גיטריסט הבלוז בן ה-20 אולי בראון, שנחשב לפנומן בבריטניה, יארח את אבי סינגולדה המקומי בהופעה אחת שתתקיים הערב (שבת, 5 במרץ) במועדון רידינג 3 בנמל תל אביב, כשאת מופע החימום יספק לייזר לויד. בראון מגיע ארצה כחלק ממסע הופעות המקדם את אלבומו האחרון מ-2010 שנקרא ", Heads I Win Tails You Lose". בהופעה הוא צפוי לבצע גם ממיטב להיטי הבלוז מכל הזמנים.
אחד הגיטריסטים הצעירים הטובים בעולם בתחום הבלוז
בראון נחשב לאחד הגיטריסטים הצעירים הטובים בעולם בתחום הבלוז. בגיל 15 כבר הוזמן לנגן בארה"ב כאורח בלהקת הבלוז Blinddog Smokin'. בנסיעה זו חימם אולי אמנים נחשבים כמו באדי גאי ו"טאג' מאהאל", ומאז הפך לשם-דבר גם באמריקה. ב- 2008 הוציא את אלבום הבכורה "Open Road", שזכה לביקורות מהללות באירופה נוספות ונבחר לאלבום השני הכי טוב באותה שנה על ידי קוראי מגזין הבלוז הנחשב Matters!.
באותה שנה, 2008, נבחר בראון להופיע בכנס הבלוז הבינלאומי הנחשב בממפיס והוזמן להקליט אלבום חי, שזכה ל- 1.3 מיליון הורדות אונליין בשלושה שבועות והפך להצלחה מסחררת. בעקבותיה החליטה חברת הגיטרות המצליחה Vanquish Guitar להעניק לבראון חסות ועתה היא מייצרת אף גיטרת "החתימה האישית" שלו. בהמשך קיבל בראון חסויות מחברות גדולות נוספות כמו Fender, Shure, Hofner, Blackstar ועוד.
ב- 2010 חזר בראון לאולפן כדי להקליט את האלבום ", Heads I Win Tails You Lose", הפעם עם המפיק האגדי מייק ורנון (Fleetwood Mac, Eric Clapton, John Mayall), שלמעשה חזר מפרישה כדי לעבוד איתו, אחרי שראה ושמע אותו בקטעים שונים ביו-טיוב. האלבום מכיל שמונה שירים מקוריים של בראון, עוד שני שירים מקוריים משותפים של בראון ו-ורנון וכן שתי גרסאות כיסוי מיוחדות לשירים "No Diggity" ו-"Fever".
"אני מצפה ומחכה לנגן עם אבי סינגולדה"
"אני מתרגש לבוא לישראל", אומר אולי בראון בראיון ל-mako. "אני לא יודע אם התרגשתי ככה אי פעם מהופעה. זו דרך ארוכה עד אליכם ואני כבר לא יכול לחכות. לא שמעתי הרבה על ישראל, אבל אני מאוד מתרגש. לקראת הביקור בדקתי כמה דברים ואני רוצה להגיע ולקבל רעיונות לאן לנסוע. אני אוהב הפתעות רוצה להתרגש מבלי לדעת לקראת מה אני הולך".
-אבי סינגולדה הישראלי שינגן איתך נבחר כאן לגיטריסט הכי גדול.
"באמת? זה יפה. שמעתי אותו ביו טיוב. הוא גיטריסט גדול ויהיה כיף לנגן איתו. אני מצפה לפגוש אותו"
-ניסו להשפיע עליך שלא תבוא?
"לא היה דבר כזה. אני נשבע לך. אף אחד לא אמר לי לא לבוא. לא כתבו לי מכתבים, לא קיבלתי בקשות. שמע, בכנות, אני לא חושש לבוא לישראל. אני רק רוצה להגיע לתל אביב כי אני אוהב לבלות ולטייל ותמיד רציתי לטייל באיזור ולהגיע אליכם זה יהיה מדהים. אני ממש מת לבוא. אני לא חושש, אני יותר נרגש".
-מה אתה מתכנן לנו במופע?
"אני מגיע עם מתופף ובסיסט, זה ההרכב שלי. ננגן הרבה קאברים וגם חומרים מקוריים שלי מהאלבומים שלי. יהיו זמרות שישירו הרמוניות. אני אוהב שירים שאני יכול לספר בהם סיפור. אתה יודע שהתחלתי כגיטריסט אבל בחמש השנים האחרונות אני גם שר. אני משקיע יותר בנגינה אבל אני יכול גם לשיר וזה נהדר מבחינתי כי עבורי זה בא פחות טבעי".
-מהן הציפיות שלך מההופעה הזו?
"אני מצפה לקהל טוב, רוצה שאנשים יבואו ויהנו. אני עוסק בבידור ורוצה שייהנו מהמופע, שייאהבו את האוירה. אני לא יודע למה לצפות, אבל יודע שאנשים אוהבים לצעוק לי דברים ולשיר איתי, זה מספיק".
-מי הכי השפיע עליך או נתן לך השראה?
"כריס קיין מניו אורלינס הוא אחד הגיבורים שלי. אני אוהב ללמוד מהרבה גיטריסטים. אוהב להיות מושפע מכל אחד קצת. אני אוהב להקשיב לג'וני לאנג, בעיני הוא אחד הגיטריסטים שלי והבלוזרים הגדולים בכל הזמנים".
-מה לדעתך הופך את הבלוז לעל-זמני?
"שאפשר לספר סיפור, אפשר להעביר מסר, אפשר להיות חופשי. אני יכול לשנות מה שאני רוצה, לעשות איך שאני רוצה, לנגן איך שבא לי. אני אוהב את החופש שבבלוז ואת הצד הבידורי והכיפי של הבלוז. באדי גאי הוא על-זמני בעיני. יש הרבה אוהדי בלוז, בלוז זה עדיין דבר גדול בכל העולם. אנשים אוהבים הרבה מזיקה ובעיקר בלוז. זה מרגש בכל מקום ואני מתרגש לנגן להם".
"הרגע הכי גדול? ניגנתי עם ג'ון מאייל"
-אתה רק בן 20 ובכל זאת קח אותי לרגע ענק שהיה לך.
"ניגנתי על במה עם ג'ון מאייל. הוא ביקש שאצטרף אליו על הבמה וזה היה מדהים, לא זכרתי כלום וזה פשוט קרה. הייתי צריך לשחזר מה קרה אחר כך כי הייתי בבלאק אאוט".
-בא לך לפעמים להיות כוכב גדול יותר, חוצה סגנונות?
"מה, לכתוב שירי פופ ולעשות הרבה כסף? לא חשבתי על זה. אני נהנה ממה שאני עושה עכשיו ולא הייתי רוצה לשנות את זה. אני רוצה להישאר כל חיי בבלוז. אני לא מצפה להיות כוכב פופ אי פעם".