מי שלא בוכה ביום הזה או שבאמת אין לו לב, או שהוא לא ישראלי. אריק איינשטיין הוא ענק התרבות והמוזיקה הישראלית של כל הזמנים - זמר, שחקן, קומיקאי, כותב, פזמונאי, משורר וכוכב קולנוע. לא ניתן לתאר את המוזיקה והתרבות הישראלית משנות ה-50' ועד ימיניו ללא השירים, הקלאסיקות, המערכונים והסרטים של איינשטיין, שהיה בגופו, בקולו ובחיוכו גם הסמל הגדול של ארץ ישראל האמיתית, גם לנצח האדם הכי Cool בישראל וגם חלוץ מוזיקלי ופורץ דרך אדיר.
>> אריק איינשטיין ז"ל - הזמר שהכי אהבנו, הכי ישראלי שהיה
>> ג'וזי כץ: "אריק היה האיש הכי אמיתי שהכרתי"
>> שלמה ארצי נחנק מדמעות: "הוא היה מלך, ענק"
>> ריטה שרה "ימי התום": "למדתי עברית מהשירים של אריק"
>> גל אוחובסקי: אריק איינשטיין היה הנביא של תל אביב החילונית
סירב לקבל את פרס ישראל, אבל היה פס-הקול של המדינה
קולו ושיריו של איינשטיין, שסירב לקבל את פרס ישראל, מלווים את העם והמדינה מאז ומתמיד, מהימים של ארץ ישראל הקטנה, דרך המלחמות והשמחות, הרגעים הכי קשים ועצובים וגם הכי מצחיקים וכיפיים. הוא הוציא יותר מ-40 אלבומים נפלאים שכללו מאות רבות של שירים. שיריו ותקליטים שלו יצרו מציאות אמנותית חדשה או הגיבו אליה, הוא ביצע וגאל שירי משוררים ושירי ארץ ישראל הישנה והטובה אותם בחר בקפידה, ושיתף פעולה עם גדולי היוצרים אותם טיפח - שמוליק קראוס ז"ל, שלום חנוך, יוני רכטר, יצחק קלפטר, שם טוב לוי, מיקי גבריאלוב, אבנר קנר, ובהמשך גם פיטר רוט וגיא בוקאטי, שעבד עם איינשטיין ז"ל בשבע השנים האחרונות לפני מותו.
"עוף גוזל"
"אני ואתה"
"סע לאט"
"עטור מצחך"
אריק איינשטיין היה חלוץ מוזיקלי אמיתי: הוא היה שם כש"החלונות הגבוהים" המציאו את הפופ הישראלי בתקליטים הבודד ב-1967. המפגש שלו עם להקת הצ'רצ'ילים באלבומים "פוזי" ועם הצ'רצ'ילים ושלום חנוך ב"שבלול" ו"פלסטלינה" נחשב לתחילת עידן הרוק המקומי. רשימת הקלאסיקות של אריק איינשטיין בלתי נגמרת, וכוללת שירים בלהקת הנח"ל, שלישיית "גשר הירקון", שלישיית "החלונות הגבוהים", הפקות במה, סרטים והצגות, וכאמור כ-40 אלבומים. איינשטיין היה תמיד מלא באהבה - אהבת אדם, למשפחה, לקרובים, לחברים, למקומות, לזיכרונות, לשירים ולסיפורים הישנים. איינשטיין גם יצר ושר לילדים, והתייחס לשיריהם ברצינות דומה לזו שבה התייחב לשירי המבוגרים.
לא הופיע 30 שנה אבל הנחיל מורשת גדולה
אריק איינשטיין לא הופיע על הבמות יותר מ-30 שנה. הופעתו האחרונה התקיימה ב-29 באוגוסט 1981, כשחתם את הופעות "חמוש במשקפיים" במועדון "קיסרית" בקיסריה. מאז התמקד בהקלטות בלבד. אבל גם כשלא הופיע מול קהל הנחיל אריק איינשטיין לדורות של מעריצים בכל הגילאים את אהבת המוזיקה, התרבות והשפה העברית, אהבת הספורט, אהבת הזולת. הוא היווה דוגמה, מופת וסמל לזמר שהוא גם גדול מהחיים וגם תמיד נשאר צנוע. אלבומו האחרון, אותו לא הספיק להשלים, היה אלבום המיטב שלו משירי המשורר אברהם חלפי (שהיה חבר של אביו), אלבום שאמור היה לכלול שלושה שירים חדשים, אותם הקליט עם גיא בוקאטי.
"ילדים של החיים"
"לבכות לך"
"יש בי אהבה"
תחילת הדרך בלהקת הנח"ל, "בצל ירוק" ושלישיית "גשר הירקון"
אריק איינשטיין נולד בתל אביב ב-3.1.1939 כאריה איינשטיין, בן יחיד לדבורה ולשחקן תיאטרון "האהל" יעקב איינשטיין. הוריו התגוררו תחילה ברחוב גורדון. הוא למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון. בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ואלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה ובהדיפת כדור ברזל. כמו כן היה שחקן כדורסל בקבוצת הנוער של "הפועל תל אביב" ובשל יכולתו הטכנית הגבוהה כונה "אריות".
