עמית ארז היה שם קודם. לפני גבע אלון, לפני אסף אבידן והמוג'וז, לפני נועה בביוף. עם אלבום ראשון שיצא עצמאית ב-2003, רק עם גיטרה אקוסטית, רק באנגלית, רק עם בנות שמזילות דמעה נסתרת בקהל ובבית עם הדיסק. עכשיו הוא מוציא אלבום רביעי בלייבל "אנובה רקורדס", עם השם הכי ארוך שיש: "Last night when I tried to sleep I felt the ocean with my fingertips". ואחרי הסינגל הראשון "Secret cards" הוא מוציא היום את הסינגל השני "Animal heart".
"הייתי מהראשונים ואני מרגיש חלוץ של הרוק באנגלית", אומר ארז. "היו דברים באנגלית בשנות ה- 80 בעידן הניו ווייב, אבל בקטע של גיטרה אקוסטית אני בהחלט מהראשונים ממש ואני מרגיש את הוותק על עצמי, למרות שלא כולם יודעים את זה. הייתי לפני כמעט כולם, אבל מה זה משנה אם הייתי לפני".
-במה האלבום הזה שונה מהקודמים?
"מהבחינה מוזיקלית חיפשתי לתת תמונה קצת אחרת עם מסגרת קצת אחרת למוזיקה. עבדנו יותר בעיבודים של פסנתר וקלידים, קצת פחות גיטרה אקוסטית כשלד של כל שיר. פינינו אותה קצת מהדומיננטיות בחלק מהאלבום.
"בגדול ההתעסקות שלי מאוד אקזיסטנציאליסטית"
"מבחינת התוכן יש התייחסות יותר רצינית ומכוונת לטקסטים ולסדר השירים. ממש בנינו אותו עם התייחסות לתכנים, הוא יותר מגובש ואחד בתוכן. אני לא שלם עם המילה קונספט כי זה גדול ומפוצץ אבל לעומת אלבומים קודמים שלי כן יש אחידות תוכנית. האמירה הכללית הזו התבהרה ככל שכתבתי. יש שני שירים שהם ממש ישנים שידעתי שייכנסו, 'Coming down' ו'Love again'. עם הכתיבה בהמשך התכנים קיבלו מכנה משותף. תוך כדי עבודה התחלתי להיות מודע. ואז הבנתי, אוקיי קורה משהו מעניין, אני אנסה לשמור עליו ולהפוך אותו למשהו מגובש ושלם".
-על מה כתבת?
"יש התעסקות מאוד אחידה בנושאים קיומיים רגשיים שחוזרים על עצמם כמעט בכל השירים. אני לא אוהב להסביר על מה זה מדבר, כי אני לא חושב שהאמת הספציפית שלי מבחינת האלבום היא היחידה שחשובה פה. לא צריך להבין מה ניסיתי להגיד, אלא למצוא מה אתה מוצא פה, מה אתה אומר כשאתה קורא את הטקסטים, מהן המחשבות התחושות שעולות לך ואיפה אתה מתחבר אם אתה מתחבר.
"בגדול ההתעסקות שלי מאוד אקזיסטנציאליסטית, לגבי גורל, ייעוד, הגשמה עצמית ורצון להכיל את היקום מבחינתי בצורה הכי שלמה שיש, ושהגעתי לאן שאני רוצה להגיע. את הקיום וההגשמה אני מבטא בתוך השירים בהרבה מאוד פנטסטיות. הכתיבה שלי היא קולנועית, טקסטים שמסתמכים על תיאורים ולוקיישנים, עם אלמנטים של פנטזיה.
"שם האלבום מתמצת מבחינתי את כל המהות שלו והתחושות שלי"
"הרעיון הוא להעביר הלאה לאנשים אחרים את ההשראה והיצירה הפנימית. אם הם מקשיבים ויוצרים בתוך הראש יצירה חדשה אז הם יצרו וזה שלהם ולא משנה מה התכוונתי, כי הפרשנויות הן אינסופיות מבחינתי, והן כולן לגיטימיות. אתה לא אמור להבין את האלבום, אלא להרגיש אותו בעצמך. אני לא חשוב, אלא האלבום, הוא האישיו, הטקסטים הם האישיו".
-ממה הושפעת?
"הושפעתי מהאלבום של פיג'יי הארווי "ווייט שוק" שיצא ב-2007. זה אלבום פסנתר, מדהים לדעתי, אני מאוד אוהב את הטקסטים שלה, שנתנו לי השראה גדולה. הסגנון שלה שם שונה ממה שהיא עשתה עד היום. גם "ספארקלהורס" השפיעו עלי".
-אי אפשר שלא לשאול אותך על שם האלבום, שכולל 14 מילים, כמו שיר מס' 9.
"יש לי חיבה לשמות ארוכים. המשפט הזה ("Last night when I tried to sleep I felt the ocean with my fingertips") מתמצת מבחינתי את כל נושא האלבום במשפט אחד. הוא לא סתם הנושא עם שיר הנושא. גם כשיר הוא מתמצת את כל התחושות שלי בשיר אחד".
"אני מאוד מעריך את העובדה שאני מסוגל להקליט בתנאים האלה"
-מה אתה חושב או מרגיש כשאתה מסתכל על עצמך מהצד?
"יש שתי תחושות בו זמנית. הראשונה היא שאני מאוד מבסוט מהרבה דברים שיש לי, ואם לחדד אז אומר שאני מאוד מעריך את העובדה שאני מסוגל להקליט בתנאים האלה ושעומד מאחורי לייבל כמו 'אנובה' שתומך. זה לא מובן מאליו ולאף אחד אין כמעט כאלה תנאים לעשות ככה את המוזיקה שהוא אוהב. מהבחינה הזו זכיתי, זה פרס אדיר.
"ובמקביל אני תמיד רוצה עוד ויותר, בארץ, בחו"ל. הלרצות זה חלק חשוב. אני תמיד חייב לרצות עוד כדי להתחיל את הדבר הבא. אני מאוד מודה למי שזה לא יהיה על מה שיש לי ומאחל לעצמי שכל שנה אצליח יותר".
-מה צפוי במופע ההשקה?
"ננגן את כל האלבום מתחילתו עד סופו וחומרים ישנים יותר. ישתתפו רביעיית כלי קשת והזמרת רותם אור תתארח".
עמית ארז ישיק את אלבומו החדש, ביום רביעי ה 8.7 בצוותא ת"א ב-21:00