לפעמים מרוב פפראצי לא שומעים שזמרת גם שרה. עם כל העיסוק התקשורתי בנישואין, לידה, גירושין ורזון מובהק של מאיה בוסקילה, אנשים קצת שכחו שמדובר בזמרת טובה, מהמוצלחות שצמחו בישראל בעשור האחרון. היום בוסקילה מוציאה את "מצפן", שיר ראשון מאלבום חדש עליו היא עובדת יחד עם רמי קלינשטיין. מדובר בקטע דאנס קיצי חביב, שבעיבודו והפקתו שותף הנרי. בוסקילה נהנית כאן משיתוף פעולה עם מי שבנה את הקריירה של ריטה, בשילוב יצרן הלהיטים הכי גדול של שרית חדד - והתוצאה בהתאם, נוסקת גבוה.
"כשאני שרה את מצפן אני חושבת על לני הבן שלי, בן שמונה חודשים", אומרת בוסקילה. "יש הרבה מצפנים בחיים שלי, אבל אני שומעת את השיר ולני הוא המצפן של החיים שלי ורמי הוא המצפן המוזיקלי שלי. ואבי גואטה הוא המצפן ששומר מלמעלה, באמת".
-חכי שלני יתחיל לשיר.
"הגזמת. הוא כבר מזמזם, מהמם, ילד מאוד מוזיקלי".
-את נשמעת בשיר זה בוגרת מתמיד, מבחינת הקול.
"אני מסכימה שהקול נשמע יותר עמוק ובוגר, אבל כששומעים את העליות מבינים שזה אני. תשמע, כולם מתבגרים. ברור שעם הגיל מתבגרים ומשתנים המון דברים, וזה מתבטא במוזיקה, בעיקר במוזיקה, אם זה לא קורה במוזיקה אז אתה לא אמן".
-מה את מבינה על עצמך מהשיר הזה לעומת העבר?
"שיש משהו בזה שהתבגרתי, וגם שזה תוצאה של המון עבודה עם רמי. בעיני הוא מנטור מעולה ו'דה וויס' פשוט הפסידו. כלומר, אני די נותנת לו את המושכות בדיסק הזה. אני עושה אלבום שלם עם רמי והוא נפלא".
עוד נגיע לרמי, אבל לפני זה הנה תזכורת קצרה: חצי שנה עברה מאז "סלח לי", השיר הקודם של מאיה בוסקילה, שחתם פרק בקריירה שלה, פרק אשר כלל את הזכיה ב"חי בלה לה לנד", את ההפסד המביך בועדת האירוויזיון ללהקת "איזבו", ושורת סינגלים כמו "אהבה אחרת" (ינואר 2012), "מה שהיה היה" (מרץ 2011), "הזמן שלך" (יולי 2011), ו"אל תוותר עלי" (נובמבר 2011). את כל אלה היא שמה כעת בצד, יחד עם להיטים מוכחים וותיקים יותר כמו "לא מתביישת לאהוב", ו"נשמתי" שיצאו עוד ב-2009, הפכו ללהיטים, ומעולם לא יצאו באלבום רשמי שלה.
"השירים האלה כבודם במקומם", אומרת בוסקילה. "מה זאת אומרת מה קרה איתם? הוצאנו אותם לרדיו, שימחנו אנשים, הרקדנו אנשים, עשיתי מופע השקה, ואתה כתבת עלי שאני 'ביונסה הישראלית'. עכשיו בא לי משהו חדש. בא לי שיהיה אלבום חדש, משהו עגול, סיפור שלם. אני לא חושבת שאפשר לעשות משהו שלם היום, מהניסיון שלי, בתנאים שמכתיב השוק של סינגלים בודדים. קשה לי לראות שנעשה משהו שלם, אם לא עובדים עם בן אדם אחד. אני מאוד מתרגשת לעבוד עם רמי, אנחנו מאוד נהנים, אנחנו רק בתחילת הדרך ואין לדעת מה ייצא בסוף. הקלטנו כמה שירים וממשיכים לעבוד. מצחיק אותי לקרוא לזה עבודה כי אנחנו מאוד נהנים. אני נהנית לשאוב ממנו, הוא בית ספר של החיים".
-בעבר סימנו אותך כממשיכת דרכה של ריטה. הנה זה קורה לך עם רמי.
"מקומה של ריטה נמצא עמוק עמוק בשורשים של ישראל היפה והטובה. אני רוצה לתפוס את מקומי לידה".