כנער אהב לשיר, אך בגיל הגיוס לצבא לא חשב ללכת ללהקה צבאית, אביו יעקב דחף אותו לנסות להתקבל ללהקת הנח"ל, שהיתה אז נקודת הזינוק החשובה ביותר בבידור הישראלי. באודישן הוא שר את "שיבולת בשדה" ושיחק סצנה קצרה של סועד במסעדה. איינשטיין התקבל ללהקה, בה שירתו בין היתר יהורם גאון, עליזה רוזן וגברי בנאי. איינשטיין שר בתוכניות "צריך לחיות" - בה קיבל קטעי סולו ראשונים ב"פגישה בניכר" וב"יא ירח", ו"לא לצאת מהכלים" - בה היה סולן ב"רוח סתיו" ושר גם ב"דינה ברזילי", "אחד גבוה ושניים קטנים" ועוד.
ב-1959, אחרי שהשתחרר מהצבא, שיחק ושר בתיאטרון הסאטירי "סמבטיון" וגם בתוכנית האחרונה של להקת "בצל ירוק". בין השירים בהם בלט קולו היה "ליפא העגלון", בו היה הסולן ידידו ברקו, שנהרג בתאונת אופנוע. ב-1960 הוציא איינשטיין תקליטון סולו ראשון,: "השעות הקטנות של הלילה", "פונדק במדבר", "היא הייתה בת 17" ו"עיר לבנה".
אחרי הוצאת התקליטון שר איינשטיין בלהקת הצעירים עם נחמה הנדל, יוסי פרוסט ושייקה לוי, בה הופיע בשם הבדוי ארי גורן. הוא גם השתתף כזמר ושחקן בהצגות, ביניהן "משלי ערב", "תל אביב הקטנה" ו"אירמה לה דוס", כיכב בסרטו של שלמה סוריאנו "ניני" (בו השתתף גם אביו, יעקב, בתפקיד אביו), וגם התחתן עם אלונה איינשטיין. ב-1964 הוא הצטרף לבני אמדורסקי ויהורם גאון לשלישיית גשר הירקון, בה היה חבר עד שנת 1966.
שני הרכבי שלישיית גשר הירקון (בשני החליף ישראל גוריון את יהורם גאון) היו ההצלחה הגדולה ביותר במוזיקה הישראלית הפופולרית של שנות ה-60'. רבים מהשירים בשני אלבומיהם (ושירים נוספים שלא נכללו בהם) הפכו לקלאסיקה של הזמר העברי: אהבת פועלי הניין, אייל אהבים, סרנדה, אל תכעסי זה לא אסון, העיר באפור, לילה בחוף אכזיב, "ל תעברי לבד ילדה ברחוב, איזה יום יפה ועוד רבים.
שירי השלישייה היו קרובים לשנסונים צרפתיים ולבלדות רוסיות וההתייחסות לפופ הייתה כאל בדיחה. השלישייה הקליטה את "From Me To You" של הביטלס כ"למה את לא יוצאת איתי", ובסרטו של מנחם גולן "דליה והמלחים" הופיעה בשיר "שייק" כשחבריה חובשים פיאות בסגנון הביטלס.
בתקופת חברותו בשלישיית גשר הירקון המשיך איינשטיין לשחק בסרטים ולהקליט כסולן. ב-1964 הוא שיחק בסרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי" וגם שר בפסקול עם גאולה נוני את "לי ולך" הוא גם השתתף בסרטו של ישראל "פוצ'ו" ויסלר "אולי תרדו שם". בפסטיבל הזמר 1964 שר איינשטיין בעיבוד תזמורתי של גרציאני את "הרחק בלילה" ועם שלישיית גשר הירקון את "אותך".
בפסטיבל הזמר 1965 זכה איינשטיין במקום הראשון עם "איילת החן". שלישיית גשר הירקון הגיעה למקום השני עם השיר "הגביע", ולמקום השלישי עם השיר "ליל קרב". גם בפסטיבל הזמר 1966 ידע איינשטיין הצלחות. כסולן הוא זכה שוב במקום הראשון עם השיר "ליל סתיו" ועם שלישיית גשר הירקון במקום השני עם "ריח תפוח ואודם שני". בנוסף הוא שר בפסטיבל גם את "לא פעם בקיץ", ועם השלישייה את "בואי ילדה".
ב-1966 יצא אלבום הבכורה של איינשטיין "שר בשבילך", שכלל את "הלילה הזה", "אל תבכי ילדה" ו"הגשם מתופף". באותה שנה שר איינשטיין עם יפה ירקוני ארבעה שירים: "ליל סתיו" ששניהם כבר שרו בפסטיבל הזמר, "קרה זה רק הפעם", "לו הייתי" וחידוש ל-"Yesterday" של הביטלס, שהפך ל"רק אתמול".
