עשרה שירים מתמודדים בקדם אירוויזיון על הזכות לייצג את ישראל בתחרות האירופית שתתקיים בחודש מאי בדיסלדורף. מלבד השירים של דנה אינטרנשיונל וחן אהרוני בולט מבין העשר כשיר מוצלח ובעל סיכויים להתברג במקום גבוה השיר "It's My Time" של הזמרת עידית הלוי.
הלוי, בת 37 (למרות שהיא ממש לא נראית), נשואה ואם לשתי בנות, היא כיום זמרת בלהקות אירועים וקאברים דוגמת "ויז'ן", והרכבים אותם מפעילה חברת "קליינטה". היא מופיעה בארץ ובעולם באירועים למאיון ולאלפיון העליון ונהנית מהחיים גם בלי להיות באור הזרקורים. לאחרונה השתתפה בגרסה מחודשת ל"רואה לך בעיניים" עם היוצרים דרוב ומאש.
"העפעף השמאלי לא היה מחובר, מצאו אותו על השיער"
אלא שעבור הלוי הקדם אירוויזיון הקרוב הוא סגירת מעגל של החיים. הלוי היא בוגרת הרכב הבנות "בנות יעקב" שפעל בשנים 94'-95' כהמשך של להקת הבנות "ללדין" וזימר שירים כמו "יואל" ("בוא איתי לאוהל"). במרץ 1995 היו אמורות "בנות יעקב" להשתתף בקדם אירוויזיון, אבל יומיים לפני כן נפגעה הלוי בתאונת דרכים קשה שריסקה לה את הגולגולת והפנים וחלום הקדם נגוז, עד השנה.
"עברתי תאונה מחרידה, היא נזכרת. היה לי שבר בגולגולת, נזקקתי ל-80 תפרים בפנים, עד היום רואים צלקות למרות שזה נרפא. השיקום נמשך כמה חודשים, עברתי כמה ניתוחים, שכבתי באיכילוב במחלקת פלסטיקה אורטופדית. הפנים היו נפוחות. העפעף השמאלי לא היה מחובר, מצאו אותו על השיער, ממש חיברו אותי מחדש. לכן הכל בעיני בחיים זה שטויות הפרופורציות שלי אחרות".
-מה את זוכרת מהתאונה?
"מהתאונה אני זוכרת הכל, את השנייה לפני ומה שקרה באותו רגע ומה שקרה אחרי. לא איבדתי הכרה. היתה לי מכונית 'חיפושית' שנורא אהבתי והחגורה לא היתה ארוכה מספיק אז הייתי בלי חגורה ונכנסתי עם הראש בשמשה. נכנסתי לאיילון ומכונית עמדה באמצע הכביש ועד שקלטתי שהוא עומד היה מאוחר מדי והראש שלי ניפץ את השמשה הקדמית, ההגה העלה לי את העור על השיער, הייתי מקורקפת. לא הייתי בסכנת חיים, לא נפגעו לי איברים פנימיים, זה נחשב לפציעה בינונית.
"לא היו לי כאבים כי העצבים שלי בפנים נותקו ולא הרגשתי כלום"
-בכל זאת חזרת.
"השתקמתי, חזרתי, ידעתי בחיים גם רגעים משמחים – החתונה, הלידה של הבנות, החזרה לשיר. חזרתי לחייך, שמחתי שאני לא משותקת, מהר חזרתי להופיע עם כובע ומשקפי שמש. הדבר האחרון שעניין אותי זה איך אני נראית. נרפאתי בפנים וזה יצא החוצה. הייתי מאוד חזקה, ממש חזקה. לא היו לי רגעים קשים, לא היו לי כאבים כי העצבים שלי בפנים נותקו ולא הרגשתי כלום ואיך שנראיתי לא היה אישיו. ברכתי שאני בחיים והכל בסדר, זה היה הכי חשוב בעיני. עברתי את זה דקה לפני קדם אירוויזיון ועכשיו אני עוד פעם פה, ואם אני אזכה זה יכול להיות מדהים".
_c.jpg "עידית הלוי פרומו 1 (צילום: גל אלי)")
-השיר שלך מעולה, אבל יש תחושה שאתם קצת תפאורה לדנה אינטרנשיונל.
"לא מרגישה שזו הכוונה, אולי יש דברים שאני לא יודעת עליהם. אני לא מרגישה את זה אישית וימים יגידו".
-מה הסיכוי שלך? יש למישהו בכלל סיכוי מול דנה?
"בוודאי. אהבתי כמעט את כל השירים. רוב הזמרים שם חברים טובים שלי - סיוון, עדי כהן, Knob, ניקי גולדשטיין. אז אני לא רוצה להגיד מישהו ספציפי כי יש לכולם שירים מצוינים".
"גם אם חושבים שהמשחק מכור - זה שווה את המאמץ"
-כמה כסף הוצאת עד עכשיו בהכנות?
"לא יותר מדי. כי נרתמנו לזה ועשינו את זה יחד, זה לא יצא בוחטות. גיורא לינינברג שהלחין הוא אחד המוכשרים במדינה. הוא הלחין שני שירים ללארה פביאן, הוא הפסנתרן האישי שלה. על הלחן שלו כתבתי את הטקסט מהלב, ועדינה אבן-זוהר שיפצה לי כמה שורות וככה נרקם השיר שאני מאוד שלמה איתו".
-והתחרות?
"הקדם זה חוויה, זה כיף, לא לכל אחד ניתנת ההזדמנות. גם אם חושבים שהמשחק מכור - נבחרו עשרה מתוך עשרות. זה שווה את המאמץ אפילו אם זה לא זכייה. זו חשיפה מסוימת ומי יודע לאן זה יוביל. זה רק יכול להוסיף לי לא לגרוע".
-את רוצה להוציא אלבומים, להיות יותר מזמרת קאברים?
"כן, יש לי חיידק להיות עידית הלוי הזמרת, להוציא אלבומים ושיהיו לי הופעות. אולי הקדם יביא אותי למקום של הכרה שיידעו מי אני. צזכור שצריך לשיר בחי והבחינה האמיתית זה על הבמה. אני אוהבת להיות הכי טובה על הבמה, אבל כל מה שמסביב לזה קצת מעיק".
"רוצים לפרגן לאחרים אז יורדים עלי בטוקבקים"
-מה מעיק?
"התחושה עכשיו מעורבת. אני לא רוצה שזה יישמע רע, אבל אני מופיעה מגיל 10 על במות בארץ ובעולם אז הפרסום הזה הוא לא מה שרציתי כל כך. זה נשמע קצת כפוי טובה, אבל נורא טוב לי במה שאני עושה, במיקום שלי היום, לכן יש בזה הרבה כיף עם התלבטות ובלבול האם זה נכון לי".
-למה?
"כי פתאום אתה חשוף לביקורות ורוע. אני נורא רגישה ורגילה לקבל פרגון, חום ואהבה והחשיפה חושפת אותי לביקורות פחות טובות ולרוע, כי רוצים לפרגן לאחרים אז יורדים עלי בטוקבקים, שאני מתה להגיד 'למה?!' ולא יכולה. אז אני מפסיקה לקרוא טוקבקים. למה אני צריכה את זה? טוב לי ומעריכים אותי על מה שאני עושה".