התוכנית החדשה "בית ספר למוסיקה" (רביעי הקרוב ב-21:00, ערוץ 2) ודאי תחשוף כמה כשרונות מוזיקליים צעירים חדשים, אך תופעת "ילדי הפלא" המזמרים קיימת כבר עשרות שנים, עוד מימי שירלי טמפל ב"תור הזהב" ההוליוודי של שנות ה-30' וחוזליטו מספרד בשנות ה-50'.
לרגל עליית התוכנית החדשה חזרנו לכמה ילדי וילדות פלא מזמרים, מקומיים ובינלאומיים, שפעם, לפני שנים רבות, עשו לנו מנגינות. בעוד שחלקם התפיידו כלעומת שבאו, אחרים הפכו לכוכבים גדולים. אז, כל מעריצות ג'סטין ביבר, ילד-הפלא הכי עכשווי בפופ העולמי - קבלו את הרשימה המוזיקלית בקצב הכתבה, וכן, זה יופיע במבחן.
מייקל ג'קסון
השם המתבקש ואולי המזוהה ביותר עם קטגוריית העוללים המזמרים הוא מייקל ג'קסון. הרבה לפני שפגש את קווינסי ג'ונס, ניתח עצמו לדעת, נישא לליסה פרסלי, ניסה ללכת על הירח, הלך והלבין, הלך יד ביד עם קופים, ילדים ואליזבת טיילור אחת - החל מלך הפופ הבלתי מעורער את דרכו כצ'יילד פופ סטאר.
בשנת 1963, במדינת אינדיאנה הרחוקה, התגבשה לה "The Jackson Five", חמישיית אחי הדיסקו והרית'ם אנד בלוז לבית ג'קסון. כעבור 4 שנים החליף מייקל, אז זאטוט בן תשע, את אחיו ג'רמיין בעמדת הסולן והשאר היסטוריה. תחת ניהולו הרודני והאלים של האב ג'ו שנהג להצליף במייקל ואחיו ולחייבם בחזרות בלתי פוסקות, החלה החמישייה נוסקת לפסגה. שלושת אלבומיה הראשונים, שיצאו בין השנים 69' ל-70', הפכו אותה תוך חודשים מספר לסנסציית מצעדים ומכירות והציתו ג'קסון-מאניה מטורפת.
ההיסטריה כללה קידום מאסיבי של חברת התקליטים "מוטאון" (על חשבון להקת "הסופרימס"), סדרת אנימציה שבועית ולא פחות מארבעה סינגלים בפסגת הבילבורד: "ABC", "The Love You Save", "I'll Be There" וכמובן - "I Want You Back", להיט הגרוב האלמותי על טהרת האהובים המפוספסים והליריקה הבלתי הולמת בעליל מפיו של ילדון חייכן עם אפרו בן 11.
באמצע שנות השבעים החלה הקריירה של הג'קסונים דועכת (למרות להיטי ענק כמו "Blame It On The Boogie") ובשנת 82' איבדה הלהקה באופן סופי את כוכבה מייקל לטובת קריירת סולו סוערת וחיים (ומוות) סוערים לא פחות. בשנת 1990, אחרי כעשור של דשדוש, הגיע גם הפירוק הרשמי של חלוצת להקות הבנים שהיוותה אבטיפוס מלא חן ללהקות כ"אן סינק", "בקסטריט בויז" ודומיהן.
הנסון
הם היו מתוקים, בלונדיניים ויש שיאמרו נשיים ולרגע קט בשנת 1997 הם נגעו בתהילת המצעדים עם שיר הגמגום הלנצח מדבק "מממבופ". הלהיט, שיצא בתוך אלבומם השלישי "Middle of Nowhere" ונחרש נמרצות ב-MTV, הגדיר אז את אייזק, טיילור וזאק, שלישיית האחים המזמרים מאוקלהומה, כנערי הפוסטר של הרגע וכהבטחת הטין-פופ הגדולה של המחר. אממה? לכרונולוגיה, כך מסתבר, היו תוכניות אחרות. בטרם הספקנו לומר "מממבופ בה דואה דופ בה דו בופ" נעלמה השלישייה כליל מן התודעה והשאירה במקום בו עמדה רק אוויר וכמה סימני סלוטייפ עקשניים על קירות חדרי ילדותינו.