איינשטיין הקליט בשנה זו גם חידושים לשירים: "Do You Want To Know A Secret" של הביטלס הפך ל"מזל", שירי העם האמריקאיים "עץ הלימון" ו"בית השמש העולה" (שהפך ל"רחוק רחוק מכאן"), ו"ערב של שושנים". הוא הופיע עם הרכב "האיינשטיינים" יחד עם שייקה אופיר ז"ל במופע המצליח "ערב של שושנים".
אריק איינשטיין ב"חלונות הגבוהים": תחילת הפופ הישראלי
על אף ההצלחה איינשטיין לא חדל לחפש חידושים מוזיקליים. ב-1967 פגש איינשטיין את שמוליק קראוס ואת זוגתו ג'וזי כץ והקים איתם את הרכב הפופ העברי הראשון, "החלונות הגבוהים". את הטון המוסיקלי בשלישייה נתן שמוליק קראוס, אך איינשטיין היה הכוכב והזמר הראשי, והוא גם כתב, לראשונה, מילים לשירים - "אז מה" ו"כל השבוע לך" ומאוחר יותר "כמה נעים" ו"בואו ונרים כוסית".
"החלונות הגבוהים" הוציאה תקליט אחד ענקי, שכל שיר בו הפך לקלאסיקה: יחזקאל, אינך יכולה, חייל של שוקולד, אהבה ראשונה, איפה הם כל אבותינו, כל השבוע לך, זמר נוגה (התשמע קולי), בובה זהבה, אז מה, הורוסקופ וילדה קטנה.
האלבום הזה נחשב לרגע מכונן בתרבות המקומית. הוא חיבר את המוזיקה הישראלית לפופ ולרוק העולמי והפך את השלישייה לכוכבים. איינשטיין התבלט בקולו החם, בהגשה הפופית, בוירטואוזיות השירה שלו. עד היום נחשב "החלונות הגבוהים" לאחד התקליטים הישראלים הכי יפים של כל הזמנים.
בסוף 1967, עם סיום תקופת החלונות הגבוהים, הוציא איינשטיין שני תקליטונים ששילב פופ ונגיעות ג'אזיות. בתקליטון הראשון נכללו "אני מרגיש כמו מלך", שאיינשטיין כתב על פי "Mellow Yellow" של דונובן, וחידושים ל"לא פעם בקיץ" מפסטיבל הזמר, "הכאב הזה" של שלישיית גשר הירקון וגם ל"ירושלים של זהב" של נעמי שמר. בתקליטון השני שיתף איינשטיין פעולה לראשונה עם שלום חנוך הצעיר בשירים "הגר", "ריסים", "פתאום בלעדיו", ו"שבת המלכה".
ב-1968 יצא "מזל גדי" האלבום הראשון של איינשטיין שכולו לחנים של שלום חנוך, ביניהם "לילה" ו"כהה כהה", "הימים הארוכים העצובים", "מכופף הבננות"\, "רוח רוח" ועוד. רוב שירי האלבום היו, בעצם, שירי ילדים או שירים שהתייחסו לילדות, ואיינשטיין אכן חידש חלק גדול מהם בתקליטי הילדים שהוציא אחר כך. "מזל גדי" זכה להצלחה גדולה ברדיו, אך לא כך ההופעות שבעקבותיו, בהן הופיע איינשטיין עם "הברנשים של פיאמנטה".
עם פיאמטנה הוציא את "בית הערבה" וגרסה משלו ל"אוב-לה-די אוב-לה-דה" של הביטלס. לשיר נוצר גם קליפ ראשון על ידי החברים עליהם איינשטיין שר: אורי זוהר, צבי שיסל, בועז דוידזון, שלום חנוך ואחרים, ובהשתתפותם. זו הייתה ראשיתה של חבורת "לול", עדיין ללא הכותרת המוכרת. ב-1969 הקים איינשטיין חברת תקליטים משלו, "הגר", והקליט את "הלולה הלולה" של הטרמולוס, שהפך ל"קול ששון וקול שמחה", ואת "חוזרים הביתה" של וודי גאתרי. לשולה חן הוא כתב גירסה עברית ל"הדמעות זולגות" של האבנים המתגלגלות. אצלו זה הפך ל"פתאום היה לי טוב כל כך".
ביום העצמאות 1969 השתתף אריק איינשטיין בפעם האחרונה בפסטיבל הזמר עם "פראג" שיצר שלום חנוך "פראג". השיר לא הגיע למקום גבוה כמו שאיינשטיין ציפה אבל שרד עד היום כשיר המתעד את האביב הצ'כי מול הפלישה הרוסית. לצד "פראג" הוציא גרסה ל"מי שחלם".