-לפני חמש שנים הוצאת את האלבום "שוברת שתיקה", שבו כתבת וסיפרת את סיפור חייך.
"וגם באלבום החדש יש חלק נכבד שלי. אני צריכה להביע את עצמי ולספר את הסיפור שלי דרך השירים. אני כותבת על מה שאני חווה. יהיה חלק מאוד נכבד שיספר את חיי בשנים האחרונות, כמו שאני רואה אותם. שירים שאני יצרתי, מה שאני אוהבת. רמי נותן לי להיות חלק מהכל. הוא עוזר לי להבין את הטקסט, לשנות אותו לידי, אני שם, נוכחת כל הזמן".
-ומה יעלה בגורל השיר שיצרו לך דיאן וורן ורון פייר?
"זה שיר מאוד יפה, אבל לא היינו שלמים עם העיבוד. יש תיקונים והוא ייצא לחו"ל. אצלי שום דבר לא בא בקלות. תמיד לאט. אבל גם כשחושבת שדברים לא זזים - אלוהים שומר ומתכנן לי תוכניות יותר טובות. אני, במקום של החיים שלי, הרפיתי ואני נותנת לדברים לקרות. כשאתה צעיר אתה מבין שצריך לעבוד קשה ולהינות מהמוזיקה, לצאת מהאולפן עם אדרנלין לחודש, ואחרי ששרת להניח לדברים לקרות".
-מה יש בך שמעורר כזו התעניינות, גם בשנים בהם הקריירה התנהלה באיטיות?
,בדיוק אמרתי לאבי שאני עושה הכל בגדול. כשאני עושה משהו מיד מדברים על זה ועושים רעש יותר ממה שזה באמת. בדברים אחרים אני לא שמחה שזה קורה, במוזיקה אני לא לוקחת את זה כמובן מאליו ואומרת תודה לאלוהים כל יום. יש עדיין רצון לשמוע אותי, כי אנשים שומעים אמת בשירים שלי. יש כאלה שלא יאהבו את האמת, יש כאלה שיתאהבו בה, אבל אי אפשר לקרוא לזה אחרת. ברגע שאתה נוגע בלב של בני אדם זה יוצר משהו".
-אוקיי.
"חוץ מזה, פעם אמרתי שאני פרובקטורית לא קטנה, והנה אני כבר לא פרובקטורית, אני כבר אמא, אני במקום אחר לגמרי. לא הפסיקו להתעניין בי, אבל אני מהצד שלי לא יוצרת גירויים. עובדה שעדיין מוציאים לי פפראצי. יש לי תפקיד בעולם הזה, לא אני נתתי לעצמי אותו, אלא הקב"ה, ואני מנסה ליישם אותו, להילחם עליו. אם מישהו מרים גבה או חושב שאני עלולה להיעלם - מחכות לו הפתעות. אני לא נעלמת ולא הולכת לאף מקום בלי למלא את קיסריה".
-אני ארצה להיות שם.
"אני זמרת. בנשמה בהוויה שלי, כולי, אני זמרת. אני לא סלבית. התקשורת החליטה שאני סלבית. ללכת להשקה פעם בשנה לא עושה אותי סלבית. יש יותר סקסיות ויותר יפות ממני ויותר מהממות ממני בארץ. הויזואליות עוזרת, אבל הויזואליות שלי שנויה במחלוקת ואני אוהבת להיות שנויה במחלוקת, כי זה עוד משהו לדבר עליו, ואם יפסיקו להתעניין בי אהיה עצובה. אבי אמר שכל פעם שיוצאת החוצה קורה משהו, וגם אם לא עשיתי משהו אני תמיד אשמה".
-מתי מאיה הסלבית מפריעה למאיה היוצרת?
"נגעת בעניין. לכל דבר יש צדדים טובים ורעים. זה חלק שלא ממש חינני וזה מפריע. אבל אני לא מוסחת משם דבר, אני בעולם שלי, בג'מייקה שלי, עם הילד שלי, ובאמת מאושרת. אני נמצאת אצל אבי גואטה, שזה המשפחה שלי, החבר הכי טוב שלי, שאני סומכת עליו כל כך, על האינטואיציות שלו. לא מעניין אותי רכילות, מה יגידו ומה אומרים. תמיד יגידו, אבל רוצה שתמיד יגידו ומקווה שתמיד יגידו, גם אם זה לא תמיד דברים טובים. אבל אני רוצה להיות זמרת לאומית ולא מאמי לאומית".