אם להסתמך על ניסיונם של ילדים-כוכבים אחרים, היום, 14 שנה לאחר הלהיט, היה זה מן המתבקש למצוא את השלישייה במכון גמילה, עמוק באנורקסיה או לפחות בשלבי הקרחה מתקדמים.
אבל, הפלא ופלא, מסתבר שהעוללים שכבר מזמן אינם כאלו, עדיין כותבים, מנגנים ומקליטים מוסיקה מקורית, תחת CG3, הלייבל העצמאי שהקימו במו מחלפותיהם הזהובות. עד כה הוציאו ההנסונים שבעה אלבומים (!) וחתמו עשרות הופעות. בין לבין הם שוקדים חזק גם על דור המשך; אייזק, זקן השבט (31), נישא לפני ארבע שנים ובאמתחתו שני ילדים, טיילור (28) מתחזק תשע שנות נישואים ו-4 ילדים וזאק (26) נישא לפני ארבע שנים וכעת עסוק בלהדביק את אחיו עם הספק מכובד של שני ילדים. זה מה שנקרא אמביציה בלונדינית.
ארון קרטר
"ארון קרטר חושף: מייקל ג'קסון נתן לי קוקאין כשהייתי בן 15". כותרת זו, בנוסחים משתנים, קישטה את צהובוני ארה"ב לפני כחצי שנה, ועל אף שהופרכה על ידי הדובר עצמו כשנייה וחצי לאחר שהודפסה, הצליחה לגלם היטב את קיומו הטראשי העכשווי בתקשורת של ארון קרטר, ילד-כוכב מזמר בדימוס.
כאחיו הבלונדיני של ניק קרטר, אחת מפאות מחומש הפופ המצליח באמת "הבקסטריט בויז", הצליח ארון כשהוא בן 10 בלבד למנף הופעת אורח באחת מהופעות האח הגדול לכדי חתימה בחברת תקליטים, כמה אלבומים, כמה קליפים מתקתקים ב-MTV, כמה ילדות צווחניות וקריירת שירה אחת, שנכון להיום ראתה ימים טובים יותר.
אולי עוד מוקדם להספיד את הקריירה של קרטר, אך אם להסתמך על מעלליו מן השנים האחרונות, שכללו בין היתר ניתוק הקשר עם אימו, הסתבכות עם החוק באשמת נהיגה בשכרות ואחזקת סמים קלים והשתתפות בתוכנית רוקדים עם כוכבים, נראה שהבחור מעדיף לאחרונה להתמקצע ב'איך להיות תמרור אזהרה מפני התבגרות לא מכובדת באור הזרקורים'. ג'סטין ביבר, ראה הוזהרת.
קריס קרוס
בתחילת הניינטיז הזמינו אותנו כריס קלי וכריס סמית', כלומר "קריס קרוס" (או לחלופין "מק דד" ו"דדי מק"), לקפוץ! לקפוץ! לקפוץ! ואנחנו - עשינו כדברם. צמד הראפרים, אז בסך הכול בני 12, התגלו על ידי מפיק העל ג'רמיין דופרי (עבד עם מריה קרי, נלי, אשר וג'נט ג'קסון, עמה גם יצא כעשור), שנשבה בקסם בגדיהם ההפוכים והפיק להם אלבום בכורה שמכר 4 מיליון עותקים.
בן לילה הפכו השניים לכוכבים ונתנו בהופעות האורח בקליפים של מייקל ג'קסון, דה בראט, ראן DMC ו-T.L.C. שני אלבומיהם הבאים הקפיצו פחות ופחות אנשים והשניים נאלצו להפוך את הכובע ולהתבגר מחוץ לבמה המרכזית. כיום פועל קלי כמפיק מוסיקלי לא ממש מוכר ואילו סמית' הוא הבעלים של חברת תקליטים באטלנטה. השמועה מספרת ששני חברי הילדות כבר מזמן מקפצים להם בדרכים נפרדות ואינם בקשר.