אריק איינשטיין פוגש את הצ'רצ'ילים: תחילת הרוק הישראלי
הכישלון בפסטיבל הזמר גרם לאיינשטיין להפסיק להתחשב בדעת הקהל והביקורות. הוא חיפש צליל חדש ומצא את להקת הקצב "הצ'רצ'ילים", שהתמחתה בגרסאות כיסוי ללהיטי רוקנ'רול מחו"ל ובחומר מקורי, עם מיקי גבריאלוב בבס, חיים רומנו ורוב הקסלי בגיטרות ועמי טרייבטש בתופים. הוא הפך אותם ללהקת ליווי בהופעותיו והקלטותיו, והעניק להם הכרה מצד ה"מיינסטרים".
ב-1969 הקליט איינשטיין את מה שנחשב לתקליט הרוק העברי הראשון, "פוזי" (על שם הכינוי של אשתו, אלונה איינשטיין), שכלל את השירים "כשאת בוכה את לא יפה", "ארץ ישראל", "היה לנו טוב נהיה לנו רע" (למנגינת "הבלדה על ג'ון ויוקו" של הביטלס), "אחינועם לא יודעת", "כמה חם", "היה היה" ועוד. בתקליט הזה אריק איינשטיין שר בפעם הראשונה בקול רם, בזעקה, הצ'רצ'ילים ניגנו גיטרות בדיסטורשן - והביאו למרכז המוזיקה הישראלית צליל חדש ורענן.
סביב איינשטיין התקבצה באותם ימים החבורה שזכתה לכינוי "חבורת לול" וכללה קבוצת חברים שפעלה בחברת ההפקות "הגר": אישתו אלונה איינשטיין, אורי זוהר, שלום חנוך, שמוליק קראוס, ג'וזי כץ, יהונתן גפן, צבי שיסל, הבמאי בעז דוידזון ואשתו ברוריה, רפי אדר, יהודית סולה ואחרים. תחילת פעילותם הייתה ב-1969, בקליפים ל"אוב-לה-די אוב-לה-דה", "אני מרגיש כמו מלך", "כשאת בוכה את לא יפה", "ארץ ישראל" ו"הימים הארוכים העצובים".
באותה שנה הוקלטה גירסה עברית ל"תנו צ'אנס לשלום" של ג'ון לנון, כשאל איינשטיין, זוהר, חנוך ודוידזון מצטרפת בשירה נבחרת אמני הבוהמה וכללה את דן בן אמוץ, אבי טולדנו, יוסי בנאי, בומבה צור, רבקה מיכאלי, גילה אלמגור, הגשש החיוור, התאומים, ישראל גוריון, שלמה וישינסקי, ציפי שביט, גבי ברלין, אילן ואילנית ואחרים. תקליטון השיר כלל גם קטעי חזרה להקלטה תחת הכותרת "המסיבה".
יצירת המופת של אריק איינשטיין ושלום חנוך: "שבלול"
במאי 1970 יצא לאור הסרט "שבלול" (הכינוי של חנוך לאיינשטיין), בו גילמו אריק איינשטיין ושלום חנוך את עצמם ואיתם שורת חברים ושחקנים. בסרט תועדה העבודה על שירי התקליט "שבלול", שנחשב לאלבום מופת ונקודת ציון חשובה בתולדות הרוק בפרט והמוזיקה הישראלית בכלל, שחיבר בין השפעות הפופ-רוק העולמי ובעיקר הביטלס, הוויה מאוד ישראלית וגישה חדשה לשפה המושרת כולל שפת דיבור והתייחסות ל"אני".
רשימת השירים שהפכו לקלאסיקות כולל את: "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", "קח לך אשה ובנה לה בית", "אל תוותרי עלי", "למה לי לקחת ללב", "אבשלום", "הבלדה על יואל מוישה סלומון ושלושת רעיו", "מה שיותר עמוק יותר כחול" (ששר חנוך), קטע הנושא האינסטרומנטלי והקטע השטוטניקי "שונות".
הצלחת האלבום "שבלול" הובילה ליצירת תוכניות הטלוויזיה "לול", החל מיולי 1970 הוקרנה הראשונה בהן, ובה נכללו, לצד המערכונים שירים כמו "אבשלום". כעבור חודשיים, בתוכנית "לול 2", נכללו בעיקר פרודיות על תוכניות טלוויזיה, ושירים שהופיעו בתקליט "פלסטלינה", שהמשיך את דרכו של "שבלול", עם "מה איתי", "שחק אותה", "כתבו עליו בעיתון", "אמא שלי", "מאיה", "אשת האיכר" "אבישג" (שיר ראשון שאיינשטיין כתב וגם הלחין) ועוד.
שני האלבומים, "שבלול" ו"פלסטלינה", שיצאו שניהם ב-1970, לא נמכרו במספרם גדולים, אך הביאו את איינשטיין להיבחר ל"זמר השנה" ו"למה לי לקחת ללב" נבחר ל"שיר השנה|. אחרי ששלום חנוך נסע לאנגליה הוציא איינשטיין תקליט שירי ילדים עם הצ'רצ'ילים, שכלל את "ברל'ה צא" ו"מאיה".
