לזה. אני שוכחת לאכול כי אני וורקוהוליקית מטורפת, אז אמא שלי מתקשרת להזכיר לי לאכול. אני לא הולכת למסיבות של דוגמניות, אני או באודישן או מצטלמת לסדרה או מנגנת או באולפן".
-ואת לבד שם?
"יש לי חברים, גם ישראלים, אריאל פרומן, אורי פפר ויעל גולדמן, גל גדות ובעלה, הרבה חברים שהם על הקו, באים וחוזרים. אין תחרות, כל אחד אחר לגמרי, בסגנון אחר לגמרי. אנחנו כל כך שונים והכי מפרגנים, אנחנו מכירים שנים עוד מהתחלה והכי מפרגנים".
-מה החלום המקצועי הכי גדול שלך? אולי לייצג את ישראל אירוויזיון?
"לשיר בארץ באנגלית, להופיע, לגדול, לשתף פעולה עם אנשים. אני לא מכוונת לאירוויזיון. בכלל, אין לי תוכנית-אב לכבוש דברים, רק להמשיך ולגדול. אני זורמת, לא יודעת מה יהיה איתי, אני רק יודעת שאני מתגעגעת מאוד לארץ וממש קשה לי. הכי הייתי רוצה להיות יותר בארץ".
>> אדל ביטלה שיר בטלוויזיה באמריקה: "הקול שלי גמור, לא יכולה לשיר"