כוכבי "מועדון מיקי מאוס"
קצרה היריעה מלהכיל את פירוט הקריירה המלאה של המטאורים ג'סטין טימברלייק, בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה. שלושת תופעות הפופ שלפנינו, שלקחו זה מכבר את הצלחתם ארוכת השנים ומלאת התהפוכות לכיוונים שונים ומשונים, התחילו כולם במקום אחד: תוכנית הטלוויזיה "מועדון מיקי-מאוס". הרבה לפני שחשף טימברלייק גב סקסי והפך למגה-סטאד קולנועי ומוזיקלי, הרבה לפני הילדים, השיגעון, הקרחת והקמבק היחסי של ספירס והרבה לפני שהפכה אגילרה למנטור מוזיקלי שהוא ספק דראג-קווין ספק מיס פיגי, חלקו השלושה במה אחת, תמימה ומקסימה.
בתוכנית הטלוויזיה, ששודרה בסיבובה השלישי בערוץ דיסני בין השנים 89' ל-96', השתתפו השלושה במערכונים קומיים, שרו ורקדו וגם יצאו לסיבובי הופעות עם הקאסט המלא. הזמן הקצר של השלישייה בסדרה, בין השנים 93' ל-94' בסך הכול, בהחלט הספיק לספק להם שיעור חשוב, לקראת התהילה הגדולה שבדרך.
וונסה פאראדי
וונסה פאראדי, הזמרת, השחקנית והדוגמנית הצרפתייה שמתחזקת רווח סקסי בין השיניים, ילדים שניים וזוגיות יציבה עם אחד, ג'וני דפ, החלה גם היא את דרכה כילדה-כוכבת מזמרת. ובעוד שילדים-זמרים אחרים הגיעו לתהילה בהליכה, פאראדי פרצה בפול גז, במונית! אחרי כמה שפשופים בהופעות ילדים שיחררה בשנת 1987 את הסינגל "Joe le taxi" ("המונית של ג'ו", בתרגום חופשי), כשהיא בת 14 בלבד.
הסינגל הגיע למעמד סינגל פלטינה בצרפת וזכה לאהדת מצעדים בינלאומית רחבה. מאז צברה מייל מוסיקלי וקולנועי איכותי, קטפה את פרס הסזאר על משחקה בסרט "חתונה לבנה", שיתפה פעולה עם סרז' גינסבורג ולני קרביץ (שגם היה בן זוגה) באלבומיה הבאים, הייתה לפנים של קוקו שאנל ועוד ועוד.
ועדיין, לנצח נזכור ליפיפייה הצרפתייה שאוטוטו תפרוץ את מחסום גיל ארבעים את השיר והקליפ ההוא, בו ריקדה בחינניות ילדותית לצד מונית עומדת מבלי לדעת כלל מה צופנים דימויים מצולמים של נשים ומכוניות.
ג'ורדי
עם כל הכבוד למייקל, הילד-כוכב המזמר הקיצוני ביותר ברשימתנו הוא לא אחר מאשר ג'ורדי, התינוק בין ה-4.5 (!) שכבש בשנת 92' את מצעדי העולם עם להיט פרסומות החיתולים "dur dur d'etre bebe" (תרגום: קשה קשה להיות תינוק). קלוד, אביו של ג'ורדי שהיה מפיק מוזיקלי, הוא חתום על הפצת ההברקה המוזיקלית, שזיכתה את בנו ברישום בספר השיאים של גינס כזמר הצעיר ביותר ששיר בביצועו עמד בראש מצעד הפזמונים.
בגרותו של ג'ורדי התאפיינה בשיאים זוהרים פחות, עם השתתפות בתוכנית מציאות צרפתית בסגנון "האח הגדול" שהתרחשה בחווה ופרסום אוטוביוגרפיה בשם "אני כבר לא תינוק", בה טען כי אביו ניצל אותו לשם רווחים כספיים ורוקן את חשבון הבנק שלו. בשנת 2006 הוציא ג'ורדי סינגל, אך זה לא לווה ביציאת אלבום מלא. או לה לה בה-בה.
ניקה קוסטה
ב-1981 פרצה לחיינו ניקה קוסטה, ילדה אמריקנית בת 9, בתו של המפיק דון קוסטה שהתגורר אז באיטליה. בעקבות הלהיט הענק "On My Own" ששידר כולו תמימות, רוך וילדותיות, הוציא קוסטה אלבום בכורה שכבש מקומות ראשונים בשלל מצעדים באירופה ובדרום אמריקה.
קוסטה, שבגרה, הפכה מילדת פלא לזמרת פופ, Fאנק, סול ובלוז. היא נישאה למפיק האוסטרלי ג'סטין סטנלי, שחררה שמונה אלבומים וכתבה שירים לאמנים שונים, ביניהם אריק קלפטון, ועדיין - לנצח תיזכר בזכור אותן שלוש וחצי דקות תהילה מגיל 9.