ב-1971 יצר איינשטיין עם מיקי גבריאלוב את התקליט "בדשא אצל אביגדור", שנחשב גם הוא לאלבום מופת קלאסי, עם רוק, נגיעות מזרחיות ושירים כמו "אני ואתה נשנה את העולם", "אני אוהב לישון", "שיר מספר 8", "קפה טורקי", "אני רואה אותה בדרך לגמנסיה" ו"צא מזה". התקליט נקרא על שם הצריף של אביגדור צברי, מקום המפגש של איינשטיין וחבורתו בחוף הים של תל אביב, היכן שצולם הסרט "מציצים", מקום בו נעצרה חלק מהחבורה על שימוש בסמים, ומכאן שם האלבום התרגום לאנגלית עם המילה "Grass".
עם הוצאת "בדשא אצל אביגדור" הופקה התוכנית "לול 3", ובה שירי התקליט ומערכונים כמו "חידון התנ"ך" ושירים כמו "חמוץ חמוץ".
"דון קישוט אתה יכול לנוח"
בהמשך נקלע איינשטיין לתקופה קשה בקריירה. הוא החליף הרכבי ליווי כמו "הפלטינה", אבל המעצר על סמים לא עשה לו טוב מבחינת ציבורית, ואווירת דיכאון שררה בהופעות החיות שלו. אבל מאותהתקופה יצאו הקלטות שלו עם הגיטריסט יצחק קלפטר ל"יצאנו אט" ו"כמה טוב שבאת הביתה".
בסוף 1971 החלה ללוות את איינשטיין להקת "אחרית הימים" שהופיע איתו במופע משותף עם דורי בן-זאב. באמצע 1972 החל איינשטיין להקליט שירים בעיבוד "התגלית הבאה" שלו, שם-טוב לוי, ביניהם "שיר של אחרי המלחמה", "דון קישוט" וגם שירים באנגלית. הוא הקליט את "אמא אדמה" ויצר בסופו של דבר את התקליט "יסמין" באותה שנה כיכב איינשטיין בסרטו של אורי זוהר "מציצים", שם גילם מוזיקאי שבוגד באשתו וחי חיים ת של נער חופים.
"סע לאט" ל"ארץ ישראל הישנה והטובה"
בתחילת 1973 הפתיע איינשטיין את עולם המוזיקה הישראלית, כשחזר לשירי ארץ ישראל ישנים שאהב באלבום "ארץ ישראל הישנה והטובה". הוא שר גרסאות עדינות ל"רוח סתיו", "רותי", "לילה לילה", "הן אפשר", "ואולי" ועוד. אליהם הוסיף את השיר הנוסטלגי "יכול להיות שזה נגמר".
באמצע 1973 חזר שלום חנוך מאנגליה והצטרף להופעות של איינשטיין, שפרגן לו בגדול. בהופעות המשותפות האלה החלו איינשטיין וגבריאלוב לעבוד שוב ביחד על חומר חדש, שהפך לתקליט "סע לאט". במקביל הספיק איינשטיין גם לגלם דמות ראשית בסרטו של אורי זוהר "עיניים גדולות". "סע לאט" כלל לצד הלהיט ושיר הנושא הענק גם את "אני אוהב אותך היום", "עיניים גדולות", "שיר של רנדי ניומן", "אגדת דשא" ו"ילדים של החיים".
את הופעות "סע לאט" חיממו שלום חנוך ואריאל זילבר עם נגנים שהפכו תוך ההופעות ללהקת הרוק החשובה של שנות ה-70. איינשטיין נתן להם את השם "תמוז".
ב-1975 הקליט איינשטיין תקליט שרובו שירים ישנים, עם "ערב מול הגלעד", "שני שושנים", "לא פעם בקיץ", "יום אחרון", "עץ הרימון", "על שפת ים כנרת" ועוד.
בתחילת 1976 התחבר איינשטיין ליוני רכטר באלבום "בשם האהבה פנים רבות לה", עם "עוד יהיה", "מה עושות האיילות", "זו אותה האהבה", "שיר אהבה סטנדרטי", "לא היה מה שהיה" ו"זה לא בושה להיות עצוב" ו.נגמרו לי המילים".
בהמשך השנה הוציא איינשטיין תקליט שירי ילדים עם שם-טוב לוי, בו נכללו "במדינת הגמדים", "חמש שנים על מיכאל", "פזמון ליקינטון", "יש לי אח קטן", "התאהבתי בילדה יפה נורא". באותה שנה הוציא איינשטיין גם את "ארץ ישראל הישנה והטובה - חלק ב'" עם אבנר קנר, בו נכללו "פרח הלילך", "שיר העמק", "הוא לא ידע את שמה", "כשאור דולק" ועוד.
מ"עטור מצחך זהב שחור" ל"סן פרנסיסקו על המים"
בתחילת 1977 יצא איינשטיין במופע מיוחד בשם "אנשים אוהבים לשיר", בו אירח את יוני רכטר, אסתר ואפרים שמיר ושלמה יידוב. כל אחד מהם שר כמה מלהיטיו וליווה את איינשטיין בשיריו. המופע כלל שירים כמו "דמעות של מלאכים" ו"בלילות הקיץ החמים" שהלחין מתי כספי.