ריקי מרטין
לא הרבה זוכרים זאת, אך כוכב הפופ הלטיני שכבש את ארצות הברית בסערת מצ'ואיזם עם להיטו הבינלאומי הראשון "María" (מתוך אלבומו השלישי, "A Medio Vivir", שיצא ב-1996), החל את דרכו בלהקת הבנים הלטינית "Menudo".
בשנת 1984, כשהוא בן 12 בלבד, הצטרף מרטין ללהקה ותפס את מקום הסולן הראשי בשירים כמו "Hold Me". הלהקה, שזכתה להצלחה רבה בשנות השמונים, הפכה את מרטין למושא הערצה ברחבי אמריקה הלטינית עוד בטרם סיים את לימודיו התיכוניים.
בשנת 1989, לאחר חמש שנים כחבר הלהקה, פרש ממנה וחזר לפוארטו ריקו כדי לסיים את לימודיו. מאז עבר מרטין דרך ארוכה, כבש מצעדים ובמות עם עשרות להיטים ועדיין, נחמד לדעת שמרטין הצליח להוציא לשונותיהם של נשים וגברים עוד בטרם צימח שיער פנים.
רון שובל
הרבה לפני שסובב אותנו עם הלהיט "מסובבת אותי" מ-2001 סובב שובל ראשים כילד פלא מזמר. את אלבומו הראשון, "נעורים", הוציא בשנת 86' כשהוא בן 13 בלבד. אלבומו השני, "מרגיש בדרך" שיצא שנתיים לאחר מכן, כבר הפך אותו לכוכב. אחד הזכורים ממנו הוא "לפעמים" שכתב מיכה שטרית והלחין ארקדי דוכין וכן החידוש לשיר "פמלה" שביצע עם בועז שרעבי.
אלבומו השלישי, "כבר לא ילד" זכה להצלחה פחותה מקודמיו וזכה לביקורות לא מחמיאות שטענו כי "הלך הילד והלך גם הפלא". הביקורות לא שברו את שובל, שממשיך מאז ועד היום ליצור, להוציא אלבומים וליהנות מהצלחה עקבית עד מתונה.
גילי נתנאל
הוא היה ילד פלא בן 12 עם קול פעמונים, בן טיפוחיו האלמוני של המוזיקאי שייקה פייקוב. היא הייתה אלמונית כמותו, עם שמונה שנים נוספות לזכותה וחיוך מנצח. יחד הם סחפו אותנו בקדם הארוויזיון 1989 אל "דרך המלך" הקליטה והמתקתקה. אבל אז הגיע הדבר האמיתי, האירווזיון שבשוויץ, ועמו זיופו של גילי והמקום ה-12 המאכזב.
השניים נפרדו במהרה לשלום, זה ומזה וגם מזיכרוננו, ואנחנו שואלים מה עלה בגורלו של הילדון המזמר? בעוד שגלית, מספרות ציפורים צפוניות, מתחזקת קריירה כקוסמטיקאית חדריינית מוכרת וכזמרת במסיבות רווקות, גילי העדיף להיעלם מן הראדר. לאחר האירוויזיון עוד הספיק להוציא אלבום סולו אך מאז נעלמו עקבותיו. יש המספרים, ביניהם גלית, כי הוא מתגורר כיום בלונדון ועדיין עוסק במוזיקה. יופי.
שריף הילד הדרוזי
שריף (במקור מייק שרוף), הילדון הדרוזי המזמר מהכפר עוספיא, התגלה בגיל 7 בתוכנית כישרונות על ידי הגיטריסט יהודה קיסר. קיסר הדביק לו את הכינוי "שריף הילד הדרוזי", הפיק את אלבומיו הראשונים ועמד מאחורי להיטו הגדול ביותר "בסבוסה" והחידוש ל"יום הרווקים" של עופר לוי. כשבגר מעט וצלח את שלב חילוף הקול, עבר שריף עם שלל מעריציו לידיו המיומנות של אבי גואטה, שציוות לו זמרת חימום צעירה ועולה - שרית חדד. לאט לאט הפכה שרית הצעירה למוקד העניין המרכזי של גואטה, על חשבונו של שריף המסלסל.