במקביל הקליט איינשטיין את "ארץ ישראל הישנה והטובה, חלק ג'" עם "עטור מצחך זהב שחור", "חופים", "אנו ניפגש", "תכול המטפחת", "זמר אהבה לים, "ביתי אל מול גולן" ו"השעות הקטנות של הלילה". "עטור מצחך", בלחנו ועיבודו של יוני רכטר למילים של המשורר אברהם חלפי, ובהשתתפות קורין אלאל ויהודית רביץ, הפך לקלאסיקת ענק בזמר העברי.
בתחילת 1978 הקליט איינשטיין את "סוס עץ" לסרט באותו השם. באמצע השנה הוציא את תקליט הילדים "ילדודס", שכלל את "רוח רוח", "אצו רצו גמדים", "מכופף הבננות", "שחפים", "אדון חלום", "ילד של חלום" ועוד.
ב-1979 התאחדו אריק איינשטיין ושלום חנוך למופע משותף, שהניב את "סן פרנסיסקו על המים" ו"עצים" של איינשטיין, ו"תפסתי ראש על הבר" שך חנוך. המופע זכה להצלחה רבה, אך איינשטיין חש שהוא קצת נדחק הצידה, כי הקהל הצעיר בא לראות את הכוכב החדש חנוך. אז החלה להתגבש אצלו ההחלטה להפסיק להופיע.
"חמוש במשקפיים" - הפעה האחרונה על הבמה
באמצע 1980 יצא הרביעי בתקליטי "ארץ ישראל הישנה והטובה, הפעם משירי סשה ארגוב", עם "אדוני השופט", "שיר אהבה חיילי", "הכל זהב", "אהובתי שלי לבנת צואר", "דוד שמש ואנטנה גם" ועוד. בנובמבר 1980 יצא אלבום נוסף בשיתוף פעולה בין איינשטיין וגבריאלוב, "חמוש במשקפיים", שכלל את "סיום", "היא יושבה לחלון", "הכניסיני תחת כנפך", "חמוש במשקפיים" ו"תל אביב גדות הירקון 1950", "ילדי ההפקר", "תאמר אהיה רב" ו"תוף בודד".
אחרי הוצאת התקליט יצאו חלק מיוצריו למופע משותף, בשילוב יוני רכטר ודפנה ארמוני. איינשטיין נראה והרגיש חופשי ומשוחרר ולמרות זאת, "חמוש במשקפיים" הייתה הפעם האחרונה בה הופיע בחי בפני קהל. מאז, תקפת זמן של 32 שנה עד מותו, הוא לא שב לבמה.
"יושב על הגדר", תאונת הדרכים הקשה ו"שביר"
בשנות ה-80' הפסיק אריק איינשטיין להופיע, והתמקד בהוצאת אלבומים איכותיים, שכללו להיטים גדולים, אשר מצאו את דרכם לקאנון המוזיקה הישראלית ומושמעים עד היום ברדיו.
ב-1982 יצא האלבום "יושב על הגדר" עם יצחק קלפטר, שכלל את הלהיטים "בשבחי הסמבה" הברזילאי, "טרוף במה" הרוקיסטי, שיר הנושא "יושב על הגדר" שהושפע מ"Hotel California" של האיגלס, "מבלי להפריע" האלתרמני, "השיכור" ו"בוקר טוב אמיר" שכתב איינשטיין על בנו הקטן אמיר.
בסוף אוגוסט 1982, בשבוע בו יצא האלבום, נפצע אריק איינשטיין בתאונת דרכים קשה ברחוב ריינס בתל אביב. בתאונה נפגעה גם אשתו סימה אליהו וחברה של בני הזוג נהרגה.
התאונה השפיעה מאוד על שירי אלבומו הבא של איינשטיין "שביר", שיצא באמצע 1983. גם באלבום הזה שיתף איינשטיין פעולה עם קלפטר, בשירים "שביר", "אולי צריך לתת לזה עוד זמן", "יד אחת עושה את זה", "תל אביב, גדות הירקון, 1983" ועוד.
"עוד ניפגש" ב"תוצרת הארץ"
בתחילת 1984 יצא החמישי בסדרת "תקליטי ארץ ישראל הישנה והטובה" ובו השירים "הלילה הזה", "איילת אהבים" (עם יהודית רביץ בשירה), "עוד ניפגש", "לי ולך", "ארץ ישראל" ועוד.
באותה שנה הוציאו איינשטיין ושם טוב לוי את האלבום "פסק זמן", עם "שלוש ארבע לעבודה", "הוא חזר בתשובה" על אורי זוהר, "זה בראש שלך", "מכבי הישן" ושיר הנושא "פסק זמן".
ב-1985 הקליט איינשטיין את השישי בתקליטי "ארץ ישראל הישנה והטובה", "תוצרת הארץ" עם שם טוב לוי. בניגוד לאלבומים הקודמים בסדרה, מרבית השירים היו חדשים. לצד הקאברים ל"באר בשדה" ו"אליפלט" הוקלטו "תוצרת הארץ", "משקפיים ורודות", "שולמית", "אהבה חופשית" ועוד.
ספיישל "שירים שאוהבים" כולל "תוצאת הארץ"
"עם התה והלימון והספרים הישנים"
ב-1986 חזר איינשטיין לשתף פעולה עם מיקי גבריאלוב בתקליט המצליח ורב הלהיטים "אוהב להיות בבית", בו נכללו "שכשנבוא" עם ייהודה פוליקר בבוזוקי, "אוהב להיות בבית", "השיר על התוכי יוסי", "יושב מול הנייר", "לטפטף טיפה" ו"היום השיר שלי עצוב".
בנובמבר 1987 יצא תקליט מצליח נוסף של איינשטיין וגבריאלוב "על גבול האור", שכלל את שיר המופת "עוף גוזל", "שיר השיירה" הציוני, "עיתונאי קטן" המתריס נגד התקשורת ו"שירי סוף הדרך" התקליט הוקדש לזכרו של משה איש כסית, חברו הטוב של איינשטיין שנפטר באותה שנה.
זה היה האלבום האחרון שיצרו גבריאלוב ואיינשטיין יחד. הקשר בין השניים ניתק שנים אחדות לאחר מכן, כשגבריאלוב השמיץ את איינשטיין בראיון עיתונאי, וטען שאיינשטיין מעולם לא פירגן לו מספיק.
"התוכי יוסי" ו"אדון שוקו"
ב-1988 יצרו איינשטיין ויוני רכטר אלבום משירי אברהם חלפי, שנחשב גם הוא לאלבום מופת, עם "צער לך", "שיר על יונה בחלוני", "אז מה אם בן אדם", ו"שיר על התוכי יוסי".
ב-1989 שוב שיתפו השניים פעולה, והפעם בבאלבום שירי הילדים "הייתי פעם ילד", שכלל להיטים כמו "אדון שוקו", "שבת בבוקר", "גברת עם סלים" ו"כמה שרציתי כלב". התקליט הושווה באיכותו ובהומור שלו ל"הכבש השישה עשר".
ב-1990 המשיך אריק איינשטיין את ההצלחה בתחום הילדים ויצר את קסטת הוידיאו "כמו גדולים". הוא נודע באהבתו הגדולה לספורט בכלל ולכדורגל בפרט, ובאותה שנה הקליט לכבוד המונדיאל את "ואלה שמות", שהורכב משמות כוכבי גביע העולם בכדורגל.
ב-1992 הוציאו איינשטיין ורכטר תקליט ילדים נוסף, "האריה, היונה ותרנגולת הכחולה", בו נכללו "אמא שלי", "הילדה הכי יפה בגן" ושורת שירים חדשים. גם לאלבום הזה התלוותה הפקת קסטת וידיאו, "כמו גדולים 2".
באותה שנה יצר איינשטיין את הסרט "כבלים" עם צבי שיסל ומוני מושונוב, כפרודיה על שידורי הכבלים בטלוויזיה, כששלושתם מגלמים שורה ארוכה של דמויות, ואיינשטיין משלב בכישרון המשחק והחיקוי שלו גם את יכולתו כזמר, בקליפים ל"צער לך וצער לי" עם יהודית רביץ, "עטור מצחך" עם רביץ וקורין אלאל, "שכשנבוא", "שיר השיירה", "שביר", "פסק זמן" ו"אוהב להיות בבית", וגם "ואלה שמות" ופרודיות על רוקנ'רול צרפתי, זמר אופרה, מקהלת העמק ומקהלת הרבנות.
"יש בי אהבה"
ב-1995 הוציא אריק איינשטיין עם שם טוב לוי את האלבום "יש בי אהבה", אלבום ראשון שלו למבוגרים מאז 1988, שזכה להצלחה יוצאת דופן. איינשטיין התחבר ליוצרים צעירים כמו אביב גפן ב"לבכות לך", וארקדי דוכין ומיכה שטרית ב"יש בי אהבה" ו"בגללך".
בנובמבר 1995, בעקבות רצח רבין, הקליט איינשטיין כתגובה ספונטנית שיר שכתב עוד לפני הרצח בשם "זה פתאום נפל עליה", שנשמע כמו "זה פתאום נפל על לאה (רבין)".
ב-1996 הוציא איינשטיין אלבום נוסטלגי נוסף עם שם-טוב לוי "קצת לקחת חזרה", עם "ליפא העגלון", "הורה האחזות", "המשתה" ועוד. באותה שנה הקליט בדואט עם יפה ירקוני חידוש ל"אל נא תאמר לי שלום".
ב-1997 הוציאו איינשטיין ושם טוב לוי את האלבום "לאן פרחו הפרפרים", עם "עכשיו התור לאהבה", "שלום חבר", "קשה לכתוב דמעות", "אח מילת מפתח" ו"האור בקצה". שנה אחר כך חידש איינשטיין את "ילד מזדקן" של להקת "כוורת" לפרויקט "עבודה עברית".