לפני כמה שנים עזב שריף את גואטה ומאז עסוק הוא בעיקר בהופעות באירועים פרטיים ובחנות הבגדים שלו, "החנות של שריף" בדליית אל-כרמל.
בדצמבר 2010 הוציא שריף את אלבומו ה-14, "את תהיי מלכה", שכלל שירים כמו "את תהיי מלכה", "את משגעת", "מבולבל" ו-"מאמיל'ה". בינואר האחרון הופיע שריף בליין הגייז "אריסה" אל מול קהל משולהב ואף השתתף בפרומו המצולם לקראת המסיבה, שהיה מעין מחווה ללהיטו המפורסם.
מוג'דה
בראשית שנות ה-90' הגיעה ארצה מוג'דה הצעירה מטורקיה הלא רחוקה. היא החלה להופיע באירועים ובמועדונים אפופי עשן כשהיא מלווה באביה על בגלמה, והופעותיה התיאטרליות הפכו לשם דבר. במהרה הגיע גם הלהיט "גברת מגונדרת" עם מיקי גבריאלוב, ולאחריו תוכניות האירוח, הפרסומת לבזק, הלהיט "בטיילת על המדרכה", שיר הדיכאון "אמא" שזכה לקליפ יצירת מופת והופעת האורח הבלתי נשכחת בפסטיגל 92'.
הקהל אהב את מוג'דה אבל חבריה לספסל הלימודים אהבו קצת פחות. בראיונות מהתקופה ההיא סיפרה כי הילדים בבית ספרה בבת ים מתאכזרים אליה ומקנאים בה.
עם השנים הלך ודעך קסמה הילדותי של מוג'דה ועמו גם התהילה. כיום מוג'דה כבר בת 32 ומתגוררת בטורקיה, שם היא עדיין מתעסקת במוזיקה ומנסה להחיות את תהילת עברה. מי שדווקא נשאר עמנו הוא אביה, המשמש כיום כנגן בלהקתו של שריף.
לילך גליקסמן
לילך גליקסמן, הג'ינג'ית הקטנה והמקסימה, התפרסמה לראשונה בפסטיבל שירי הילדים לשנת 1977 כששרה עם ציפי שביט, אז מלכת הילדים הבלתי מעורערת וג'ינג'ית קטנה פחות, את השיר "מר אפצ'י". שנה לאחר מכן כבר הזמינה גליקסמן את כולנו לבוא לפסטיבל בשירה "הבובה פסטי", שהפך להמנון הפסטיבל רשמי.
בהמשך הוציאה פצצת האנרגיה המג'ונג'נת שני אלבומי שירי ילדים. עם השנים וויתרה גליקסמן על הג'ינג' ועברה לבלונד, אותו היא מתחזקת תוך עבודה כמורה לאנגלית.
נועם קניאל
מי שזכה לכינוי "חוזליטו הישראלי" היה ראשון ילדי הפלא המזמרים בישראל והיחיד שהצליח לתרגם קריירה מקומית להצלחה בינלאומית, גם אם לזמן קצר. הכול התחיל בפסטיבל שירי הילדים לשנת 1971. קניאל בן ה-8 ביצע אז את השיר "גלי" שכתב אהוד מנור לבתו הבכורה, גרף את המקום השני והצליח לעורר סביבו באז שלא נראה כמותו באותם ימים חדי ערוצים.
קניאל סיפר פעם בראיון איך חיים סבן, מפיק העל החולש כיום על אימפריית הפאואר ריינג'רס, רץ אחר הוריו בתום הפסטיבל והפציר בהם להחתימו על חוזה הקלטות. קניאל הצעיר החל להופיע במועדוני לילה, בהצגות ומול חיילים במלחמת יום הכיפורים, לצד מייק ברנט.
בין השנים 72' ל-78' הוציא אלבום בכורה בעברית (מתוכו זכורים היטב הלהיטים "היכל החלומות" ו"אמא שלי"), הקליט באנגלית, יפנית ושחרר עשרה אלבומים בצרפתית שחלקם נמכרו במיליונים. מאז גדל הילד, עבר עם הוריו לארה"ב, למד מוזיקה ועבד בעיצוב פסקול. בין לבין הוא גם איבד את קול הזמיר הילדותי וכיום הוא מתגורר בפריז.