"מוסקט"
ב-1999 חזר איינשטיין לעבוד עם שלום חנוך, לראשונה מזה 17 שנה. הם יצרו יחד את האלבום "מוסקט", שכלל את השירים "כל אחד רוצה להיות זמר", "גיטרה וכינור", "מעבר לכתף", "אשה מבוגרת", "שמור על עצמך" ו"תמיד זה הים".
בשנת 2000, עם זכייתה של הפועל תל אביב באליפות ובגביע והמדינה בכדורגל הקליט איינשטיין את "אדומה שלי", שיר אהבה לקבוצה.
במהלך 2001 הוציא איינשטיין שירים לקראת אלבום חדש עם מיכה שטרית: "פרנצ'סקה פוליטיקה" שהוקלט לפני הבחירות לראש הממשלה, "ואת חוזרת לשלכת" ו"שחורה שלי". בתחילת 2002 יצא האלבום "שמש רטובה", עליו עבדו טובי המוזיקאים. ביוני 2001 הקליט איינשטיין ביחד עם שלום חנוך גרסה חדשה ל"אגדת דשא", לאוסף שירי מאיר אריאל ז"ל. ביום הזכרון באותה שנה הקליט לזכר הנופלים את "שי לשי".
"זה לא בדיוק געגוע"
בסוף 2002 הוציא את "חמלה" עם ארקדי דוכין. ב-2003 יצא "בואנס נוצ'ס", ללחן של ברי סחרוף, מתוך האלבום "שתי גיטרות בס תופים", עליו עבד איינשטיין עם פיטר רוט, כשחברי "מוניקה סקס" מלווים. האלבום יצא בינואר 2004 ומתוכו בלט השיר "זה לא בדיוק געגוע", שלווה בקליפ עם דמות אנימציה של איינשטיין הצעיר, המתהלך ברחובות תל אביב.
בשנת 2005 זכה איינשטיין בפרס אקו"ם על מפעל חיים למחבר, בזכות 150 השירים והמערכונים שכתב. באוגוסט אותה שנה הוציא "איינשטיין את האלבום "רגעים", גם הוא עם פיטר רוט, והשירים "משהו טוב", "פרידה קצרה", "אחד עשר מטר", "אריה בחורף", "טיול רגלי" ו"אף אחד לא מזיל דמעה". האלבום זה לפרגוון, אחרי ששני קודמיו התקבלו בקרירות.
באוגוסט 2006 יצא הספר "זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים" בעריכת עלי מוהר ז"ל, שהביא אנקדוטות מחייו של איינשטיין, המיטב של שיריו, מילים של מערכונים מיתולוגיים ודיאלוגים מסרטים, תמונות, פוסטרים, עטיפות של תקליטים ומאמר המנסה לפצח של "סוד קסמו של הקול של אריק איינשטיין". הספר התבסס על שיחות רבות שניהלו איינשטיין ומוהר, שחלקן אף הונצחו בדיסק שצורף לספר.
זמן קצר אחר כך הכיר איינשטיין את המוזיקאי גיא בוקאטי, איתו הוציא בספטמבר 2007 את האלבום "כל הטוב שבעולם", עם "רגע לפני", "שוב אותו העצב", "איפה שלא תהיי" ו"פה אצלנו". איינשטיין הפקיד בידיו של בוקאטי את יצירת האלבום כולו - כתיבת מילים, הלחנה, עיבוד והפקה מוזיקלית.
"זמר השישים", בן 70
ביום העצמאות 2008, במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל נבחר איינשטיין ל"זמר השישים". ביולי 2009 חגגה המוזיקה הישראלית את יום הולדתו ה-70 של אריק איינשטיין (שהיה בן 70 בינואר אותה שנה), במופע ענק בפארק הירקון, בו ביצעו עשרות אמנים ממיטב שיריו. הוא העדיף להישאר בבית עם התה והלימון הספרים ישנים.
באפריל 2011 יצא אלבום אוסף של איינשטיין בשם "שר יצחק קלפטר", המסכם את שיתוף הפעולה של השניים הוא כלל את השיר החדש "מעבדות לחירות" וגרסה מחודשת של איינשטיין ל"צליל מכוון". באותה שנה הקליט את הדואט "אולי את לא יודעת (Love you)" עם המתופף מאיר ישראל לאלבומו "יש ימים".
ב-18 באוקטובר 2011 הוציא איינשטיין את השיר "עכשיו כשאתה כאן", שכתב והלחין גיא בוקאטי לרגל חזרתו של החייל החטוף גלעד שליט.
בפברואר 2012 יצא לאור הדואט של אריק איינשטיין ושלמה ארצי "חוזרים הביתה", שהפיק בוקאטי. השיר פתח את אלבומו של ארצי "אושר אקספרס" והשיר הרשמי האחרון שהוציא איינשטיין בחייו.